השופט יחיאל ליפשיץ:

 

כללי

1.  הנאשם, יליד 1998 ותושב מעאוייה, הורשע, לאחר שמיעת כלל הראיות ובהכרעת דין מנומקת, בעבירות ביטחון שונות. בתמצית, בסביבות חודש 9/2022 יצר הנאשם קשר עם פעילי חמא"ס מעזה, ואלה ביקשו להפעילו כדי שיבצע פיגוע במדינת ישראל. הנאשם רתם את הנאשם 2 לשם כך, ובהמשך הם החליטו לבצע פיגוע כנגד חיילים שלא בהכוונת חמא"ס אלא באופן "עצמאי" ואף בצעו מעשי הכנה לשם כך. עוד הורשע הנאשם בעבירות נוספות, כגון עבירות נשק.

 

2.  עניינו של הנאשם 2 - מחמד מחאמיד, הסתיים לפני למעלה משנה ביום 9.10.24, והוא נדון ל-9 שנות מאסר בפועל וכן לרכיבי ענישה נוספים. כפי שיתואר להלן, חלקו של הנאשם 2 היה פחות חמור מעניינו של הנאשם שלפנינו, והוא הורשע במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון שכלל את תיקון כתב האישום וללא הסכמות עונשיות. ערעור שהוגש על ידו וכלל, בין היתר, השגה על חומרת העונש, נדחה (ע"פ 20136-11-24 מחאמיד נ' מדינת ישראל (19.6.2025)).

 

עיקרי הכרעת הדין

3.  בהקשר לאישום הראשון נקבע, כי החל מחודש 9/22 היה הנאשם חבר במספר קבוצות באינטרנט בהן נחשף לתוכן המזוהה עם החמא"ס והג'יהאד האיסלאמי. ביום 7.9.22 פנה אל הנאשם באמצעות המרשתת פעיל חמא"ס שכינה את עצמו בשם "פג'ר" והציג עצמו כתושב רצועת עזה. בהמשך יצר הנאשם קשר פעמים רבות עם פעילי חמא"ס כאשר התקשורת נעשתה באפליקציות מאובטחות, ואותם פעילים הציגו עצמם כפעילים בגדודי ע'יז אלדין אל קסם של החמא"ס. בשלב מסוים פעילי החמא"ס ביקשו מהנאשם לבצע פיגוע במסגרתו הוא יקבל מטען חבלה ויניחו במקום עמוס אזרחים יהודים ביום הבחירות לכנסת בחודש 11/2022. הפעילים ביקשו מהנאשם לצרף לפעולה אדם נוסף, ובעקבות כך פנה הנאשם אל הנאשם 2, שיתף אותו בתוכנית הפיגוע והציע לו להצטרף אליו למימושה. בהמשך, ביום 2.10.22 התקשר הנאשם לפעילי החמא"ס והם חזרו על בקשתם מהנאשם כי יבצע את הפיגוע. באותה שיחה נכח גם הנאשם 2, אך מבלי שפעילי החמא"ס היו מודעים לכך. במהלך השיחה אמר הנאשם 2 לנאשם, בין היתר משום החשד שאין מדובר באנשי חמא"ס, להציע לפעילי החמאס כי הפיגוע יבוצע כנגד חיילים, אך האחרונים סירבו לכך. בעקבות השיחה לעיל ודחיית הצעתם של פעילי חמא"ס לביצוע פיגוע כנגד חיילים, החליטו הנאשמים לבצע פיגוע כנגד חיילים באופן "עצמאי", והנאשם אף העלים את מכשיר הטלפון עמו היה בקשר עם פעילי החמא"ס.

