כללי

1.  הנאשם הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים: באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירות של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), נסיון תקיפה סתם, עבירה לפי סעיפים 379 ו-25 לחוק העונשין והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. באישום השני הורשע הנאשם בעבירות של הסגת גבול פלילית, עבירה לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.  הנאשם צירף את התיקים הבאים:

א.  ת"פ 5736-08-18 של בית משפט השלום ברמלה, והורשע בו על-פי הודאתו בשני אישומים: באישום הראשון, הורשע באיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין ובשימוש בכוח ובאיומים על מנת למנוע מעצר, עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], תשכ"ט-1969; באישום השני הורשע בהפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף287(א) לחוק העונשין.

ב. ת"פ 17747-11-19 של בית משפט השלום בתל-אביב, והורשע בו על-פי הודאתו באיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

  ג. ת"פ 64243-12-18 של בית משפט השלום ברמלה, והורשע בו על-פי הודאתו באיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

ד. ת.פ. 4023-08-22 של בית משפט השלום בקריות והורשע בו על-פי הודאתו בניסיון תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין וסעיף 25 לחוק העונשין; בהיזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין; והתנהגות פרועה במקום ציבורי, עבירה לפי סעיף 216(1) לחוק העונשין.

ה.  ת.פ. 14673-03-23 של בית משפט השלום בחיפה, והורשע בו על-פי הודאתו בגניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

 

כתב האישום המתוקן בת"פ 34887-11-19

3.  על פי עובדות האישום הראשון: ביום 6.11.19 בסביבות השעה 14:00 ניגש הנאשם לבית העסק "חומות היין" ברחוב יפו 72 בירושלים (להלן: "החנות") אשר בבעלותו של גיא לוי (להלן: "המתלונן"). הנאשם, לאחר ששתה משקה אלכוהולי, התיישב באחד השולחנות מבלי שרכש מצרכים במקום. מוכר החנות, מר מרדכי קרמר, ניגש אל הנאשם וביקש ממנו לעזוב את המקום. הנאשם סירב והמוכר התריע בפניו כי אם לא יקום מהשולחן, תוזמן משטרה. הנאשם אמר למוכר כי יהרוג אותו אם המשטרה תיקח אותו. המוכר הזעיק למקום את המתלונן, אשר ביקש מהנאשם לעזוב את המקום. משסרב הנאשם, התריע בפניו המתלונן כי יזעיק משטרה. בתגובה אמר הנאשם למתלונן כי ירצח אותו אם ידווח עליו למשטרה, והשליך לעבר המתלונן בקבוק זכוכית אשר התנפץ על קיר סמוך למתלונן. בהמשך זרק הנאשם לעבר המתלונן כיסא פלסטיק וניסה להשליך לעברו שולחן. הנאשם החזיק בידו פותחן בקבוקים הכולל להב קטן נפתח, וביצע תנועה של פתיחת הלהב באמצעות ידו, תוך שאמר למתלונן "בוא עכשיו, אם צריך לשבת עליך, אני אשב עליך" וכן אמר כי ירצח את המתלונן, תוך שחיווה תנועת סיוף באמצעות ידו. בהמשך ניגש הנאשם לרכבו של מר אהרון וייס, אשר עמד ברמזור סמוך לחנות, פתח את דלת הרכב במושב שלצדו, וצרח עליו במילים לא מובנות. מששאל אהרון מה קרה, שלף הנאשם מספריים מכיס מכנסיו וצעק לעבר אהרון: "המספריים כבר דקרו שני אנשים". בתגובה, יצא אהרון מהרכב ונמלט מן המקום, אך הנאשם רדף אחריו ודרש ממנו לשוב לרכב, אך אהרון סירב. אז הגיעו שוטרים למקום.

הנאשם הורשע על שבמעשיו אלה איים על המתלונן, אהרון ומרדכי בפגיעה שלא כדין בגופם בכוונה להפחידם או להקניטם, ניסה לתקוף את המתלונן וכן החזיק בסכין מחוץ לתחום ביתו.

4.  על פי עובדות האישום השני: ביום 21.7.19 בסביבות השעה 15:00 נכנס הנאשם להוסטל אברהם ברחוב הנביאים 67. משהבחינה בו פקידת הקבלה רחל רואס (להלן: "המתלוננת"), ולאור היכרותה עם הנאשם מאירועים קודמים, ביקשה מהנאשם לעזוב את המקום. הנאשם אמר למתלוננת כי תאפשר לו לעשות צרכים ועלה לכיוון השירותים, חרף דרישת המתלוננת כי יעזוב את המקום. המתלוננת רצה לשירותים, סגרה את הדלת, והזעיקה שוטרים למקום. בתגובה אמר הנאשם למתלוננת, כי אם לא תיתן לו להיכנס לשירותים יטיל את מימיו בחדר המדרגות, וכך עשה. אז הגיעה עובדת המקום, רבקה ויילן ויין (להלן: "רבקה") אשר צילמה את מעשי הנאשם. הנאשם פנה לרבקה ולמתלוננת ואיים כי אם לא תעיף את הטלפון, יכה אותה עם הטלפון. בהמשך הגיעו למקום שוטרים ועיכבו את הנאשם מחוץ להוסטל. הנאשם פנה למתלוננת ולעובדי המקום עמית מאירי ומוחמד אבו רמילה ואמר: "אני סוגר את המלון, בספר תורה שני רימונים...לא שוטרים ולא אף אחד יפחיד, או שאני מת או שאתם מתים....תאכלו חרא, אני אסגור לכם את המקום ...רימונים אני אזרוק למקום".

הנאשם הורשע על שבמעשיו נכנס לנכס כדי להפחיד מחזיק בנכס או להקניטו וכן איים הנאשם על המתלוננת, רבקה עמית ומוחמד בפגיעה שלא כדין בגופם בכוונה להפחידם או להקניטם.

 

כתב האישום המתוקן בת"פ 5736-08-18 (להלן: "תיק ההפרעה לשוטרים והתנגדות למעצר")

5.  על-פי עובדות החלק הכללי לכתב האישום, במועד הרלבנטי לכתב האישום הגיע השוטר נסים שגיא (להלן: "השוטר שגיא") לרחוב וילנה 1 ברמלה, לשם טיפול באירוע אחר. בהמשך, הגיעו למקום גם השוטרים ערן אופק, אליאור נזרי וגבריאל מזרחי. הנאשם נכח במקום כשהוא תחת השפעת אלכוהול.

6.  על-פי עובדות האישום הראשון, ביום 9.2.18 בשעה 12:55 לערך, כאשר טיפל השוטר שגיא באירוע אחר במקום, פנה הנאשם לשוטר שגיא בבקשה שיבוא לטבול במקווה הסמוך. השוטר שגיא הסביר לנאשם כי הוא מפריע לו במילוי תפקידו. השוטרים ערן ואליאור ביקשו מהנאשם להתרחק מהמקום שכן הוא מפריע לעבודתם. הנאשם החל להרים את קולו, הלך לכיוון השוטרים, תוך שהוא עושה תנועות של אגרופים בידיו, וצעק לעברם "בני זונות אתם לא תגידו לי מה לעשות". בהמשך, החל להשתולל ופגע באצבעותיו של השוטר אליאור, גרם לו חבלה, ואמר לשוטר אליאור "כלב בן כלב, זבל, אני אהרוג את כולכם". השוטר אליאור הודיע לנאשם כי הוא עצור, ובתגובה, השתולל הנאשם והתנגד למעצרו. הנאשם הובא בניידת לתחנת המשטרה, ובתחנה המשיך לקלל ולאיים בכך שאמר "זבל, כלב, אני אהרוג את כולכם, אלוהים ישלם לכם". במעשיו אלה הורשע הנאשם על שאיים על השוטרים, הפריע להם בעת מילוי תפקידם והשתמש בכוח למנוע מעצר חוקי.

