תה"ג 46153/11/21 – מדינת ישראל נגד פבל קוטלר
בית המשפט המחוזי בירושלים |
|
|
|
תה"ג 46153-11-21 מדינת ישראל נ' קוטלר(עצור/אסיר בפיקוח) ואח'
תיק חיצוני: |
בפני |
כבוד השופטת שירלי רנר
|
|
עותרת |
מדינת ישראל באמצעות ב"כ עוה"ד ינאי גורני ותם וינד מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה |
|
נגד
|
||
משיבים |
1. פבל קוטלר באמצעות ב"כ עוה"ד גיל דחוח וגלית רוטנברג 2. יורי דשבסקי 3. נמרוד בלכמן באמצעות ב"כ עוה"ד ד"ר איתן פינקשלטיין וליה פילוס 4. חן גיל מלכה באמצעות ב"כ עוה"ד אורי קורב וסיוון רוסו |
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
1. בקשה לעיון בחומרי חקירה.
כנגד המשיבים הוגשה עתירה להכריז עליהם כבני הסגרה לגרמניה לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954, בגין עבירות מרמה בהיקף מסחרי, יחד עם עבירות מרמת מחשב שנעברו במסגרת קבוצה עבריינית.
2. החלטה זו משלימה החלטה קודמת שניתנה ביום 6.6.22 בבקשה לקבלת חומרי חקירה.
במסגרת אותה החלטה נדונה בין היתר בקשת המשיבים כי רשימת חומרי החקירה שהועברה לעיונם תפורט במידה שתאפשר הגשת בקשה מצדם לעיין בחומר כזה או אחר לפי הילכת מאיו (בש"פ 501/09 היועהמ"ש נ. מאיו) וכן לרישום של מסמכים וחומרי מדיה שנתפסו על ידי החוקרים הישראלים ואינם מופיעים ברשימת חומרי החקירה.
עוד נדונה במסגרת אותה החלטה בקשת המשיב 3 לקבלת חומרי המדיה עצמם שנתפסו ולכל הפחות פירוט של הקבצים שהופקו מחומרי המחשב עם פרפראזה ביחס לתכנו של כל אחד מהקבצים. בעניין זה נקבע בהחלטה כי אין מקום לחיוב העותרת ביצירת רשימה של קבצי המדיה וכי באשר לבקשה להעברת החומר עצמו, הבקשה תדון במאוחד עם בקשת המשיבים לעיון בחומרי החקירה, בקשה שטרם הושלמה.
3. בעקבות החלטה נוספת מיום 4.1.23 בה נקבע כי המשיבים רשאים להגיש בקשות עיון מנומקות על פי הרשימות שהומצאו, הוגשו בקשות מטעם המשיבים 1 ו-4 ו"הודעה" מטעם המשיב 3.
הבקשות וה"הודעה" מתייחסים לחומרי המדיה, לחומרים שהועברו לגרמניה בלא שנותר עותק בישראל ולבקשות עיון במסמכים ספציפיים.
חומרי המדיה
4. בדיון שהתקיים ביום 4.1.23 בעקבות דברי העותרת ולפיהם מכשירי המדיה נמצאים בישראל אך תוצרי החיפוש לפי מילות מפתח הועברו לגרמניה על דיסק קשיח, ביקש המשיב 3 לקבל את תוצאות החיפוש במכשירי המדיה עם מילות המפתח הרלוונטיות. לאחר הדיון ובעקבות ההחלטה שניתנה לאחר הדיון (ביום 4.1.23), עתר המשיב 3 ביום 11.1.23 ל"קבלת רשימת הקיוורד (מילות החיפוש) שעל בסיסן בוצעו חיפושים במדיה".
בעקבות זאת ניתנה ביום 11.1.23 החלטה ולפיה "נושא חומרי המדיה נדון והוכרע בהחלטה מיום 6.6.22 (עמ' 6) ונקבע בין היתר כי הבקשה להעברת החומר עצמו, כולו או חלקו, תדון במאוחד עם בקשת העיון. בשים לב להתמשכות ההליכים המקדמיים ולצורך לסיימם, איני רואה מקום לדיון נוסף בטענות חדשות בעניין זה שעלו לראשונה במהלך הדיון מיום 4.1.23".
5. בהודעת המשיב 3 מיום 16.1.23 בעקבות החלטת בית המשפט להגשת בקשות מנומקות לעיון בחומרי חקירה שב המשיב 3 ועתר לקבלת מילות החיפוש וכן למתן מענה לשאלה האם תוצאותיהן מצויים בישראל כאשר לטענתו בהיעדר מידע כזה אין באפשרותו לדעת אלו חומרים לבקש. לבקשתו בעניין זה הצטרפו המשיבים 1 ו-4.
ביום 16.1.23 ניתנה על גב הודעת המשיב 3 החלטה ולפיה "תשומת הלב כי בעניין חומרי המדיה ניתנה החלטה ביום 11.1.23 ולפיה איני רואה מקום לדון בטענות נוספות שעלו לראשונה בדיון מיום 4.1.23".
ב"כ העותרת היפנה לאמור בתגובתו המקורית לקבלת חומרי המדיה מיום 4.5.22.
6. בדיון שהתקיים ביום 6.2.23 עתר ב"כ המשיב 3 לעיון חוזר בהחלטה שניתנה בעניין חומרי המדיה ולקבל את מילות החיפוש בחומרי המדיה והסביר כי הבקשה עלתה רק עתה בעקבות דברי ב"כ העותרת בדיון מיום 4.1.23 כי תוצרי החיפוש לפי מילות מפתח הועברו לגרמניה.