 

בהמשך לאמור לעיל ובסביבות מחצית חודש 10/2022, רכש הנאשם בשטחי הרשות תת מקלע מאולתר, באמצעותו התכוון לממש את תכניתו לעיל. הנאשם ירה בתת המקלע במסגרת "ניסוי כלים" ואחסן אותו בביתו. כמו כן וכחלק מההכנה לממש את הפיגוע כנגד החיילים, בחנו הנאשמים, החל מסוף חודש 10/2022, תחנות אוטובוס שונות בין כפר קרע לגבעת עדה על כביש 65, עד שלבסוף החליטו לבצע את הפיגוע בתחנת אוטובוס סמוכה לבסיס אימונים של חטיבת גולני שהם סברו שתהיה עמוסה בחיילים. כמו כן, ביצע הנאשם מספר פעמים אימון בכלי הנשק לעיל וכן ניסה לרכוש רכב שנפסל לשימוש בישראל שבו ייעשה שימוש בפיגוע. הנאשם אף ניסה לצרף אדם נוסף לביצוע הפיגוע, אך בסופו של דבר לא עשה זאת משום סירוב הנאשם 2. גם לאחר שהנאשמים עסקו בהכנות ה"עצמאיות" למימוש הפיגוע כנגד החיילים, המשיך הנאשם להיות בקשר עם פעילי החמא"ס במהלך החודשים 10/2022 ועד 12/2022. הנאשם נעצר ביום 27.12.2022.

 

בגין מעשיו אלה הורשע הנאשם בעבירות הבאות שיוחסו לו באישום הראשון בכתב האישום: מגע עם סוכן חוץ, לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון למתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור, לפי סעיף 23 לחוק המאבק בטרור, תשע"ו - 2016 (להלן: חוק המאבק בטרור) + ס' 25 לחוק העונשין; קשירת קשר לפשע למעשה טרור של ביצוע רצח בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 499 (א)(1) לחוק העונשין + סעיף 38(ג)(1) לחוק המאבק בטרור; עבירות נשק שונות, לפי סעיף 144 לחוק העונשין; ירי מנשק, לפי סעיף 340א(א) + סעיף 29 לחוק העונשין; פעולה בנשק למטרות טרור (החזקה, נשיאה והובלה), לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור; הכנה למעשה טרור של רצח בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 28(א)(3)+(4) לחוק המאבק בטרור+ 301א(א)(1) + (10) + (11)+ 29 לחוק העונשין; ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

 

4.  בנוסף הורשע הנאשם בעבירות נוספות -

 

כך, במסגרת האישום השני הוא הורשע בירי מנשק, לפי ס' 340א(א) לחוק העונשין בצירוף ס' 29 לחוק העונשין, וזאת לאחר שנטל חלק בירי בשטח פתוח בנשק אותו רכש הנאשם 2;

 

באישום השלישי הוא הורשע בעבירה קשירת קשר לסחר בנשק (תחמושת), לפי ס' 499(א)(1)+ס' 144 (ב2)+(ג3) לחוק העונשין, לאחר שקשר קשר עם תושב הרשות למכור לו תחמושת (50 כדורים);

 

ובמסגרת האישום הרביעי הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי ס' 274(1) לחוק העונשין, משום שבעת מעצרו ביום 27.12.2022 הוא תקף את אחד השוטרים בכך שבעט בו וגרם לו, בין היתר, לנפיחות ורגישות ביד.

 

5.  במסגרת שמיעת הראיות העידה המאשימה את כל עדיה, ובכלל זה את הנאשם 2, וזאת לאחר שבמסגרת תשובת הנאשם לכתב האישום הוא כפר כפירה כללית במיוחס לו וכן העלה טענות זוטא בהתייחס להודאותיו בפני חוקרי השב"כ והמשטרה.

 

עם זאת, כאשר החלה פרשת ההגנה והנאשם העיד להגנתו, הוא הודה באישומים 2 עד 4 וכן אישר חלקים הנוגעים לאישום מס' 1. ציינתי בהכרעת הדין כי: "יש להצטער כי יריעת מחלוקת מצומצמת יחסית זו הובהרה רק בפתח פרשת ההגנה, שכן לו היה הדבר היה מובהר כבר בתחילת ההליך היו נחסכות שעות דיון רבות".