7.  על-פי עובדות האישום השני, הנאשם שוחרר ביום 9.2.18 על ידי קצין משטרה למעצר בית בן 5 ימים בביתו. ביום 12.2.18 בשעה 13:35 הגיע השוטר אליאור לביתו של הנאשם, אך הנאשם לא נכח בבית. הנאשם הורשע על כך שהפר הוראה חוקית.

 

כתב האישום בת"פ 17747-11-19 (להלן: "תיק האיומים על שוטרים")

8.  על-פי עובדות כתב האישום בתיק זה, ביום 6.6.15 בשעה 19:00 לערך, בחוף "ירושלים" בתל אביב החזיק הנאשם בסכין מטבח גדולה עם להב באורך של 20 ס"מ ונופף לעבר חבורת אנשים. שוטרים שהיו במקום עצרו את הנאשם. כאשר הובא הנאשם למשרדי הפיקוח של החוף, החל הנאשם להתפרע ואיים על השוטרים בכך שאמר: "מה אתם רוצים ממני? רק רציתי להגן על עצמי. אני רוצה להתאבד, ואני לא אתאבד סתם, אני אקח איתי אנשים אחרים וגם שוטרים, אני לא אמות סתם, המשטרה גזענית". הנאשם הורשע על כך שבמעשה זה איים על השוטרים בכוונה להפחידם.

 

 

 

כתב האישום בת"פ 64243-12-18 (להלן: "תיק האיומים על רופאה")

9.  על-פי עובדות כתב האישום בתיק זה, ביום 22.7.18 בשעה 08:30 לערך, הגיע הנאשם למרפאה ברחוב צה"ל 2 ברמלה (להלן: "המרפאה"). הנאשם התבקש על ידי ד"ר אלה בנגייב להמתין בתור, אך סירב לעשות כן, קילל את הרופאה ואמר לרופאה שישרוף אותה, יחנוק אותה ויהרוג אותה, ואף זרק לעברה נייר שאחז. הנאשם הורשע על כך שבמעשיו איים על הרופאה.

 

כתב האישום בת"פ 4023-08-22 (להלן: "תיק ההתפרעות במרפאה")

10.  על-פי עובדות כתב האישום בתיק זה, ביום 9.12.20 סמוך לשעה 15:00, הגיע הנאשם לקופת חולים כללית ברחוב יצחק יציב 26 בקרית חיים בחיפה (להלן: "המרפאה"), וזאת לאחר ששתה משקאות אלכוהוליים. הנאשם מסר כי קבוע לו תור לפיזיותרפיסטית, ולאחר בדיקה התברר כי מועד התור שהיה קבוע לשעה 14:00 חלף, וכי לא ניתן היה לקבלו באותו יום בשל תורים של מטופלים אחרים. אז החל הנאשם להשתולל ולצעוק "אני אזיין אתכם", גידף את הפיזיותרפיסטית והשתולל במקום. הנאשם לא חדל ממעשיו גם לאחר שאנשי הצוות הרפואי ניסו להרגיעו ומסרו לו כי אם לא יירגע, יתקשרו למשטרה. בהמשך, ניגש לנאשם המאבטח דניס מויסייב, שנקרא למקום על ידי הצוות הרפואי, וביקש מהנאשם לעזוב את המקום. בתגובה, אמר הנאשם למאבטח "אתה על הזין שלי, אני אקבל את הטיפול הרפואי שלי בכל מקרה". הנאשם מאן להירגע, סירב לעזוב את המרפאה, ניסה להיכנס לחדרי הרופאים, השתולל והחל לפגוע בציוד. כאשר המאבטח ניסה להתקרב לנאשם, צעק הנאשם לעברו: "זוז, אני אזיין אותך", החל להרים מקל על מנת לתקוף את המאבטח, תוך שקם לעברו וכיוון את המקל לגופו כמנסה לתקוף, אך המאבטח מנע את התקיפה בכך ששם רגלו על המקל ומנע מהנאשם להניפו. כן דחף הנאשם שני מסכי מחשב במזכירות המרפאה, וכתוצאה מכך, אחד ממסכי המחשב נפל על הרצפה וניזוק, כאשר גובה הנזק הוא 400 ₪. הנאשם הורשע על כך שבמעשיו ניסה לתקוף את המאבטח, התנהג באופן פרוע במקום ציבורי והזיק לרכוש במזיד.

 

 

כתב האישום בת"פ 14673-03-23 ("תיק הגניבה")

11.  על-פי עובדות כתב האישום בתיק זה, ביום 11.5.22 סמוך לשעה 05:20 בבית החולים רמב"ם בחיפה, הסיר הנאשם את מחיצת דלפק הקבלה במקום, משך החוטים של מקלדת המחשב, לקח מקלדת מחשב של דלפק הקבלה ועזב את דלפק הקבלה. הנאשם הורשע על כך שבמעשיו גנב את מקלדת המחשב. אציין, כי הצדדים הסכימו כי מקלדת המחשב הוחזרה בסמוך לאחר מכן.

 

תסקירי שירות המבחן

תסקיר מיום 22.8.23

12.  שירות המבחן הודיע כי פגש את הנאשם ביום 29.3.23 לצורך עריכת חקירה פסיכו סוציאלית בעניינו, אך בשל מצבו ההתמכרותי, כאשר הנאשם הגיע תחת השפעת אלכוהול, לא ניתן היה לערוך את האבחון כנדרש, ועל כן הופנה הנאשם ליחידה להתמכרויות על מנת שיופנה לטיפול באשפוזית לצורך גמילה מאלכוהול. הנאשם יצר קשר עם יחידת ההתמכרויות, אך לא הגיע לפגישות שנקבעו עבורו. כן יצר קשר עם מסגרות טיפול שונות, אך התקשה להשתלב בטיפול. ביום 14.7.23 השתלב מיוזמתו באשפוזית "רטורנו", ושיתף פעולה.

תסקיר מיום 1.11.23

13.בתסקיר מיום 1.11.23 ציין שירות המבחן כי הנאשם סיים את הטיפול באשפוזית לאחר חודש וחצי של טיפול, אך בשל מצבו הבריאותי לא יכול היה להשתלב בקהילה טיפולית לגמילה. ניסיונות לשלב את הנאשם בהוסטל לא צלחו. ביום 15.10.23 השתלב הנאשם במדור אלכוהול של היחידה להתמכרויות בירושלים לצורך אבחון וגיבוש תכנית טיפולית, ועד כה התקיימו שתי פגישות. מדיווח גורמי הטיפול עולה, כי הנאשם בעל מוטיבציה לשינוי, משתף פעולה באופן המותאם להליך וביטא רצון לשינוי מקום מגוריו על מנת להימנע מחשיפה לאלכוהול. גורמי הטיפול ביחידה הציעו למשיב טיפול תרופתי חדשני המסייע בהפחתת הדחף לאלכוהול והוא הביע נכונות לבדוק זאת, ועל כן הופנה לבדיקה פסיכיאטרית ורפואית לצורך בחינת אפשרות זאת. כמו כן, במהלך התקופה לא נפתחו נגדו תיקים חדשים.

 

תסקיר מיום 26.2.24

14.  בתסקיר מיום 26.2.24 ציין שירות המבחן, כי במהלך תקופת הדחייה, בתחילה, המשיך הנאשם את הטיפול הפרטני במדור אלכוהול, שיתף פעולה, הגיע לפגישות והחל לקבל טיפול תרופתי חדשני המסייע בהפחתת הדחף לשתיית אלכוהול. בנוסף, ביטא רצון לשוב למסגרת טיפולית ולאחריה לעבור דירה, כדי להתרחק מחברה המשתמשת בסמים ואלכוהול. עם זאת, בתחילת חודש פברואר ניתק הנאשם קשר עם שירות המבחן ועם גורמי הטיפול ביחידה להתמכרויות. ב"כ הנאשם עודדה את הנאשם ליצור קשר עם שירות המבחן, אך הוא לא עשה כן. מעיון ברישומו הפלילי עולה, כי לא נפתחו נגד הנאשם תיקים חדשים. לאור ניתוק הקשר, הודיע שירות המבחן כי אין באפשרותו לבוא בהמלצה טיפולית בעניינו.

