1

1. בקשה לקבלת חומרי חקירה לפי תקנה 8 לתקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל"א-1970 (להלן - תקנה 8).

כנגד המשיב הוגשה עתירה להכרזתו כבר הסגרה להונגריה וזאת בגין עבירת ניצול ילדים לזנות.

2. בבקשה עותר המשיב לקבלת חומרי חקירה נוספים שנאספו בידי רשויות הונגריה. נטען כי גרסת המתלוננת המצויה בהודעותיה היא מופרכת, אינה מגלה אחיזה לאישום ויש איפוא להורות לעותרת לפנות לרשויות הונגריה על מנת שיומצא חומר נוסף התומך בגירסת המתלוננת.

עוד עותר המשיב לקבלת חומרים נוספים אשר יש בהם כדי לשפוך אור על השיהוי המהותי שחל לטענתו בתיק זה מהמועד שבו בוצעו המעשים הנטענים ועד להגשת העתירה.

2

3. בתגובת העותרת נטען כי מבקשת ההסגרה עולה כי קיימות ראיות רבות התומכות בגירסת המתלוננת וכי ממילא טענת ב"כ המשיב כי העדות אינה מהימנה דיה, אינה רלוונטית בהליכי הסגרה. עוד נטען כי הדרישה להמצאת חומרים נוספים מהונגריה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין בהליכי הסגרה. הוסף כי כלל החומרים שהתקבלו מרשויות הונגריה ומצויים בידי העותרת הועברו למשיב, כמו גם חומרים נוספים שהתקבלו לאחר הגשת העתירה.

אשר לחומר הנוגע לטענת השהוי, נטען כי מעבר לכך שדין הטענה לגופו להידחות על הסף, בעניין זה הועבר חומר משלים למשיב ביום 19.5.22 המתאר את כלל הפעולות שנעשו על ידי רשויות הונגריה לאיתור המשיב.

דיון והכרעה

4. תקנה 8 קובעת כי: "הוגשה עתירה - רשאי המבוקש או סנגורו לעיין בכל חומר ראיות שבכתב הנוגע לעתירה ומצוי בידי העותר ולקבל את שמות העדים שבדעת העותר להשמיע בעת הדיון בעתירה ונושא עדותם".

הכלל הוא כי "אין מקום בגדרי הדיון בבקשת ההסגרה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפנות למדינה המבקשת בבקשה לצירוף ראיות נוספות לבקשת ההסגרה" וכי גורל בקשת ההסגרה ייחתך על יסוד החומרים שצורפו לבקשה (ר' ע"פ 6717/09 אוזיפה נ. היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 10; בש"פ 1996/15 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 7; בש"פ 7745/11 חוסאם אמארה נ. מדינת ישראל, פיסקה 10. ר' גם בש"פ 5723/17 עמר נ. מדינת ישראל, פיסקאות 19-18).

בענייננו הובהר על ידי העותרת כי החומר המבוקש אינו מצוי בידי העותרת וכי כל החומר המצוי בידי העותרת הועבר למשיב. לפיכך הבקשה להורות לעותרת לפנות למדינה המבקשת להשלמת חומרים אינה עולה בקנה אחד עם הכלל האמור.

3

5. זאת ועוד. ההלכה היא כי "בהליך הסגרה פרשנות המושג "חומר ראיות הנוגע לעתירה" מצומצם מן הפרשנות של המושג המקביל "חומר חקירה" בחוק סדר הדין הפלילי,  שכן כאמור אין מטרת הגילוי לאפשר למבוקש לארגן את פרשת הגנתו לגוף האישומים נגדו. אלא יש לאפשר גילוי של חומרים שיש בהם רלוואנטית לדיון בעתירה להכריז על מבוקש כבר-הסגרה" ( ר' בש"פ 4264/10 היועץ המשפטי לממשלה נ. נובק, פיסקה 12. ר' גם בש"פ 5491/11  בן חיים רוזי נ. מדינת ישראל). בהליך הסגרה אין בית המשפט נדרש לשאלת מהימנות ראיות ומשקלן (ר' ע"פ 6003/19 אריה גרינס נ. היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 17; עה"ס 6896/20; 6928/20 עטיה וחלווני נ. היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 14).

הבקשה לחייב את העותרת לפנות למדינה המבקשת על מנת שיומצא חומר נוסף, ככל שקיים, וזאת על בסיס הטענה לדלות החומר הקיים, גם אינה עולה בקנה אחד עם הכלל האמור ולפיו אין בית המשפט נדרש במסגרת הליך הסגרה לשאלת מהימנות ראיות ומשקלן, כלל המשליך על היקף חובת הגלוי במסגרת תקנה 8.

6. אשר לחומרים שנתבקשו בשאלת השהוי. לתגובת המשיבה צורך חומר משלים מאת רשויות הונגריה מיום 19.5.22 אשר מפרט את לוחות הזמנים בכל הנוגע לפעולות שנעשו ביחס למשיב החל מעת ביצוע המעשה הנטען ועד לבקשת ההסגרה. די בחומר האמור על מנת שיוכל המשיב להעלות טענותיו בכל הנוגע לשהוי, במסגרת הדיון בעתירה לגופה.

לנוכח כל האמור הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשפ"ב, 20 יולי 2022, בהעדר הצדדים.