 

6.  בהכרעת הדין התייחסנו, בין היתר, לשתי טענות עיקריות אותן העלה הנאשם:

 

7.  הראשונה, כי הקשרים אותם קיים עם גורמי חמא"ס בעזה היו סוג של "בדיחה" מצדו, ורק "זרם" עם אלה שפנו אליו. טענה זו נדחתה מכל וכל, תוך שהפנינו כי הטענה אינה עומדת בקנה אחד עם התנהלותו הכוללת והבלתי מוכחשת; עם הכמות המשמעותית של התקשרויות שבוצעו עם פעילי החמא"ס; עם פרק הזמן שנמשכו שיחות אלה; עם דרכי ההתקשרות (אפליקציות מאובטחות); עם תוכן השיחות עימם שכלל תכנון הוצאת פיגועים אל הפועל - דבר שאינו עומד, לשון המעטה, בקנה אחד עם טענת ה"התבדחות"; ועם העובדה כי הנאשם צירף את הנאשם 2 לבקשת פעילי החמא"ס.

 

8.  השניה, כי אכן קשר עם הנאשם 2 ואכן ביצע מעשי הכנה שונים, אך מטרתם הייתה "רק" "לחטוף", כהגדרתו, נשקים מחיילים בטרמפיאדות מתוך מניע שהוא כלכלי בעיקרו, פלילי אך שאינו על רקע ביטחוני. הנאשם המשיך וטען, כי היה מודע על פי תכניתו לעיל לכך כי החיילים שאת נשקיהם התכוון "לחטוף" עשויים להתנגד, ואם כך היה מתרחש - הוא ושותפו היו, על פי אותו תכנון, יורים לעבר החיילים באמצעות הנשק שברשותם, אך הכל, כאמור, על רקע פלילי "בלבד". גם טענה זו נדחתה, תוך שהפנינו לאמרות שני הנאשמים במהלך חקירותיהם טרם הגשת כתב האישום ובהן מסרו מפורשות על אודות כוונותיהם לבצע פיגוע טרור כנגד חיילים; עוד ציינו, כי גם אם היינו מניחים שלנאשם הייתה גם מטרה פלילית של שוד נשקים מחיילים ממניע פלילי-כלכלי, הרי שלצד מטרה זו הוא היה מודע ברמת וודאות גבוהה כי החיילים שאת נשקיהם הוא התכוון "לחטוף" יתנגדו, ואז הוא יירה לעברם. משכך נקבע כי על בסיס הלכת הצפיות יש מקום להרשיעו בעבירות המיוחסות לו.

 

יוער, כי הנאשם ובא כוחו העלו במסגרת ניהול ההליך טענות נוספות - כך, לא נזנחו כליל טענות הזוטא וכן הועלו טענות משפטיות שונות, שזכו כולן להתייחסות בהכרעת הדין.

 

ראיות הצדדים לעונש

9.  המאשימה הגישה את פלט הרישום הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי ביום 21.2.2021 הוא הורשע בעבירות אלימות שונות ובכלל זאת בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, ונדון למאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים וכן לשני מאסרים על תנאי חבי הפעלה בענייננו - הראשון, לתקופה של 7 חודשים אם יעבור על עבירת אלימות; והשני, לתקופה של 4 חודשים אם יעבור עבירת איומים או עבירה כלשהי כלפי שוטרים. הכרעת הדין וגזר הדין בנדון הוגשו לצורך הפעלת המאסרים על תנאי לעיל, ומדובר בגזר דינו של בית המשפט השלום בת.פ. (שלום חדרה) 55792-01-20. יוער, כי אותו הליך נסוב סביב מעשי אלימות שביצע הנאשם בשנים 2018 עד 2020 כנגד אחיותיו, בעקבות החלטתו להשליט בבית הוריו אורח חיים דתי אדוק, ותוארו מקרי אלימות רבים יחסית של הנאשם כנגד אחיותיו על רקע מה שהוא תפס כהפרה של החלטתו לעיל. כמו כן, הורשע הנאשם בעבירות אלימות כנגד שוטרים שהגיעו לעצרו.

 

10.  ההגנה לא הביאה ראיות לעונש מטעמה.