תסקיר מיום 22.5.24

15.  בתסקיר מיום 22.5.24, הודיע שירות המבחן כי הנאשם המשיך בתחילה את הקשר עם יחידת ההתמכרויות, דיווח על המשך נטילת הטיפול התרופתי, אשר אמור היה לסייע בהפחתת הדחף לשתיית אלכוהול, והביע נכונות להשתלב באשפוזית לגמילה מסמים. עם זאת, לא הצליח לקדם ענייניו לצורך השתלבות במסגרת, ומדיווחים של באת כוחו עלה כי אושפז בבית חולים בשל מצב בריאותי ירוד עקב בצקות ברגליים. הנאשם הוזמן לפגישה בשירות המבחן, אך לא הגיע לפגישה, ובהמשך יצר קשר טלפוני והודיע כי התקשה להתעורר ועל כן נעדר מן הפגישה. לאחר שהובהר לו מצבו הטיפולי והמשפטי, השמיע כוונות אובדניות במידה שההליכים המשפטיים יסתיימו בלא המלצה טיפולית, והוצע לו לפנות למיון פסיכיאטרי. ביום 21.5.24 נמסר לשירות המבחן מגורמי הטיפול ביחידה להתמכרויות כי הנאשם שוב הביע רצון להשתלב באשפוזית לגמילה מסמים ולאחריה בקהילה טיפולית. שירות המבחן התרשם כי יש פערים בין הצהרותיו של הנאשם ובין יכולותיו להתגייס לטיפול, הנאשם זקוק לטיפול אינטנסיבי ומקיף, אך מתקשה להתגייס לכך, ובהעדר הליך טיפולי רמת הסיכון להישנות מעורבות פלילית היא גבוהה. שירות המבחן הוסיף כי מצבו הבריאותי של הנאשם משליך על כוחותיו להתגייס להליך טיפולי, כי קיימת אמביוולנטיות לתהליך טיפולי, ועל כן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו.

שירות המבחן ציין כי נגד הנאשם לא נפתחו תיקים חדשים, והמליץ על ענישה הצופה פני עתיד.

 

 

 

טיעוני הצדדים וראיות לעונש

16.  כראיות לעונש מטעם התביעה הוגש פלט הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ת/1) וכן גזר הדין בת"פ 43876-08-18 (ת/2) בו הוטלו על הנאשם מאסרים על תנאי ברי הפעלה.

 

17.  ב"כ המאשימה עתרה לגזור על הנאשם עונש של 57 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופיצוי למתלוננים בכל התיקים. בטיעוניה הדגישה את חומרת העבירות, את חומרת הנסיבות הכוללות עבירות שבוצעו כלפי שוטרים וצוות רפואי, ואת מידת הפגיעה בערכים המוגנים הכוללים, בין היתר, פגיעה בשלוות נפשו של אדם, בזכות האדם לחיים וביטחון, פגיעה בזכות הקניין ובשלטון החוק והסדר הציבורי. כן ציינה את הצורך להחמיר בענישה כאשר מדובר באיומים כלפי צוותים רפואיים, והפנתה לפסיקה מתאימה. ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע לגבי כל אחד מן האישומים מתחם שינוע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד לתקופת מאסר ממושכת של למעלה משנה. אשר למיקום הנאשם בתוך המתחם, טענה כי יש לזקוף לחובת הנאשם את ריבוי העבירות, את העובדה כי לחובתו 5 הרשעות קודמות בגין 11 עבירות אלימות וכן הרשעות בגין עבירות רכוש, סמים ועבירות תעבורתיות חמורות. ב"כ המאשימה ציינה כי על אף מספר הזדמנויות שניתנו לנאשם ליצור קשר עם היחידה להתמכרויות לצורך גמילה מאלכוהול, לא הצליח הנאשם להשתלב בקהילה טיפולית לגמילה וחזר לסורו. לפיכך, ביקשה המאשימה למקם את הנאשם בחלקו העליון של המתחם בכל אחד מן האישומים, להטיל עליו עונש שלא יפחת מ-48 חודשי מאסר בפועל ולהפעיל את המאסר על תנאי מת"פ 43876-08-18 במצטבר, כך שסך הכל יירצה הנאשם 57 חודשי מאסר בפועל. כן ביקשה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופיצוי לכל אחד מן המתלוננים בתיקים השונים.

 

18.  ב"כ הנאשם ביקשה להסתפק בעונש שלא יעלה 9 חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות. בטיעוניה ציינה כי כל העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו בהיותו של הנאשם תחת השפעת אלכוהול, ולאחר שהנאשם התפכח הוא הצטער והביע חרטה על מעשיו. עוד טענה כי מבלי להקל בעבירות שביצע הנאשם, הרי שאין מדובר בעבירות חמורות. ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם סובל שנים רבות מהתמכרות לאלכוהול, כי במהלך השנים ניסה להיגמל, ואף הצליח לתקופה מסוימת, אך לבסוף חזר לצרוך אלכוהול ולא הצליח לעלות על דרך המלך. ב"כ הנאשם הדגישה כי הנאשם מביע רצון להשתלב בטיפול, אך מקורות התמיכה שלו אפסיים, ואין מי שיסייע בידו. עוד ציינה כי מצבו הרפואי של הנאשם אשר סובל מסכרת ובצקות מקשה עליו להשתלב בטיפול. אשר למתחמי הענישה טענה, כי בכל העבירות בהן הורשע הנאשם, המתחם נע בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר בעבודות שירות. לעניין מיקומו של הנאשם בתוך המתחם, ביקשה למקמו בחלקו התחתון של המתחם וזאת בהתחשב בהודאתו, בחלוף הזמן, בעובדה שלא נפתחו נגדו תיקים חדשים, וכן בעובדה שהנאשם הביע רצון כן ואמיתי להיגמל מאלכוהול. עוד ביקשה להתחשב בכך שהנאשם שהה במעצר בית תקופה ארוכה. לדבריה, הטלת מאסר בפועל עלולה לגרום להתדרדרות רבה במצבו של הנאשם, גם בשל מצבו הרפואי המורכב. עוד טענה כי לנוכח מצבו הכלכלי של הנאשם, שהוא דר רחוב, אין מקום להטיל עליו ענישה כספית.

 

דברי הנאשם

19.  הנאשם ניצל את זכותו לומר דברי סיום ואמר כי הוא רוצה לפתוח דף חדש בחייו, אך מצבו הרפואי מקשה עליו. כן ציין כי מצבו הכלכלי קשה מאד.

 

דיון והכרעה

 

קביעת מתחם העונש ההולם

20.  כידוע, העיקרון המנחה בקביעת העונש הוא עיקרון ההלימה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו (להלן: "העיקרון המנחה").

 

בית המשפט מצווה לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה בהתאם לעיקרון המנחה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

האישום הראשון בת"פ 34887-11-19 - איומים, נסיון תקיפה והחזקת אגרופן

21.  במקרה זה, הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו בעבירת האיומים, בעבירת החזקת סכין ובניסיון התקיפה הם שמירה על שלמות הגוף, וערך ההגנה על גופם, ביטחונם, ושלוות נפשם של המתלוננים ועובר האורח עליו איים הנאשם.

 

ברע"פ 2038/04 לם נגד מדינת ישראל (04.01.2006) התייחס בית המשפט העליון למגבלות שיש להטיל על חירות הביטוי שעה שמדובר בדבר איום. ובלשונו של בית המשפט נוסחו הדברים כך:

"האיום הוא, אפוא, ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי וזאת, כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, בטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן, פעמים רבות, כרוך האיום גם בציפייה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום".

