1.  לפניי בקשה לשילוב הנאשם בהליך בבית המשפט הקהילתי, בהתאם לסעיף 220ד(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

2.  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשלוש עבירות של גניבת רכב בצוותא לפי סעיף 413ב + 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), החזקת כלי פריצה לפי סעיף 413ז לחוק העונשין, וכן סיוע לגניבת רכב לפי סעיף 413ב + סעיף 31 לחוק העונשין, נשוא ארבעה אישומים שונים.

3.  על פי כתב האישום המתוקן, העבירות בוצעו במהלך חודשים אוגוסט וספטמבר 2024 בגזרת לכיש בדרום הארץ, ותוך מלחמת "חרבות ברזל". בכל האישומים נהג הנאשם ברכבו לכיוון מחסום תרקומיא, שם אסף אחרים שזהותם לא ידועה, הובילם למקום חניית המשאית היעודה, ולאחר התפרצות אליה, הוביל ברכבו את נתיב המילוט, בעוד האחרים נוהגים במשאית.

באישום המאוחר, כללה הגניבה פתיחה ידנית של שער המושב, נהיגה של השותף במשאית הגנובה בעודו רעול וללא רישיון נהיגה, ניסיון הימלטות של השותף ממחסום משטרתי יזום, ומרדף רגלי. הנאשם נתפס באותו מקרה כשברכבו תיק עם כלי פריצה ורעלה שחורה.

4.  בתחילת ההליך כפר הנאשם במיוחס לו, התיק נקבע לשמיעת ראיות, ואף התקיימו שני דיוני הוכחות. לאחריהם, תוקן כתב האישום, הנאשם הודה במיוחס לו, וביקש להפנותו לבית המשפט הקהילתי.

המאשימה התנגדה בשל חומרת העבירות בנסיבותיהן, ועמדתה העונשית למאסר בפועל גם בהינתן הליך שיקום. בנוסף, הפנתה המאשימה להוראות סעיף 220ד(א)(7) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 (להלן: החסד"פ), הקובע ככלל שאין להעביר להליך קהילתי נאשם שהתנהל בעניינו הליך של בירור אשמה.

5.  על פי הוראת סגנית הנשיא כב' השופטת מיטל חלפון-נזריאן הופנה הנאשם לבדיקת התאמה. שירות המבחן עמד על נסיבות חייו המורכבות של הנאשם, בהן התמכרות רבת שנים לסמים, והדרדרות חמורה במצבו הנפשי בחודשים מאי ויוני 24 עד כדי אשפוז כפוי; עברו הפלילי הנקי, אי פתיחת תיקים נוספים ; ורושם מהכרה בנזקקות טיפולית ונכונות לשיקום. במכלול, מצא שירות המבחן את הנאשם מתאים להליך הקהילתי.

6.  ביום 10.6.25 ניתנה החלטת כב' השופטת חלפון-נזריאן, המורה על שילוב הנאשם בהליך הקהילתי.

7.  לאור התנגדות המאשימה, בהתאם להוראות סעיף 220ד(ב) לחוק, ולפי שכב' השופטת חלפון-נזריאן הינה השופטת הקהילתית בנוסף על היותה השופטת הפלילית המפנה, הועבר התיק להידון בפניי. לבקשת הצדדים ניתנת החלטה זו בהעדר דיון ועל סמך הכתובים בלבד.

8.  כאמור, התנגדות המאשימה נשענת על שני טיעונים - האחד, חומרת העבירות והענישה המתחייבת בגינן, והשני, ניהול הליך הוכחות.

9.  אשר לניהול הוכחות, אכן סעיף 220ד(א)(7) לחסד"פ קובע כתנאי סף להליך הקהילתי - אי ניהול הליך של בירור אשמה. בדברי ההסבר (ה"ח 1471, 229) נמנו מספר טעמים לתנאי זה: האחד, נעוץ במאפייני ההליך הקהילתי, והתאמתו לנאשמים הנוטלים אחריות על מעשיהם ומכירים במעורבותם בביצוע העבירה ; השני, בשל האפקטיביות הפחותה של שיקום הנעשה בחלוף זמן רב מביצוע העבירה ; השלישי, לאור הספק הכרוך בכנות כוונותיו של נאשם המבקש להשתלב בהליך קהילתי רק לאחר תוצאות ניהול הוכחות ; והרביעי, לשם מניעת הקצאת משאבים לניהול הוכחות שלא לצורך.

