החלטה

המאשימה מבקשת לאסור יציאתו של הנאשם 2 מהארץ על יסוד מידע מודיעיני ובהתבסס על סעיף 48 (ב) לחוק המעצרים.

בהחלטתי מיום 2.4.25 הוריתי למאשימה לפתוח הליך בשה"ת במסגרתו תגיש המאשימה בתמצית את מסד הראיות לכאורה כן את נימוקיה לבקשה לעיכוב יציאה מהארץ.

בבקשת ההבהרה טוענת המאשימה כי אין צורך לפרט את הראיות שכן ניתן להורות על עיכוב יציאה מהארץ על סמך סעיף 48 (ב) לחוק המעצרים ללא צורך לעמוד בדרישות סעיף 21 לחוק המעצרים כלומר קיומה של תשתית ראייתית ועילת מעצר.

בעניין זה אין לי אלא להפנות את ב"כ המאשימה לע"ח 30508-06-24 KARANDASHOVנ' מדינת ישראל ולעבשה"ת 43249-07-24 מדינת ישראל נ',KARANDASHOVולסיכומם של הדברים מפי כב' השופט אלון אינפלד: "הבסיס הראשוני לדיון הוא לעולם שאלת הראיות. אמנם, פורמלית, ניתן להשית תנאי שחרור שנועדו להבטיח התייצבות, במסגרת סעיף 48 לחוק המעצרים, אף בהעדר ראיות לכאורה שיכולות היו לבסס מעצר או חלופת מעצר לפי סעיף 21 (ב) לאותו חוק. אולם, גם תנאי שחרור כאלה עלולים לפגוע בזכויות בסיסיות של המשוחרר בערובה, ולפיכך עליהם לעמוד בתנאים בסיסיים של מידתיות, הנגזרת מאיזון בין התכלית הראויה שלשמה התיר המחוקק את הפגיעה, לבין עוצמת הפגיעה בזכויות החוקתיות, בהם הכבוד, הקניין

והחירות האישית. חירות, המתבטאת בכלל החוקתי לפיו "כל אדם חופשי לצאת מישראל" (סעיף 6(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

אשר על כן תפתח המאשימה הליך מתאים ותגיש את תמצית הראיות במועד שנקבע, יובהר כי אין להגיש התמצית בתיק הפלילי. ב"כ הנאשם תפעל בהתאם להחלטה לעניין מועד הגשת התגובה.