 

אשר לעבירת החזקת הסכין, נדמה כי תופעת הסכינאות טרם מוגרה, ועל בתי המשפט להמשיך ולהעביר מסר ברור ומחמיר נגד תופעה פסולה זו, אשר הסיכון הטמון בה ברור לכל ועלול לגרום לפגיעה קשה בחיי אדם. ראו לעניין זה דבר כב' השופט רובינשטיין בע"פ 2047/07 הנוק נ' מדינת ישראל (14.05.07):

"כבר נשתפך דיו רב ונשתברו קולמוסים ומקלדות בפסקי הדין של בית משפט זה ובתי המשפט האחרים לעניין 'תת-תרבות-הסכין'. לפנים היה אדם יוצא לרחוב ובידו או בכיסו ארנקו, מטפחתו ועטו. היום רבים היוצאים לרחוב וסכין בידם, או איש סכינו על ירכו, לאו דווקא כדי לקלף מפירות הארץ, ואך יוציאם פלוני משלוותם, ברב או במעט, תישלף הסכין; וסגולתה הטבועה של זו, שהיא עלולה לשפיכות דמים, וכדברי חכמים ש'הברזל מקצר ימיו של אדם' (ילקוט שמעוני, פרשת יתרו)"

 

22.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני - גבוה, שכן מדובר באיום ברצח על המתלונן ובהשלכת כסאות לעברו, וכן באיום על עובר אורח חף מפשע, תוך שימוש במספריים.

23.  אשר למדיניות הענישה הנוהגת, בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה שהענישה המוטלת במקרים קרובים או דומים נעה במנעד רחב שתחילתו במאסר מותנה, עובר במאסר בעבודות שירות, וכלה במאסר ממושך בפועל והכול לצד מאסר על תנאי ועונשים נלווים אחרים. זאת, בהתחשב, בטיבם של המעשים והאיומים, אופיים, כמותם, מיהות המאוים (כגון עובד ציבור או בן משפחה), אופן השמעת דבר האיום, השילוב שבין עבירת האיומים לעבירות נוספות וכיו"ב.

להלן, אסקור מספר פסקי דין:

 

רע"פ 7656/13 רוני דניאל נ' מדינת ישראל (14.11.13) : בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בשתי עבירות של איומים, תקיפה סתם והחזקת סכין לא למטרה כשרה. באותן נסיבות, הנאשם איים על שכנו כי ישרוף את ביתו, והכה אותו בבעיטות וסטירות. המתלונן הדף את הנאשם, והנאשם רץ לכיוונו של המתלונן בעודו אוחז בסכין. בהמשך איים הנאשם על אביו של המתלונן באומרו: "אני היום נכנס למאסר עולם כי אני ארצח את הבן שלך". בית משפט השלום גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, וכן הפעלת שני מאסרים מותנים באורך 18 חודשים בחופף האחד לשני, ושני מאסרים על תנאי. בית המשפט המחוזי החמיר את עונש המאסר בפועל ל-30 חודשים, הכוללים 12 חודשי מאסר בפועל, והפעלת במצטבר של שני המאסרים על תנאי ל-18 חודשים, זאת, נוכח חומרת העבירות שהצדיקו קביעת מתחם הולם גבוה יותר, והרשעותיו הקודמות הרבות של הנאשם.

 

רע"פ 4265/15 דדון נ' מ"י (22.6.2015): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, ובעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין. באותן נסיבות, הנאשם התבקש לעזוב פאב בו הוא שהה, על-ידי אחד מבעלי הפאב (להלן: המתלונן). בעקבות זאת, קרא הנאשם לעבר המתלונן: "אני ארצח אותך, אני אשתה לך את הדם [...] אני אזיין אותך". בהמשך, אחז המבקש בצווארון חולצתו של המתלונן, ודחף אותו בידיו. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה נע בין 3 חודשי מאסר, שיכול וירוצו על דרך של עבודות שירות, לבין 14 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי והתחייבות. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

 

רע"פ 10232/17 ראובן נ' מ"י (4.3.2018): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם, שהורשע בעבירה של תקיפה לאחר שבסיום משחק כדורגל תקף את עוזר השופט במשחק, בכך שזרק לעבר המגרש כוס משקה עם קוביות קרח, אשר פגעה באפו. בית משפט השלום דחה את בקשת הנאשם לביטול ההרשעה, קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 9 חודשי מאסר בפועל, והשית על המבקש את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש את העבירה בה הורשע; קנס כספי בסך 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו; ופיצוי כספי למתלונן בסך 2,000 ₪. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה, וכן נדחתה בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון

 

24.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

  א.  התכנון שקדם לביצוע העבירה; מדובר בעבירות שבוצעו ללא תכנון מוקדם וכפרץ של אלימות ספונטנית מצד הנאשם.

ב. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם הוא שנושא באחריות הבלעדית לדברים שיצאו מפיו ולהתנהגותו הפרועה.

  ג. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; באיום ברצח יש לגרום אימה ופחד למתלונן, וליתר המאוימים, וניסיון התקיפה גרם לכאוס בעסקו של המתלונן.

 

25.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, מצאתי שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין 4 חודשי מאסר, שלצדם מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי, ועד מאסר בן 12 חודשים לצד מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי.

 

האישום השני בת"פ 34887-11-19 - איומים והסגת גבול פלילית

26.  בכל הנוגע לאישום השני, הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו הם ערך ההגנה על גופה, ביטחונה, שלוות נפשה של המתלוננת ועובדי הדיור המוגן, וכן פגיעה בפרטיותם של דיירי הדיור המוגן בשל הסגת הגבול.

27.  מידת הפגיעה בערך המוגן - אינה מבוטלת שכן מדובר באיום בהריגה ופגיעה גופנית.

28.  אשר למדיניות הענישה הנוהגת, בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה שהענישה המוטלת בעבירות של הסגת גבול אליה נלוות עבירות נוספות כגון איומים, היזק לרכוש או תקיפה נעה במנעד רחב שתחילתו במאסר מותנה, עובר במאסר בעבודות שירות, וכלה במאסר בפועל לצד מאסר על תנאי ועונשים נלווים אחרים. זאת, בהתחשב, בטיבם של המעשים ונסיבות ביצוע העבירה. זו מדיניות הענישה הנוהגת גם לגבי עבירת האיומים לבדה, זאת, בהתחשב, בטיבם של האיומים, אופיים, כמותם, מיהות המאוים (כגון עובד ציבור או בן משפחה), אופן השמעת דבר האיום, השילוב שבין עבירת האיומים לעבירות נוספות וכיו"ב לעניין זה אפנה לפסקי הדין שנסקרו לעיל וכן לפסקי הדין הבאים:

בת"פ (כפ"ס) 24204-11-13 מדינת ישראל נ' ענבר פלקמן ואח' (15.02.16); הנאשמים הורשעו על-פי הודאתם בעבירה של הסגת גבול פלילית. הנאשמת 1 הורשעה גם בעבירה של תקיפה סתם והנאשם 2 הורשע גם בעבירה של איומים. באותן נסיבות, הגיעו הנאשמים לבית מלאכה השייך למתלוננים, מהם עבודה שבוצעה שלא לשביעות רצונם. הנאשמים דרשו בצעקות מהמתלונן שיתקן את העבודה או לחילופין יחזיר להם את כספם ואת חומרי הגלם שנתנו לצורך ביצוע העבודה. המתלונן דרש מהנאשמים לצאת מספר פעמים - והם סרבו. בהמשך, דחפה הנאשמת את המתלונן באמצעות ידיה ובין השניים החלו דחיפות הדדיות. הנאשם איים על המתלונן בכך שאמר לו ש"ישבור לו את הראש". בית משפט השלום גזר על הנאשמים של"צ ופיצוי למתלונן, תוך שחרג ממתחם הענישה משיקולי שיקום.

ת"פ 2241-05-16 מדינת ישראל נ' אלעמארנה (15.09.16): הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעבירות של הסגת גבול והיזק במזיד לרכוש. באותן נסיבות, הסיג הנאשם גבול לתוך תחומי אוניברסיטת בן גוריון, טיפס וקפץ מעל הגדר ההיקפית. לאחר מכן שבר דלת ושמשה של מבנה מעבדת המחקר של האוניברסיטה. במסגרת הסדר טיעון, גזר בית משפט השלום על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי לאוניברסיטה.

 

29.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

  א.  חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם הוא שנושא באחריות הבלעדית לדברים שיצאו מפיו ולהתנהגותו.

