עובר לתחילת הדיון, ובשים לב לחלוף הזמן אשר התהווה בתיק זה (בין השאר נוכח בקשות דחייה חוזרות של ב"כ הנאשם בשנה האחרונה בצל שירות מילואים), פנה בית המשפט לסניגור בשאלה האם ניתן בנקודת זמן זו להגיע להבנות בתיק. משנענה בית המשפט כי פנייה זו מדאיגה את הסניגור, הבהיר בית המשפט לסניגור כי אין בפנייה זו כדי ללמד על הלך רוחו של בית המשפט או על גיבוש עמדתו אשר לאשמת הנאשם וכי זו נעשתה בשם שיקולי יעילות ובמטרה לבדוק האם ניתן לקדם הסכמות בתיק בעיתוי הנוכחי. תגובה זו של בית המשפט ל"דאגתו" של הסניגור, לא צוינה בבקשה.

לגופם של דברים, על פי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, במסגרת המבחן לפסילת שופט היושב בדין, נבחן אם מתקיימות נסיבות שיש בהן חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב.

נקבע לא אחת כי התבטאויות שופט במהלך ניהול הליך יהוו פסילה לפסילתו רק במקרים חריגים ביותר, כאשר עולה כי השופט גיבש עמדה נחרצת כלפי הנאשם, עד שניכר כי דעתו "ננעלה" (ראה עפס"פ 61948-07-25 אסף גבע נ' מדינת ישראל [25.9.25]).

במקרה זה לא רק שאין בהתבטאות בית המשפט כדי ללמד על גיבוש עמדה נחרצת כלפי הנאשם, אלא שבית המשפט טרח והבהיר בפני הסניגור באופן מידי כי אין כל בסיס ל"דאגתו".

ודוק, בית המשפט לא גיבש כל עמדה בתיק והמשך שמיעת העדויות ייעשה בלב פתוח ונפש חפצה.

ולמעלה מן הצורך, וכפי שציין הסניגור, מרבית עדי התביעה בתיק נשמעו וגם לו היה ממליץ בית המשפט לצדדים להגיע להבנות, לא הייתה בכך עילה לפסילת בית המשפט לו היו דברים נעשים במתינות ובזהירות המתבקשים (ראה עפס"פ 59305-04-25 פרץ נ' מדינת ישראל [20.5.25]).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"ו, 11 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.