 

עיקר טענות הצדדים

11.  המאשימה עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם, כשעיקר טיעונה נגע לכך כי חלקו של הנאשם שלפנינו חמור יותר באופן משמעותי מזה של הנאשם 2, בראש ובראשונה משום שהנאשם שלפנינו הוא זה שעמד בקשר עם פעילי חמא"ס וכן התבקש על ידם להעמיד לרשותם אמצעים, בעוד הנאשם 2 כלל לא הואשם בכך. מאליו יוצא, שרק הנאשם שלפנינו הורשע בעבירה של מגע עם סוכן חוץ וכן בעבירה של ניסיון למתן שירות ואמצעים לארגון טרור. גם העבירה של פעולה בנשק למטרות טרור יוחסה רק לנאשם שלפנינו, וכך גם אישומים מס' 3 ו-4. המאשימה הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, שהוא אזרח מדינת ישראל, שניצל את חופש התנועה שלו לביצוע עבירות בטחון, ובכלל זה עמד בקשר עם ארגון חמאס ותכנן להוציא לפועל פיגוע כנגד חיילים.

 

לעניין מדיניות הענישה הנהוגה, הפנתה המאשימה לגזר דינו של הנאשם 2 ככזה שיש לגזור ממנו, לחומרה, את הענישה בענייננו; וכן הפנתה לתפ"ח (מחוזי י-ם) 50973-01-24 מדינת ישראל נ' אל-נבי (2.12.2025)), שם הורשע הנאשם העיקרי בעבירות של הכנה למעשה טרור שהוא רצח וכן בעבירות אחרות, בהקשר לתוכנית לבצע פיגוע טרור בדרך של פיצוץ משאית תופת סמוך לכנסת ישראל ועל רקע הזדהותו האידיאולוגית עם ארגון דאע"ש, מעשים שבוצעו במחצית השניה של שנת 2023. נקבע באותו עניין מתחם עונש בין 10 ל-15 שנות מאסר, והעונש נגזר ל-12 שנות מאסר בפועל (הודה, נעדר עבר פלילי). בענייננו ונוכח כלל השיקולים שהוצגו בקצרה לעיל, עתרה המאשימה למתחם שבין 13 ל-17 שנות מאסר.

 

לעניין העונש בתוך המתחם, נטען כי יש לקבעו על הרף העליון של המתחם לעיל בשים לב לעברו הפלילי של הנאשם, לכך שהוטלו עליו בעבר מאסרים על תנאי שלא הרתיעוהו, לכך כי לא קיבל אחריות של ממש על מעשיו - מה שבא לידי ביטוי, בין היתר, בניהול ההליך עד תומו, ובשים לב לצורך בהרתעת הרבים והיחיד. את המאסרים על תנאי ביקש בא כוח המאשימה להפעיל במצטבר. בנוסף, ביקשה המאשימה לחלט את רכב המיצובישי וכן את מכשיר הטלפון בהם עשה הנאשם שימוש לצורך ובמהלך ביצוע העבירות, וכן לפסול אותו מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה. בהקשר לרכב צוין כי הוא אמנם רשום על שם אחיו, אך מבחינה מהותית הנאשם הוא בעליו, והוא אף אישר בעדותו בבית המשפט (דיון מיום 9.4.25) כי הוא רכש אותו, שילם עבור הביטוח וכן עשה בו שימוש, והסיבה שהוא נרשם על שם אחיו הוא רק משום עברו הביטוחי של הנאשם שגרם לייקור הפוליסה.

 

12.  מנגד, טען בא כוח הנאשם שחרף חומרת מעשיו של הנאשם יש לזקוף לזכותו, ולו באופן יחסי, את העובדה כי הוא לא הסכים להצעת פעילי חמא"ס לבצע פיגוע כנגד אזרחים, ועוד נטען כי הקשר עם אנשי חמא"ס בשלב שהנאשמים החלו לפעול באופן עצמאי לא נגע לפסים "מעשיים" של מעשי טרור. עוד הפנתה ההגנה לכך כי במהלך מעצרו (כחשוד), הנאשם מסר לחוקריו את מיקום תת המקלע אותו החזיק, ולא רק זאת אלא שגם יידע את חוקריו ועוד טרם החיפוש בביתו כי הנשק טעון בכדור, מה שהוביל לזהירות יתר אצל עורכי החיפוש. בא כוח הנאשם אף הפנה לנטילת האחריות החלקית מצד הנאשם, בכך שבעדותו בבית המשפט הוא אישר חלקים מכתב האישום. על רקע האמור לעיל, טען בא כוח הנאשם כי המתחם הראוי נע בין 10 ל-14 שנות מאסר, וכן נטען כי יש למקם את העונש על הרף התחתון, בשים לב, בין היתר, לתקופת המעצר המשמעותית ולתנאי המעצר. ההגנה לא התייחסה לעתירת המאשימה לחילוט הרכוש או לפסילת רישיון הנהיגה.