 

ב. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; באיום יש לגרום פגיעה בשלוות הנפש של המתלוננת ועובדי הדיור המוגן ובזכותם לפרטיות.

30.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, מצאתי שמתחם העונש ההולם את המעשה נע מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי, ועד מאסר בן 8 חודשים לצד מאסר על תנאי התחייבות, ופיצוי.

 

ת"פ 17747-11-19 - איומים על שוטרים

31.  הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו הם ערך ההגנה על גופם, ביטחונם ושלוות נפשו של השוטרים הממלאים תפקידם כדין.

32.  מידת הפגיעה בערך המוגן - אינה מבוטלת שכן מדובר באיום בהריגה ובפגיעה גופנית.

33.  אשר למדיניות הענישה הנוהגת, בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה שהענישה המוטלת במקרים קרובים או דומים נעה במנעד רחב שתחילתו במאסר מותנה, עובר במאסר בעבודות שירות, וכלה במאסר ממושך בפועל והכול לצד מאסר על תנאי ועונשים נלווים אחרים. זאת, בהתחשב, בטיבם של האיומים, אופיים, כמותם, מיהות המאוים אופן השמעת דבר האיום, השילוב שבין עבירת האיומים לעבירות נוספות וכיו"ב. ראו לעניין זה:

רע"פ 6268/12 שחורי נגד מדינת ישראל (04.09.2012): ביהמ"ש העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה מטעם נאשם שנגזר דינו לעונש של מאסר מותנה לצד עונשים נלווים. הנאשם הורשע בעבירת איומים כלפי פקח עירוני שרשם לו דו"ח.

ע"פ (מח' חיפה) 30098-10-14 חבקה נגד מדינת ישראל (22.01.2015): ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורו של נאשם שנידון לעונש של מאסר מותנה. הנאשם הורשע באיומים כלפי שוטרים, לאחר שעבר עבירת תנועה ונעצר על ידם בצד הדרך.

ברע"פ 4935/17 סימנדויב נגד מדינת ישראל (24.08.2017): ביהמ"ש העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה מטעם נאשם שדינו נגזר לעונש בן 18 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. הנאשם הורשע בארבע עבירות איומים ובעבירה של הפרעה לעובד ציבור, לאחר שאיים על סוהרי שירות בתי הסוהר בהיותו אסיר. לנאשם עבר פלילי מכביד. בית משפט השלום מצא לכתוב בעניינו של הנאשם כי: "מדובר באדם שאיומים הם לחם חוקו".

בע"פ (מח' ב"ש) 38759-05-14 זגורי נגד מדינת ישראל (21.01.2015): ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורו של נאשם שנידון לעונש בן 6 חודשי מאסר בפועל, מתוכם חודשיים במצטבר לעונש מאסר שנשא באותה עת והיתר בחופף. הנאשם הורשע באיומים כלפי חוקר שהיה עד במשפטו באמצעות אשתו של החוקר, קצינת שב"ס, לאחר שאמר לה: "תמסרי ד"ש לבעלך, יהיה בסדר, הכול יהיה בסדר". ביהמ"ש המחוזי מצא שהעונש שהוטל על הנאשם מקל ביותר בנסיבות שבהן מדובר באיום אשר הופנה נגד עובד ציבור בשל תפקידו וכלפי בני משפחתו של עובד הציבור, אך נמנע מלהחמיר בעונשו כיוון שלא הוגש ערעור שכנגד.

34.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

  א.  חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם הוא שנושא באחריות הבלעדית לדברים שיצאו מפיו.

ב. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; באיום יש לגרום פגיעה בשלוות הנפש וביטחונם של השוטרים הממלאים תפקידם על-פי דין ואמונים על בטחון הציבור.

 

35.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, מצאתי שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר על תנאי והתחייבות לבין מאסר בן 8 חודשים, שלצדו מאסר על תנאי והתחייבות.

 

ת"פ 5736-08-18 - הפרעה לשוטרים במילוי תפקידם, איומים, התנגדות למעצר והפרת הוראה חוקית

האישום הראשון - הפרעה לשוטרים,איומים והתנגדות למעצר

36.  הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מהעבירות הם ההגנה על אכיפת החוק, ההגנה על שלטון החוק, והצורך בשמירה על הסדר הציבורי ועל בטחון הציבור, וכן פגיעה בביטחונם ושלוות נפשם של השוטרים.

37.  מידת הפגיעה בערך המוגן היא משמעותית, זאת בהתחשב בטיב ההפרעה ואופייה ובכך שהנאשם התנגד בכוח אופן למעצרו.

38.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בהתייחס למקרים דומים, מעלה שבתי המשפט נוהגים לגזור עונשים במנעד רחב שבין מאסר על תנאי שלצדו קנס או של"צ ועד מאסר, אפשר בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

 

להלן, אסקור מספר פסקי דין:

 

רע"פ 5023/18 עוקבא בדיר נ' מדינת ישראל (28.6.2018): בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של נאשם אשר נדון ל-5 חודשי מאסר לאחר שהורשע בתקיפה, הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נקבע כי מתחם הענישה בכל הנוגע לעבירות של הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו נע בין מאסר על תנאי למאסר קצר.

ת"פ (י-ם) 10560-03-19 מדינת ישראל נגד ברבר (14.07.2020): הנאשם נידון למאסר בן חודש אחד לצד לעונשים נלווים, וזאת בהסכמת הצדדים במסגרת הסדר טיעון. הנאשם הורשע בהפרעה לשוטר, התנגדות למעצר ואיומים. בנסיבות התיק, עיכב שוטר את הנאשם לבדיקה וזה סירב להזדהות לפניו. הנאשם דחף את השוטר פעמיים, ולאחר שהחלה התקהלות במקום רץ לכיוון השוטר, דחף אותו ושניהם התגלגלו במדרגות. בהמשך לכך התנגד למעצרו בכוח, דחף שוטר נוסף והכה אותו ברגלו ובכף ידו. בתחנת המשטרה איים על שוטר שלישי.

ת"פ (י-ם) 27444-01-14 מדינת ישראל נגד ברהום (26.02.2017): הנאשם נידון לצו של"צ ולמאסר מותנה, לאחר שהורשע בהפרעה לשוטר והתנגדות למעצר. הנאשם יחד עם שני אחרים השתולל ודחף שוטרים שניסו לעצרו, ודחף קצין משטרה ובעט בו. נקבע שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר.

ת"פ (כ"ס) 7806-09-13 מדינת ישראל נגד גואטה (15.02.2016): הנאשם נידון לצו של"צ ולפיצוי, והרשעתו בוטלה. לנאשם יוחסו עבירות של הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר. בנסיבות המקרה, הוזעק קצין משטרה לביתו של הנאשם עקב הקמת רעש. הנאשם הדף את הקצין בחזהו פעמיים, והניח עליו את ידו. בהמשך לכך דחף את הקצין לעבר חומה בבניין. נקבע שמתחם העונש ההולם את המעשים נע בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

ת"פ (ת"א) 33961-08-13 מדינת ישראל נגד מור (08.09.2014): הנאשם נידון לצו של"צ ולצו מבחן והרשעתו בוטלה. לנאשם יוחסו עבירות של הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור והתנגדות למעצר, לאחר שבמהלך הפגנה התבטא בגסות כלפי שוטרים, סירב להיכנס לניידת והתנגד למעצרו תוך שאחז בדלת הניידת ודחף עצמו לאחור.

ת"פ (ק"ג) 23998-03-14 מדינת ישראל נ' טל משה בנעים (6.4.2017): הנאשם הורשע בביצוע עבירות של איומים והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ושימוש בכוח או איומים למנוע מעצר, בכך שעת נסע עם אחרים ברכב בו נהג נאשם 2 ולאחר שהשוטרים בקשו מהם לעצור, הפריע הנאשם לשוטרים סרב לעיכובו, השתולל ואיים על שוטר. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 4 חודשי מאסר בפועל והופעלו 3 חודשי מאסר מותנה בחופף.

