1

2

1.                  לפניי בקשת המבקש לעיון חוזר בשאלת מעצרו, בגדרה מתבקש בית המשפט להורות על שחרורו של המבקש מהמעצר עד לתום ההליכים בו הוא נתון כעת.

2.                  נגד המבקש הוגשה ביום 1.2.19 על ידי המשיב עתירה להכרזתו בר הסגרה לארצות הברית. עם הגשת העתירה התבקש מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. ביום 24.6.19 נעתר בית המשפט (כב' השופטת מרים אילני) לבקשת המשיב, והורה על מעצר המבקש עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו (מ"ת 511-02-19).

3.                  בתמצית ייאמר, כילטענת המשיב בשנת 2009 נפתחה בארצות הברית חקירה פלילית בעניינו של המבקש, ובשנת 2012 הוגש נגדו בארצות הברית כתב אישום שתוקן בשנת 2014. כתב האישום מייחס למבקש ולשותפו לכתב האישום, אריה גריניס, הונאת בנק ומתן הצהרה כוזבת. על פי הנטען, המבקש ניהל עסק למכירה סיטונאית של מכשירים אלקטרונים באמצעות שתי חברות, ובשנים 2003-2008 הוא ושותפו רשמו במערכת הנהלת החשבונות של החברות הכנסות פיקטיביות בשיעורים העולים על ההכנסות בפועל. על פי הטענה, על בסיס רישום ההכנסות הכוזבות ומתן הצהרות כוזבות, המבקש וגריניס קיבלו הלוואות מבנקים בארצות הברית בסכום העולה על 30,000,000 ₪, תוך שהם יוצרים מצג שווא בדבר הפעילות העסקית ובדבר רמת הסיכון הנמוכה הנובעת מכך. בשנת 2008 כשלו החברות מלפרוע את ההלוואות והביאו לחדלות פירעון של שני בנקים במדינת קליפורניה.

4.                  התיק העיקרי התנהל לפני כב' השופטת חנה מרים לומפ. בהחלטה שניתנה על ידה ביום 13.8.19 נעתרה כב' השופטת לומפ לעתירת המשיב, והכריזה על המבקש ועל שותפו להליך, ברי הסגרה לארצות הברית.

5.                  ביום 2.8.19, היינו זמן קצר לפני שניתנה ההחלטה בתיק העיקרי, נפגעו אשתו של המבקש ושלושה מילדיו בתאונת דרכים. פגיעתה של האישה הייתה קשה, וכך גם הפגיעה באחד מילדיו. מטעמי צנעת הפרט לא אפרט את הדברים. בעקבות כך הגיש המבקש ביום 13.9.19 בקשה לעיון חוזר, בה התבקש בית המשפט להורות על שחרורו. הבקשה נדונה על ידי כב' השופטת לומפ, אשר בהחלטה שניתנה על ידה ביום 12.11.19 דחתה את הבקשה.

3

6.                  ביום 30.1.20 הוגשה על ידי המבקש בקשה נוספת לעיון חוזר, היא הבקשה שלפניי. הבקשה הועברה לטיפולה של כב' השופטת לומפ, שהורתה לשירות המבחן להכין תסקיר עדכני בעניינו של המבקש. המשך הטיפול בבקשה הועבר אליי, בהיותי שופט תורן, לנוכח מצב החירום המיוחד בו אנו שרויים בימים אלה לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה, ובשל השינויים בתכנית העבודה של בית המשפט בשל כך. במסגרת טיפולי בבקשה קיימתי שני דיונים, אליהם המבקש לא הובא בשל צוק העיתים. הקשר עמו נעשה באמצעות הטלפון. לדיון השני התייצבו ערבים המוצעים לשמש מפקחים על המבקש.