10.  יחד עם זאת, הוטעם בדברי ההסבר כי "התנאי המוצע לא נועד לגרום לנאשם להכיר במעורבותו במקרים שבהם הוא כופר בה או בחלקה, ולכן ייתכנו מקרים שבהם אמנם נוהל הליך לבירור האשמה, ועדיין הנאשם יימצא מתאים להליך הקהילתי, כדוגמת מצבים שבהם התקיימו הוכחות לצורך בירור סוגייה עובדתית נקודתית או מצב שבו נאשם כופר במעורבותו בסעיף אחד מתוך כלל סעיפי האישום ומכיר בשאר" (שם). באשר למצבים אלה הוענק שיקול דעת לבית המשפט.

11.  במקרה שבפניי הנאשם מסר כפירה כללית על מעורבותו בעבירות, ואף העלה טענת זוטא ביחס להודאתו במשטרה. לדיון הוכחות שנקבע לבקשתו (20.01.25) התייצבו 15 עדי תביעה, וארבעה מהם נשמעו ביחס לטענת הזוטא. בהמשך נקבעו עוד שני דיוני תזכורת, אז נדברו ביניהם הצדדים, תוקן כתב האישום (תיקונים קלים), הנאשם הודה במיוחס לו, וביקש להפנותו לבית המשפט הקהילתי.

12.  אכן שינוי הגרסה - מכפירה מוחלטת להודאה כמעט מלאה - אינה חפה מתהיות. דיוני ההוכחות לא נדרשו לשם בירור סוגייה עובדתית נקודתית או מעורבות באירוע ספציפי. בקשת הנאשם לעבור לבית המשפט הקהילתי הועלתה בתכוף מיד לאחר הכרעת הדין, (פרוטוקול מיום 10.03.25 ע' 26 ש' 21), ועניינו של הנאשם ייבחן בשים לב לאלו.

יחד עם האמור, לא ניתן להתעלם מהודאת הנאשם בשלב מוקדם של ניהול ההוכחות, כמו גם מהעובדה שמאז ביצוע העבירות חלפה תקופת זמן שאינה קוטעת כליל את הסמיכות.

במכלול, ובשים לב למידת המשאבים שהושקעו בהליך ההוכחות, לא קיימת לטעמי מניעה בלתי עבירה מלהפנות את הנאשם להליך הקהילתי, ככל שיימצא מתאים לכך על פי יתר התבחינים הנדרשים.

13.  אשר לחומרת העבירות, אכן המדובר בצבר עבירות שחומרת נסיבותיהן אינה מבוטלת. מדובר במעשים שיטתיים ותכופים, שכללו איסוף אחרים ממעבר גבול, בעיצומה של תקופת חירום, ובאזור מוכה ביטחונית. חלקו של הנאשם בעבירות היה דומיננטי ביותר, הוא היה המאסף של השותפים, מי שהסיעם לזירות, והנוהג ברכב המוביל של נתיב המילוט. מעשיו גררו, הלכה למעשה, פגיעה במשאבים ביטחוניים, והצריכו הקצאת פעילות משטרתית ייעודה.

14.  לכאורה, די היה באלו כדי לאמץ את עמדת המאשימה שבדין הושמעה, ולדחות את הבקשה לשילוב הנאשם בהליך הקהילתי. אכן, האינטרס הציבורי עליו הצביעה המאשימה - הינו כבד משקל.

15.  ואולם כידוע חומרת העבירות כשלעצמה אינה מהווה חסם מפני הליך קהילתי, ויש לבחון כל מקרה לגופו, באופןסובייקטיבי, ובשים לב למאפייניו הייחודיים והאישיים.

הנאשם שבפני נעדר עבר פלילי, ביצע את העבירות בטווח זמן של כ- 20 יום, תכוף לאחר הדרדרות נפשית ואשפוז כפוי. מצב דברים זה, אף אם אינו שולל את כשירותו ואחריותו של הנאשם לביצוע העבירות, משפיע בעקיפין על מידת האשם, ומאפשר לשיטתי סטייה ממדיניות ההפניה להליך הקהילתי, ככל שקיים אופק שיקומי ממשי ונראה לעין.

16.  בשקלול האמור, בהתחשב בחומרת העבירות הרבה וניהול בירור אשמה, מחד, ונסיבותיו האישיות של הנאשם, מאידך, סבורני כי על הנאשם להוכיח את רצינות וכנות כוונותיו השיקומיות. לשם כך, ובהמשך להודעת הנאשם מיום 5.6.25 (פסקה 21) ימציא הנאשם בתוך 20 ימים, ולא יאוחר מיום 5.8.25, אישור על מעקב פסיכיאטרי ותחילת השתלבות ביחידה להתמכרויות.

17.  ככל שייעשה כן, תתקבל בקשתו.

התיק יובא לעיוני ביום 6.8.25.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים ולסגנית הנשיא, כב' השופטת מיטל חלפון - נזריאן.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשפ"ה, 14 יולי 2025, בהעדר הצדדים.