 

בת"פ (רמ') 51675-01-16 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' טדילו טמרט (4.4.2017): הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירה של שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, בכך שסרב לעיכובו על ידי שוטר שביקש לעכבו בהתאם לצו הבאה שהוצא כנגדו. להליך העיקרי צורפו תיקים נוספים במסגרתם הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בביצוע 2 עבירות נוספת של שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, בהפרת הוראה חוקית, באיומים ובהפרעת שוטר במילוי תפקידו. לעבירות ההתנגדות למעצר נקבע מתחם ענישה הולם שנע בין מאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר בפועל ולעבירת הפרת הוראה חוקית מתחם ענישה הולם שנע בין מאסר על תנאי לבין 3 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל לצד הפעלת מאסר מותנה במצטבר ובסה"כ 12 חודשי מאסר בפועל ומאסרים מותנים.

 

בת"פ (פ"ת) 37099-01-13 מדינת ישראל נ' בוגדן סקלרוד (30.1.2014): הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של התנהגות פסולה במקום ציבורי, התנגדות למעצר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בכך שבהיותו שרוי בגילופין גרם מהומה באוטובוס ולאחר מכן התנגד למעצרו, בכך שאיים, גידף והשתמש בכוח נגד השוטרים שביקשו לאזקו. נקבע מתחם ענישה הולם שנע בין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר בפועל, אשר יכול שירוצו בדרך של עבודות שירות. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי.

 

 

39.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

  א.  היעדר תכנון; הנאשם עבר את העבירה במהלך תגובה ספונטנית לאירוע וללא תכנון מראש.

ב. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם הוא שנושא באחריות מלאה לביצוע העבירות.

  ג. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; על פי עובדות כתב האישום, נגרמה לאחד השוטרים חבלה בידו.

 

40.  בהתאם לתיקון 113 לחוק (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, אני סבורה שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי לבין תשעה חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי והתחייבות.

 

האישום השני - הפרת הוראה חוקית

41.  אשר להפרת הוראה חוקית, הערכים החברתיים אשר נפגעו בביצוע עבירה שלהפרת הוראה חוקית הם הגנה על שלטון החוק, שמירה על הסדר הציבורי, כיבוד החוק ומערכת המשפט.

42.  מידת הפגיעה בערך המוגן אינה מבוטלת, שכן הנאשם הפר את מעצר הבית בו היה אמור לשהות.

43.  בחינת מדיניות הענישה הנהוגה מעלה כי בנסיבות דומות ככל הניתן, הוטלו על נאשמים עונשים במנעד שבין מאסר מותנה ועד חודשי מאסר בודדים, בהתאם לנסיבות המעשה והעושה. כך למשל:

 

בע"פ 2080/14 פלוני נ' מדינת ישראל (9.12.2015): התקבל חלקית ערעורו של נאשם אשר זוכה מחמת הספק מעבירות מין, והורשע על יסוד הודאתו, בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית, בכך שהפר את תנאי מעצר הבית שהוטל עליו ויצא לפגישות בעניינים מסחריים. על הנאשם הוטלו 8 חודשי מאסר על תנאי.

 

ברע"פ 7378/13 ח'אלד חרובי נ' מדינת ישראל (31.10.2013): נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של פציעה כשהעבריין מזוין והפרת הוראה חוקית, בכך שהפר תנאי שחרור שהוטלו עליו במסגרת הליך המעצר ושהה ברכב במחסום הצפוני בכניסה לעיר אילת שעה שהיה עליו להיות במעצר בית. בית משפט השלום קבע כי בכל הנוגע לעבירת הפרת הוראה חוקית, מתחם הענישה ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מאסר לתקופה קצרה.

 

בע"פ (מח' נצ') 7908-09-15 יוסף אוראל נ' מדינת ישראל (12.1.2016): נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית, בכך ששהה ברכב מחוץ למקום מעצר הבית שהטיל עליו בית המשפט. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין 4 חודשי מאסר בפועל לצד קנס והתחייבות. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 14 ימי מאסר בפועל, במצטבר לעונש מאסר אחר שריצה באותה עת, מאסר מותנה והתחייבות כספית.

 

בת"פ (קר') 39101-06-15 מדינת ישראל נ' אוראל בן חמו (3.7.2016): הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות מרובות של הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה והפרת הוראה חוקית, בכך שהפר את מעצר הבית שהוטל עליו בבית המשפט. לעבירת הפרת הוראה חוקית נקבע מתחם ענישה הולם שנע בין ענישה צופה פני עתיד לבין מספר חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, הוטלו בגין כל העבירות יחדיו, 8 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים וקנס.

 

בתפ (רמ') 2196-11-11 מדינת ישראל נ' הרצל ספיאשווילי (23.2.2015): הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בשלושה כתבי אישום, כשבאחד מהם יוחסה לו עבירה של הפרת הוראה חוקית, בכך ששהה מחוץ למעצר הבית ללא פיקוח. לעבירת הפרת הוראה חוקית נקבע מתחם ענישה הולם שנע בין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, הוטלו בשל ביצוע עבירה זו ועבירות אלימות אחרות, 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסרים מותנים ופיצוי.

44.  בהתאם לתיקון 113 לחוק (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, אני סבורה שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר מותנה ל-3 חודשי מאסר.

 

ת"פ 64243-12-18 - איומים על רופאה

 

45.  הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו הם ערך ההגנה על גופה, ביטחונה, שלוות נפשה של הרופאה ופגיעה בסדר הציבורי.

46.  מידת הפגיעה בערך המוגן - אינה מבוטלת שכן מדובר באיום בהריגה ובפגיעה גופנית על מי שממלאת תפקידה כרופאה בשירות הציבור.

47.  אשר למדיניות הענישה הנוהגת, בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה שהענישה המוטלת במקרים קרובים או דומים נעה במנעד רחב שתחילתו במאסר מותנה, עובר במאסר בעבודות שירות, וכלה במאסר ממושך בפועל והכול לצד מאסר על תנאי ועונשים נלווים אחרים. להלן, אפנה לפסקי הדין הבאים:

 

ת"פ (כ"ס) 17184-03-15 מדינת ישראל נ' עדני (פורסם בנבו, 17.7.17): בית משפט השלום גזר על נאשם שהורשע של בניסיון לתקיפת עובד ציבור ובאיומים עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים. באותן נסיבות, איים הנאשם על אחות בחדר מיון ועל רופא, וכן ניסה להיכנס בכוח לחדר הרופא וניסה לתקוף את אחראי משמרת האבטחה בכך ששפך עליו כוס מים והעיף חפצים שונים בסמוך לו. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל.

ת"פ (שלום-רמ') 6056-12-16 מדינת ישראל נ' משה זוהר (09.07.18): בית משפט השלום גזר על נאשם שהורשע באיומים עונש של 45 ימי מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות. באותן נסיבות המתין הנאשם לטיפול בחדר המיון, ומשלא היה שבע רצון ממשך ההמתנה, קילל את הרופא והניף ידו לעבר הרופא בתנועת אגרוף. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע עונש הצופה פני עתיד בצירוף רכיבי ענישה מוחשיים (של"צ, קנס, פיצוי), ועד מספר חודשי מאסר בפועל, שיכול שירוצו בעבודות שירות.

 

ת"פ (שלום-ב"ש) 49907-07-18 מדינת ישראל נ' יחזיקאס (21.01.20): בית משפט השלום גזר על נאשם שהורשע באיומים חודש מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; 6 חודשי מאסר על תנאי; פיצוי לנפגע העבירה וצו מבחן למשך שנה. באותן נסיבות, התקשר הנאשם למשרדי מרפאה בבאר-שבע, דיבר עם אחת מעובדות המרפאה ובמהלך השיחה, איים עליה, כי יגיע למרפאה, יתפוס בגרונו של רופא שבשמו נקב, וישבור את רגליו. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לצד רכיב עונשי מוחשי נוסף (קנס ו/או של"צ) לבין 9 חודשי מאסר בפועל.