7.                  נקודת המוצא לדיון בבקשה היא החלטתה של כב' השופטת אילני מיום 24.6.19 בה הורתה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו, והחלטתה של כב' השופטת לומפ מיום 12.11.19 בה דחתה את בקשתו הקודמת של המבקש לעיון חוזר. השאלה שיש להידרש אליה היא, האם מאז ניתנו שתי החלטות אלה חל שינוי נסיבות המצדיק את שחרורו של המבקש.

8.                  המבקש טוען לשני שינויים: האחד, לדבריו יש בידו להציע כיום מפקחים טובים יותר מאלה שהוצעו בעבר. והשני, עלה בידו לגייס סכום עירבון גבוה יותר מזה שעלה בידו לגייס בעבר. אם בעבר עלה בידו לגייס סכום של כ-300,000 ₪, הרי שכיום הוא הצליח לגייס סכום של 700,000 ₪ ובכוונתו להגיע עד לסכום של 1,000,000 ₪ או סכום המתקרב לכך.

9.                  בנוסף, שב המבקש על טענתו בדבר המצב הקשה של המשפחה, ובעיקר מצבם של אשתו ושל אחד מילדיו.

10.              שירות המבחן, אשר בעבר לא המליץ על שחרורו של המבקש, לא בא בהמלצה גם הפעם. אשר לאשת המבקש נכתב בתסקיר, כי בצד הקשיים אותם היא חווה, קיימת חזרה הדרגתית מסוימת לניהול אורח חיים תקין. ואשר למפקחים המוצעים עימם נפגש, שירות המבחן התרשם כי הם ממוקדים במצב הקשה של המשפחה; כי הם יתקשו להוות גורם ממתן ומציב גבול ברור למבקש; וכי הם יתקשו לזהות מצבי סיכון מצדו של המבקש.

11.              כאמור, המפקחים המוצעים התייצבו גם לפניי: בנו של המבקש, מר יוסף ראובן מזרחי; חברם של ילדי המבקש, מר יצחק בנש; ידיד המשפחה, מר אלחנן אביטל; שכן של המשפחה המתגורר באותו בניין, מר אורי טורנהיים; הרב בנימין פלינשטיין, שהוא רב קהילה ברמת בית שמש אשר מכיר את משפחת המבקש בעיקר באמצעות הילדים המפעילים חנות רהיטים ברמת בית שמש; מר יהודה קריבוס, המכיר את המבקש ומשפחתו דרך חנות המשפחה בבית שמש; ומר אברהם כהן, חתנו הטרי של המבקש המתגורר ביחד עם רעייתו, בתו של המבקש, בבית המשפחה.

4

12.              כפי שעולה מרשימת המפקחים המוצעים, שניים מבין המפקחים המוצעים הם בני משפחתו של המבקש - בנו וחתנו - והשאר הם ידידי המשפחה, במידת קרבה כזו אחרת. מי קרוב יותר ומי רחוק יותר. מבין הרחוקים אציין את הרב פלינשטיין שהוא אב לשמונה ילדים ומתגורר בבית שמש, וכן מר יהודה קריבוס, שהוא אב לשישה ילדים, מתגורר בבית שמש ועובד בירושלים.

13.              אכן, לכולם רצון טוב. ואולם בחינת החלופה המוצעת אינה נגזרת מהרצון הטוב של המפקחים המוצעים, אלא משאלת יכולתם להסיר את חשש ההימלטות המובנה הקיים בהליכי הסגרה, כי יעלה בידי המבקש להערים עליהם ולהימלט. בעניינו של המבקש אין מדובר אך בחשש המובנה, אלא בנסיבות הספציפיות הקיימות בעניינו, כפי שהדברים פורטו בהחלטתה של כב' השופטת אילני. אביא את דבריה כלשונם:

5

          "... התחכום העולה ממעשי המשיב, לכאורה, מקים מסוכנות, ואף אם אניח כי מסוכנות זו אינה מצדיקה את הותרתו במעצר עד להכרעה בעניינו, החשש מפני הימלטותו מאימת הדין בנסיבות המקרה דנן היא משמעותית ביותר והיא אינה מאפשרת לתת אמון במשיב. המשיב עזב את ארצות הברית מיד לאחר פתיחת החקירה בעניינו, וזמן קצר לאחר שהגיע לארץ החליף את שם משפחתו ממזרחי לשוורץ. טענתו כי החליט לאמץ את שם משפחתה של אשתו היות ובארץ יש אפליה כלפי מזרחים, אינה משכנעת במיוחד שעה שנמצאו אצלו תעודות מזויפות שבהן עשה שימוש כדי לטשטש את זהותו. כך, בהתאם לדו"ח פעולה שהוכן של ידי השוטר גל מבורך שעיכב את המשיב ביום 31.1.2019 בשעה 14:09, המשיב הזדהה בפניו בשם "איזיק כהן" והציג בפניו דרכון קנדי של איזיק כהן. בחזקתו של המשיב נמצאו תעודות זהות וכרטיסים שונים על שם איזיק כהן וכאשר נשאל מי הוא איזק כהן, השיב כי מדובר בחבר מקנדה ששמע על הצרה של המשיב ולכן נתן לו את דרכונו ופרטיו. לנוכח השימוש שעשה המשיב בזהות בדויה, החשש מפני הימלטות שעה שהוא חשוף לעונש מאסר בארצות הברית, הינו חשש ממשי, ומעצר בפיקוח אלקטרוני כמו גם הפקדת ערובות משמעותיות אינם מספיקים. כידוע, כאשר מדובר בהחלטה בדבר מעצרו של מבוקש להסגרה, יש לתת משקל מיוחד לחשש המובנה להימלטות מהדין ולמחויבויות הבין-לאומיות שנטלה על עצמה מדינת ישראל במסגרת הסכמי הסגרה. נפסק כי מרווח הסיכון שניתן לקחת בהליך הסגרה הוא קטן ממרווח הסיכון שניתן לקחת בהליך רגיל וכי "בשל טיבו המיוחד של ההליך ובשל מחויבותה של המדינה לסייע באכיפת החוק במסגרת התחייבותה הבינלאומית, בהליך הסגרה ניתן לעילת המעצר בגין חשש להימלטות ואף חשש לשיבוש הלכי משפט משקל סגולי מיוחד בשל אופיו של ההליך הטומן בחובו סיכון מובנה לתקלה נוכח הקלות המאפיינת את תנועותיו של המבוקש בארצות העולם" (בש"פ 725/09היועץ המשפטי לממשלה נ' אברג'יל, פסקה 18 (30.1.2009)). החשש מפני תקלה גדול במיוחד שעה שמדובר באדם העושה שימוש בתעודות זהות מזוייפות."

14.              כשם שאינני סבור כי יש בידי המפקחים המוצעים להסיר את חשש ההימלטות, כך גם לגבי גובה העירבון. אינני סבור כי העובדה שהמבקש יכול היום להפקיד עירבון בסכום גבוה במידת מה מהסכום שהיה יכול להפקיד בעבר, כמצוין לעיל, משנה את נקודת האיזון באופן המאפשר את שחרורו.

15.              שיקול נוסף שיש להביא בחשבון במסגרת הדיון בבקשת המבקש הוא, שהערעור שהמבקש הגיש על ההחלטה להכריז עליו בר הסגרה, קבוע לדיון בבית המשפט העליון ליום 19.5.20, היינו בעוד זמן קצר יחסית. אמת, המבקש נתון במעצר מזה תקופה ארוכה. עם זאת נראה כי מועד סיום ההליך המשפטי בעניינו לא צפוי להיות רחוק.

16.              סוף דבר. מהטעמים עליהם עמדתי החלטתי לדחות את הבקשה.

17.              המזכירות תשלח לצדדים העתק מההחלטה.

ניתנה היום, ז' ניסן תש"פ, 01 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.