 

הנאשם ויתר על זכותו לדבר טרם גזירת הדין.

 

דיון ומסקנות

13.  אני תמים דעים עם בא כוח המאשימה (ולמעשה גם בא כוח הנאשם לא חלק על כך) כי גזר הדין בעניינו של הנאשם 2 צריך לשמש אמת מידה מרכזית בגזירת דינו של הנאשם שלפנינו, וזאת נוכח עקרון אחידות הענישה במובנו המהותי והעובדה כי מדובר באותה פרשה. אזכיר, כי בעניינו של הנאשם 2 נקבע מתחם בין 8 ל-13 שנות מאסר ועונשו נקבע על 9 שנות מאסר, בשים לב, בין היתר, להודייתו בשלב מוקדם של ההליך ולקבלת אחריות על מעשיו.

 

14.  אקדים ואציין כי נוכח הפער המשמעותי מבחינת טיב המעשים אותם ביצע כל אחד מהנאשמים, המתחם לו עתרה המאשימה נראה בעיניי ראוי וייתכן שהוא אף על הצד המקל.

 

15.  מספר נתונים מבהירים מדוע חלקו של הנאשם שלפנינו חמור באופן משמעותי, מזה של הנאשם 2 - הנאשם שלפנינו הוא זה שיצר קשר על רקע אידיאולוגי עם פעילי ארגון החמא"ס, והוא זה שלאורך תקופה משמעותית היה בקשר רציף עם מספר פעילי חמא"ס ונקט בדרכים שונות כדי להסוות את אותו קשר. בהמשך, היה זה הנאשם שלפנינו שהסכים לבקשת פעילי החמא"ס לבצע פיגוע במדינת ישראל. הוא אמנם נסוג בו בהמשך מהסכמתו לבצע פיגוע במתווה שהוצע לו על ידי פעילי החמא"ס, אך החומרה היתרה טמונה בעצם ההסכמה, ובכך שלבקשת פעילי החמא"ס הוא אף רתם לתוכנית את הנאשם 2. בגין מעשיו אלה הורשע הנאשם בעבירות של מגע עם סוכן חוץ וכן בניסיון למתן שירות ואמצעים לארגון טרור. זאת ועוד, הנאשם שלפנינו היה זה שפעל באופן אקטיבי לקידום תכניתו בכך שהצטייד בנשק ואף התאמן בו, וכן עשה מאמצים לרכישת רכב באמצעותו יממש את הפיגוע. אכן, הנאשם 2 הצטרף אל הנאשם שלפנינו לביצוע מעשי הכנה לקראת ההוצאה לפועל של תכניתם לרצוח חיילים, אך מהאמור לעיל ברור כי הציר המרכזי, שחלקו גדול לאין שיעור מבין השניים, כמותית ובעיקר "איכותית", היה הנאשם. אם לא די באמור לעיל, לנאשם מיוחסות עבירות נשק, והגם שהאישום הרביעי אינו נוגע לעבירות ביטחון יש לו משנה חומרה שכן זו הפעם השניה בה מורשע הנאשם בתקיפת שוטר. לא אקבע מתחם נפרד בנוגע לתקיפת השוטר אך הדבר יבוא לידי ביטוי במתחם הכולל.

 

16.  נשוב לאישום המרכזי המיוחס לנאשם והנוגע ליצירת הקשר עם פעילי החמא"ס ולתכניתו (ה"עצמאית" רק עם הנאשם 2) לפגע בחיילים. חומרת מעשים אלה היא ברורה, והערכים החברתיים שנפגעו במידה רבה ביותר כתוצאה מביצוע העבירות הם השמירה על בטחון המדינה ותושביה.