ת"פ (צפת) 38861-08-10 מדינת ישראל תביעות צפת נגד דרור (06.11.2012): הנאשם נידון לעונש בן 20 ימי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, לאחר שהורשע בעבירת איומים על עובדות רווחה. הנאשם איים על העובדות באומרו: "אני אלך וארצח ואשב בכלא אם אני לא אקבל מה שמגיע לי ממחלקת רווחה אני אפגע ואשרוף מחלקת הרווחה".

 

48.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

  א.  חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם הוא שנושא באחריות הבלעדית לדברים שיצאו מפיו.

ב. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; באיום יש לגרום פגיעה בשלוות הנפש ובטחונה של הרופאה.

49.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, מצאתי שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי למתלוננת לבין מאסר בן 8 חודשים שלצדו מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי.

 

ת"פ 8023-08-22 - ניסיון תקיפה, היזק לרכוש במזיד והתנהגות פרועה במקום ציבורי

 

50.  במקרה זה, הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו בעבירות ניסיון התקיפה והתנהגות פרועה במקום ציבורי הם שמירה על שלמות הגוף של המאבטח, על שלוות נפשו ועל שלוות נפשם של באי המרפאה. הערך המוגן שנפגע בעבירה של היזק לרכוש במזיד הוא ההגנה על קניינו של הפרט.

51.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה מבוטלת, שכן הנאשם התפרץ בצעקות במרפאה, לאחר שאיחר לתור שנקבע לו, ניסיונות להרגיעו לא צלחו, והוא פגע בסדר הציבורי וגרם נזק לרכוש.

52.  אשר למדיניות הענישה הנוהגת, בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה שהענישה המוטלת במקרים קרובים או דומים נעה בין מאסר מותנה לצד ענישה מוחשית ועד ועד למאסר בפועל, זאת בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובשאלה האם נלוות לה עבירות נוספות.

 

רע"פ 3695/20 שי חן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.6.20); בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של איומים ותקיפת עובד ציבור, לאחר שסטר בחוזקה מספר פעמים בפניו של אחד הרופאים ואיים בפגיעה בגופו, מאחר שלא היה מרוצה מאופן הטיפול בבנו, ובהמשך בהמשך, בעקבות בקשתו של רופא נוסף במקום מהנאשם שיחדל ממעשיו, תקף אותו המבקש בכך שנתן מספר מכות עם אצבעו בחזהו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם הוא ממספר חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסרים מותנים ופיצויים בסך 4,500 ש"ח. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה.

רע"פ 5458/12 ליכטמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.7.12): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של תקיפה בתנאים מחמירים, לאחר שתקף רופא ואחות בבית החולים שערי צדק בירושלים, בשעה שמילאו תפקידם ובהקשר אליו. הנאשם , אשר כעס על דרך הטיפול באביו שנזקק לטיפול החייאה, הפריע למתן הטיפול, השכיב את הרופא ל הרצפה והחל לבעוט בו בגופו בעיטות רבות תוך שהרופא זועק לעזרה. משנזעקה למקום האחות, דחף אף אותה ארצה והמשיך להכותו עד שאחרים הפסיקוהו. כתוצאה מכך, נגרמו לרופא סימני מכות במצח ומתחת לעין, וכן שריטות בידיים ובגב. למתלוננת נגרמה נפיחות בשורש כף היד. בית משפט השלום גזר על הנאשם מאסר בפועל למשך 6 חודשים; מאסר על תנאי למשך 6 חודשים; וכן פיצוי למתלונן בסך 7,500 ₪ ופיצוי למתלוננת בסך 1,000 ₪. ערעורו של הנאשם על גזר הדין נדחה.

ת"פ (ת"א) 57368-06-22 מדינת ישראל נ' סעדני (18.1.23): בית משפט השלום גזר על נאשם שהורשע באיומים ובהיזק לרכוש במזיד 90 ימי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית. באותן נסיבות הגיע הנאשם למרפאה לצורך קבלת טיפול רפואי ומשסבר בטעות כי הרופא הכניס לחדרו מטופלת לפניו שלא כדין, דפק הנאשם בחוזקה על הדלת וכן היכה במכת אגרוף בדלת עד שזו נשברה ונוצר בה חור. בהמשך פתח הרופא את דלת חדרו, או-אז איים עליו הנאשם באומרו: "חכה חכה, הסתבכת עם הבנאדם הלא נכון". נקבע כי מתחם העונש נע בין מאסר קצר שניתן לרצותו בדרך של עבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

 

ת"פ (כ"ס) 17184-03-15 מדינת ישראל נ' עדני (17.7.17): בית משפט השלום גזר על נאשם שהורשע של בניסיון לתקיפת עובד ציבור ובאיומים עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים. באותן נסיבות, איים הנאשם על אחות בחדר מיון ועל רופא, וכן ניסה להיכנס בכוח לחדר הרופא וניסה לתקוף את אחראי משמרת האבטחה בכך ששפך עליו כוס מים והעיף חפצים שונים בסמוך לו. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל.

53.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

ד. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם הוא שנושא באחריות הבלעדית ולהתנהגותו הפרועה ולנזק שנגרם.

ה.  הנזק שנגרם מביצוע העבירה; פגיעה בביטחונם ובשלוות נפשם של עובדי המרפאה, באי המרפאה וכן נזק למסך המחשב.

 

54.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, מצאתי שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר של חודשיים שלצדו מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי, ועד 12 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי.

 

מתחם העונש בת"פ 14673-03-23

55.  הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו הם ערך השמירה על הקניין ערך ההגנה על רכושו של הציבור

56.  מידת הפגיעה בערך המוגן - אינה גבוהה שכן מיד ובסמוך השיב הנאשם את מקלדת המחשב לבית החולים

57.  אשר למדיניות הענישה הנוהגת, בחינת גזרי דין בעבירות דומות מעלה שבתי המשפט נוהגים להטיל מאסרים מותנים לצד קנסות. לעניין מתחמי העונש ההולם בעבירות גניבה, ראו רע"פ 7224/14 פרנסקי נגד מדינת ישראל (10.11.2014) שם לא התערב בית המשפט העליון במתחם עונש הולם לעבירת גניבה שעמד על מאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר בפועל. יש לציין שעבירת הגניבה שם, חמורה מהעבירה בתיק שלפנינו, אולם ניתן להסיק מפסק הדין את המתחם על דרך ההפחתה. וראו את מתחם העונש ההולם שנקבע בת"פ (ת"א) 50018-07-17 מדינת ישראל נגד אלנבארי (14.05.2020) שאף הוא עוסק במקרה חמור יותר ואת פסקי הדין שאוזכרו שם.

58.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

א.  חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם הוא שנושא באחריות הבלעדית למעשה

ב.  הנזק שנגרם מביצוע העבירה; הנאשם השיב את המקלדת בסמוך למעשה הגניבה, כך שלא נגרם נזק בפועל.

59.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, מצאתי שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר על תנאי וקנס לבין מאסר בן 4 חודשים שלצדו מאסר על תנאי וקנס.

 

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

60.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולתת להן משקל, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

 

בהתאם לכך נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

  א.  הפגיעה של העונש בנאשם; ברי שמאסר בין כותלי הכלא עלול לחבל בסיכוייו של הנאשם לפתוח פרק חדש בחייו ולהוביל לכך שיתחבר לחברה שולית בבית הכלא באופן שיגדיל את הסיכוי להישנות העבירות.

ב. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו; הנאשם הודה במיוחס לו ועל כן ניתן להניח לטובתו הנחות מקלות שנוהגים להניח ביחס לנאשם שהודה ובכללן: חרטה, נטילת אחריות, הפנמה, וקבלה לעתיד.

ג. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה; למעט התיק האחרון שעניינו עבירה שבוצעה בשנת 2022, מדובר באירועים שהתרחשו בין השנים 2015 - 2020, ומאז לא נפתחו נגד הנאשם תיקים חדשים.