 

במסגרת הערעור על חומרת העונש בעניינו של הנאשם 2, שנדון כאמור ל-9 שנות מאסר בגין חלקו שכפי שהובהר לעיל היה פחות בחומרתו מזה של הנאשם, נקבעו הדברים הבאים:

 

"הכנה לביצוע מעשה טרור או פיגוע נגד אזרחים או חיילי צה"ל, היא מעשה כה שפל ונלוז, עד כי המחוקק בחר לחרוג מיסודות דיני העונשין ולקבוע עבירה מפורשת ועצמאית של הכנה ביחס למעשי טרור ובצידה עונש מרבי חמור - 15 שנות מאסר (ראו פסק דיני ב-ע"פ 3312/19 אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל, פסקאות 28-27 (22.1.2023)).

 

על מדינה חפצת חיים לנקוט יד קשה כלפי אלו הזוממים לפגוע בחיי אזרחיה או חייליה; וכאשר התכנית הזדונית נרקמת בידי אזרח ישראלי בעצמו נגד חיילי מדינתו-שלו - יש לגזור עונש מוחשי וממשי המבטא את סלידת החברה ממעשה ארור זה ואשר יש בו כדי להרתיע אחרים שמא תחלוף בראשם המחשבה הנפסדת לפגוע בחיילי צה"ל".

 

17.  הדברים שהובאו לעיל תקפים אם כן ביתר שאת באשר לנאשם שלפנינו, וצודק בא כוח המאשימה בציינו כי עבירות טרור המבוצעות על ידי אזרח ישראל נושאות בחובן חומרה יתרה, שכן מעבר להפרת האמון הבסיסית, הנאשם ניצל את חופש התנועה ואת יתר הזכויות המוקנות לאזרחים כדי לקדם את תכניתו. מדובר במי שיצר קשר עם הגרועים שבאויבנו וזמם לרצוח את אלה שעושים להגנת המדינה.

 

18.  באשר למדיניות הענישה הנהוגה, בעניינו וכפי שציינתי לעיל - פסק הדין הרלוונטי הוא גזר הדין שניתן בעניין הנאשם 2 וכן פסק דינו של בית המשפט העליון במסגרת הערעור על חומרת העונש (ע"פ 20136-11-24 שהוזכר לעיל). כן אפנה לפסק הדין שהובא על ידי המאשימה ואף הוא הוזכר לעיל (תפ"ח (מחוזי י-ם) 50973-01-24 מדינת ישראל נ' אל-נאבי (2.12.2025)) ומתייחס למעשי הכנה חמורים ביותר, אך מאידך גיסא מעשי הנאשמים שם אינם כוללים, כבמקרנו, עבירות של מגע עם סוכן חוץ וניסיון העמדת אמצעים לארגון טרור. באותו מקרה, כאמור, נקבע מתחם בין 10 ל-15 שנות מאסר והעונש נקבע על 12 שנות מאסר בפועל.

 

19.  בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם; לערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם; ולמדיניות הענישה הנוהגת, סבורני כי מתחם העונש צריך לנוע בין 13 ל-17 שנות מאסר.

 

20. לעניין העונש שיש להשית בתוך המתחם - בהקשר זה אפנה לכך כי הנאשם ניהל את ההליך נגדו עד תום. בא כוח הנאשם טען כי במהלך עדות הנאשם, אישר האחרון בפועל חלק מהמיוחס לו בכתב האישום, אך מדובר בנחמה פורתא שכן פרשת התביעה נוהלה נוכח כפירתו הכוללת של הנאשם ובשים לב לטענות הזוטא שהעלה. זאת ועוד, גם לאחר שהנאשם הודה בעת עדותו בחלק מהמיוחס לו, הוא עדיין כפר בשתי העבירות העיקריות - באשר לטיב קשריו עם פעילי החמא"ס וכן בנוגע לתכניתו המיועדת עם הנאשם 2. משכך, לא ניתן לזקוף את התנהלותו לזכותו.

 

גם טענת בא כוח הנאשם באשר לאופן שבו הנאשם הכווין את חוקריו אל הנשק אותו החביא בביתו, אינה יכולה לשמש באופן משמעותי לזכותו אלא באופן מוגבל ביותר, שכן בצדק הפנה בא כוח המאשימה לכך שמי שחשף ראשון את הימצאות הנשק ברשות הנאשם שלפנינו, היה הנאשם 2, ורק בעקבות כך פנו החוקרים אל הנאשם. משכך אין מדובר במי ש"התנדב" לגלות דבר שלא היה ידוע לחוקריו.

 

ועוד בהקשר למיקום העונש בתוך המתחם, אפנה לצורך בהרתעת הרבים וכן בהרתעתו של הנאשם עצמו. ידע כל מי ששוקל לעשות מעשים שיש בהם פגיעה בביטחון המדינה או פוטנציאל לפגיעה כשזו, כי דינו יהיה מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה משמעותית.

 

עוד נתון העומד לחובת הנאשם הוא עברו הפלילי והעובדה כי ריצה מאסר בגין עבירות אלימות במשפחה (שהרקע להן כפי שהובהר לעיל היה רצונו להשליט אורח חיים דתי אדוק על אחיותיו) וכן תקיפת שוטרים.

 

עולה אם כן בבירור, כי מדובר במי שנשקפת ממנו מסוכנות במידה גבוהה לכלל הציבור, ולכן קיימת חשיבות בענישה משמעותית לא רק מטעמי גמול אלא גם כדי להגן על הציבור מפני פגיעתו הרעה של הנאשם. במסגרת הרשעתו הקודמת, הנאשם אף נדון לשני מאסרים על תנאי, ורק משום שמדובר בשני מאסרים שהושתו באותו הליך מצאתי לנכון להפעילם בחופף אחד לשני, אך את שניהם במצטבר למאסר שייגזר עליו במסגרת ההליך הנוכחי.

 

בשים לב לכלל השיקולים לעיל, שרובם אינם חיוביים לשון המעטה, מצאתי לנכון להמליץ לחבריי לקבוע את העונש בחלק העליון של המתחם גם אם לא בקצה העליון, בנוסף לעונשי מאסר על תנאי וכן לחילוט הרכוש לו טענה המאשימה.

 

21. סוף דבר, אמליץ לחבריי להשית על הנאשם את רכיבי הענישה הבאים:

 

(-)        16 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו - 27.12.2022;

(-)        הפעלת שני המאסרים על תנאי שהושתו על הנאשם במסגרת ת.פ. (שלום חדרה) 55792-01-20 ביום 21.2.2021. מדובר במאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים, ומאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים. שני המאסרים על תנאי ירוצו בחופף אחד לשני;

(-)        המאסרים על תנאי לעיל ירוצו במצטבר למאסר לתקופה של 16 שנות מאסר; כך שבסך הכל ירצה הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 16 שנים ועוד 7 חודשים, החל מיום מעצרו - 27.12.2022;

(-)        מאסר לתקופה של 12 חודשים, על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות או נשק שהיא פשע;

(-)        מאסר לתקופה של 6 חודשים, על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות או נשק מסוג עוון, או עבירה של תקיפת שוטר;

(-)        חילוט רכבו של הנאשם (מיצובישי פאג'רו מ.ר. 80-310-35) וכן מכשיר הטלפון שלו.

 

השופט שמואל מנדלבום:

אני מסכים.

השופט גיל קרזבום:

אני מסכים.

הוחלט, פה אחד, להשית על הנאשם את רכיבי הענישה הבאים:

 

(-)        16 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו - 27.12.2022;

(-)        הפעלת שני המאסרים על תנאי שהושתו על הנאשם במסגרת ת.פ. (שלום חדרה) 55792-01-20 ביום 21.2.2021. מדובר במאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים, ומאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים. שני המאסרים על תנאי ירוצו בחופף אחד לשני;

(-)        המאסרים על תנאי לעיל ירוצו במצטבר למאסר לתקופה של 16 שנות מאסר; כך שבסך הכל ירצה הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 16 שנים ועוד 7 חודשים, החל מיום מעצרו - 27.12.2022;

(-)        מאסר לתקופה של 12 חודשים, על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות או נשק שהיא פשע;

(-)        מאסר לתקופה של 6 חודשים, על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות או נשק מסוג עוון, או עבירה של תקיפת שוטר;

(-)        חילוט רכבו של הנאשם (מיצובישי פאג'רו מ.ר. 80-310-35) וכן מכשיר הטלפון שלו.

 

 

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.

 

ניתן היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026, בנוכחות הצדדים.