ד. נסיבות חיים של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה; הנאשם סובל מהתמכרות לאלכוהול, כאשר כל העבירות בתיקים בוצעו בהיותו שתוי ותחת השפעת אלכוהול, וחרף רצונו להיגמל לא עלה בידיו לעשות כן הן בהעדר סביבה תומכת וכן לנוכח מצבו הרפואי, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן.

ה.  מצבו הכלכלי של הנאשם: לעניין גובה הקנס, אתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם אשר אינו עובד, הוא דר רחוב ומתקיים מקצבה.

  ו.  עברו הפלילי של הנאשם; לנאשם עבר פלילי רלוונטי, חלקו בעבירות זהות לעבירות שעבר בתיקים שלפנינו:

בשנת 2018 הורשע בעבירות הפליליות שלהלן: הפרעה לעובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בפועל

בשנת 2010 הורשע בעבירות הפליליות שלהלן: סחר בסמים מסוכנים ואיומים והוטל עליו עונש של חמישה חודשי מאסר בפועל

בשנת 2006 הורשע בתקיפה סתם, החזקת סכין, חבלה חמורה וחבלה שהעבריין מזוין ונגזרו עליו 20 חודשי מאסר.

כמו כן לנאשם תיקים פלילים בהן נקבעה אשמתו בעבירות איומים ותקיפת שוטר, ללא הרשעה. עוד אציין כי לנאשם עבר תעבורתי בעבירות חמורות.

לעניין עברו הפלילי של הנאשם, אציין כי למעט ההרשעה האחרונה משנת 2018, מדובר בעבר פלילי ישן יחסית.

 

61.  לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את הנאשם במרכז מתחמי העונש ההולמים בכל אחד מהאישומים, , כדלקמן:

בגין האישום הראשון בת"פ 34887-11-19 יש לגזור על הנאשם 8 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

בגין האישום השני בת"פ 34887-11-19 יש לגזור על הנאשם 3 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

בת"פ 17747-11-19 (איומים על שוטרים) יש לגזור על הנאשם 2 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

בגין האישום הראשון בת"פ 5736-08-18 (הפרעה לשוטרים, איומים והתנגדות למעצר) יש לגזור על הנאשם 3 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

בגין האישום השני בת"פ 5736-08-18 (הפרת הוראה חוקית) יש לגזור על הנאשם מאסר על תנאי.

בת"פ 64243-12-18 (איומים על רופאה) יש לגזור על הנאשם 3 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

בת"פ 4023-08-22 (התפרעות במרפאה) יש לגזור על הנאשם 6 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

בת"פ 14637-03-22 (גניבה) יש לגזור על הנאשם מאסר על תנאי וקנס.

 

 

ריבוי עבירות

62. 

ריבוי

בסעיף 40יג לחוק העונשין שכותרתו "ריבוי עבירות" נקבע בסעיף (ב) שאם הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לכל אירוע בנפרד ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית המשפט עונש נפרד לכל אירוע, יקבע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם.

 

בסעיף (ג) נקבע שבגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם, לסוג העונש, ואם גזר עונש מאסר - לתקופת המאסר שעל הנאשם לשאת.

63.  מיום 10.7.2012

64.  תיקון מס' 113

65.  ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 105 (ה"ח 241)

66.  הוספת סעיף 40יג

החלטתי כאמור לגזור על הנאשם 25 חודשי מאסר ולפעיל את המאסר על תנאי של 9 חודשים. בשל הצורך להימנע מהטמעה של דפוסי התנהגותו השליליים, חלוף הזמן, ההודאה והבעת החרטה, וכדי לפתוח לנאשם פתח לתקווה ושיקום בעתיד הקרוב, החלטתי לחפוף חלק מעונשי המאסר אופן שהנאשם יישא תקופת מאסר כוללת בת שמונה עשר חודשים. לצד זאת יוטלו עליו מאסר על תנאי, התחייבות, קנס, ופיצוי למתלוננים בתיקים.

 

סוף דבר

67.  לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים - סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן:

 

  א.  מאסר בן 8 חודשים בגין האישום הראשון בת"פ 34887-11-19

ב. מאסר בן 3 חודשים בגין האישום השני בת"פ 34887-11-19

  ג. מאסר בן 2 חודשים בת"פ 17747-11-19

ד. מאסר בן 3 חודשים בגין האישום הראשון ת"פ 5736-08-18

ה.  מאסר בן 3 חודשים בת"פ 64243-12-18

  ו.  מאסר בן 6 חודשים בת"פ 4023-08-22

ז.  אני מורה על הפעלת המאסרים על תנאי לתקופה של 9 חודשים שהוטלו על הנאשם בת"פ 43876-08-18

את המאסרים יישא הנאשם במצטבר זולת 16 חודשים שאותם יישא בחופף, כך שתקופת המאסר הכוללת תעמוד על 18 חודשים בניכוי ימי מעצרו על-פי רישומי שב"ס בכל אחד מהתיקים.

הנאשם יחל לשאת את מאסרו החל מיום 8.9.24.

ח.  מאסר בן ששה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירות של אלימות לרבות איומים או עבירת רכוש מסוג עוון או פשע, ויורשע בהן בתוך התקופה או לאחריה.

  ט.  מאסר בן שלושה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, היזק לרכוש, הפרת הוראה חוקית ויורשע בהן בתוך התקופה או לאחריה.

  י.  התחייבות בסכום של 2,500 ₪ שלא יעבור את העבירות בהן הורשע, בתוך שנתיים ממועד שחרורו ממאסר.

יא. קנס בסך 500 ₪ או 2 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 12.9.24.

 

יב.  פיצוי למר אהרון וייס, עת/1 בת"פ 34887-11-19, בסכום של 500 ₪, אשר ישולם עד ליום 13.10.24

  יג.  פיצוי למר גיא לוי, עת/2 בת"פ 34887-11-19, בסכום של 500 ₪,אשר ישולם עד ליום 13.10.24.

יד.  פיצוי למר מרדכי קרמר, עת/4 בת"פ 34887-11-19 בסכום של 500 ₪, אשר ישולם עד ליום 13.10.24.

טו. פיצוי לעמית המאירי, עת/11 בת"פ 34887-11-19 בסכום של 300 ₪, אשר ישולם עד ליום 12.11.24

טז. פיצוי למחמד אבו רמילה , עת/12 בת"פ 34887-11-19 בסכום של 300 ₪, אשר ישולם עד ליום 12.11.24.

  יז.  פיצוי לגב' רחל רואס, עת/13 בת"פ 34887-11-19, בסכום של 500 ₪, אשר ישולם עד ליום 12.11.24

יח. פיצוי לגב' רבקה ויילן ויין, עת/14 בת"פ 34887-11-19, בסכום של 500 ₪, אשר ישולם עד ליום 12.11.24

יט. פיצוי לגב' אלה בנגייב, עת/1 בת.פ. 642343-12-18, בסכום של 500 ₪, אשר ישולם עד ליום 13.12.24

כ. פיצוי לגב' אורנה יעקובוביץ, עת/4 בת"פ 4023-08-22 בסכום של 500 ₪, אשר ישולם עד ליום 13.12.24

  כא.  פיצוי למר דניס מויסייב, עת/7 בת"פ 4023-08-22 בסכום של 500 ₪, אשר ישולם עד ליום 13.12.24.

כב. פיצוי לשוטר אליאור נזרי, עת/2 בת"פ 5736-08-18 בסכום של 500 ₪, אשר ישולם עד ליום 13.12.24.

 

על הנאשם לשלם את חוב הקנס/ הפיצוי לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

•בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל  "תשלום גביית קנסות"

•מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 

•במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום)

 

 

הנאשםיתאם כניסתולמאסר עםענףאבחוןומיוןשלשירותבתי הסוהר: דואר אלקטרוני MaasarN@ips.gov.il, טלפון : 074-7831077 או 074-7831078.

ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב לריצוי עונשו ביום 8.9.24 עד השעה 9:00 במתקן המעצר בכלא ניצן ברמלה עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.

 

 

 

ניתן היום, כ"ד סיוון תשפ"ד, 30 יוני 2024, בהעדר הצדדים.