בתגובת העותרת נטען כי לא היה מקום להעלות טענות חוזרות בעניין זה וכי הבקשה הנוכחית מלמדת כי מדובר במסע דיג.
הכרעה
7. כאמור בהחלטה מיום 11.1.23 נושא חומרי המדיה מוצה בבקשות שנדונו במסגרת ההחלטה מיום 6.6.22, ואיני רואה מקום לבקשות חדשות בעניין זה, בפרט לאור התמשכות ההליכים המקדמיים.
למעלה מן הנדרש יצויין כי ב"כ המשיב 3 עותר לקבלת מילות החיפוש אך כשלב ראשוני שלאחריו תוגש בקשה מנומקת לקבלת חומר כזה או אחר ומכאן שלא זו בלבד שיהא בכך כדי להאריך את ההליך מעבר להתמשכותו עד כה, אלא שבשלב זה כלל אין באפשרותו לטעון לרלוונטיות החומר. בקשה כאמור אינה מתיישבת עם ההחלטה כפי שנקבעה בבש"פ 4953/21 יצחק כהן נ. היועץ המשפטי לממשלה (פסקאות 12-11).
8. בהחלטה מיום 6.6.23 נקבע כי הבקשה להעברת חומרי המדיה עצמם תידון במאוחד עם הבקשה לעיון בחומרי החקירה.
בבש"פ 4953/21 (לעיל) נקבע כי אין מקום להעביר העתק דיגיטאלי של תוכן המחשבים והטלפונים שנתפסו במסגרת החקירה הישראלית בהיעדר הנמקה קונקרטית לרלוונטיות של חומר כזה או אחר להליך ההסגרה (ר' שם).
לפיכך הבקשה בעניין זה נדחית.
החומרים שהועברו לגרמניה
9. בעקבות דיון שהתקיים ביום 4.1.23 ובו ציין ב"כ העותרת כי "תוצרים של הבקשה של עזרה משפטית שהיחידה החוקרת לא ראתה בהם צורך לצורך התיק הישראלי, עוברים למדינה המבקשת ללא עותק", הגישו המשיבים ביום 11.1.23 "בקשה להורות לעותרת לפעול לאלתר בהתאם להוראות חוק עזרה משפטית, בעניינם של הקלסרים המוחזקים בניגוד לדין בידי הרשויות בגרמניה ובהתאם להוראות הפסד"פ בעניינם של חומרי המדיה המוחזקים בניגוד לדין בישראל".
נטען כי העברת החומרים ללא הותרת העתק מסכלת את האפשרות לקיים הליכי עיון והעתקה של חומרי חקירה רלוונטיים להגנת המשיבים וזאת בניגוד להילכת מאיו ולפיכך נתבקש כי יועבר עותק מאותם חומרים (כ-40 קלסרים על פי הבקשה) על מנת שהמשיבה תכין רשימת חומרים בהתאם להלכת מאיו.
בנוסף, נטען כי העברת החומרים נעשתה בניגוד מפורש להוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998 (להלן - חוק עזרה משפטית) ובפרט הוראת סעיף 30 לאותו חוק המחייבת על פי הנטען קיום דיון בבית משפט עובר להעברת החומר. הוסף כי אף אם היו הקלסרים נשארים בארץ הייתה המשך אחזקתם לא חוקית לאור הוראת סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 המחייבת החזרת התפוסים בתוך 180 יום מיום תפיסת החפץ, בהיעדר הארכה. לפיכך, ומשהצהיר התובע בגרמניה לטענת המשיבים כי אינו כולל אותם ארגזים בכלל חומר החקירה יש להורות על השבתם לידי בעליהם, המשיבים.
10. בתגובת העותרת נטען כי מאחר והחומר אינו מצוי עוד בידי העותרת, והוא לא צורף לבקשת ההסגרה, אין מקום לפי הפסיקה להורות לעותרת לפנות למדינה זרה. הוסף כי ממילא מדובר בחומר שנתפס אצל המשיבים, באי כוחם יכלו לעיין בו בגרמניה והטענות לגבי חוק עזרה משפטית אינן רלוונטיות. בנוסף נטען כי על התפיסה והעברת החומרים חל סעיף 29 לחוק עזרה משפטית שאינו מחייב דיון טרם העברת החומר ואילו סעיף 30 לאותו חוק אינו חל.
11. ביום 5.2.23 הגיש המשיב 3 "בקשה לביטול הליך ההסגרה בשל טענות הגנה מן הצדק ובשל כך שקיום ההסגרה בנסיבות סותר את תקנת הציבור".
בין היתר נטען כי ביום 26.1.23 העבירה העותרת למשיבים את צווי החיפוש מכוחם נתפסו הקלסרים שהועברו לגרמניה ועיון בהם מעלה כי לא ניתנה רשות להעברתם לגרמניה ואף נכתב בצווים כי בידי בעלי הרכוש הזכות לפנות בבקשה לשחרור תפוס בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי. לפיכך מדובר לכאורה בניסיון של העותרת להסתיר את העובדה שהחומרים הוצאו מהארץ ללא צו שיפוטי ואף בניגוד לצו שיפוטי, ויצירת מצג כאילו נתקבל אישור מראש לפי סעיף 29 לחוק עזרה משפטית בין מדינות.
המשיב 1 הודיע כי הוא מצטרף לבקשה.
12. בדיון שהתקיים ביום 6.2.23 טענו ב"כ המשיבים בהרחבה כנגד ההתנהלות בכל הנוגע להעברת הקלסרים לגרמניה - לטענתם אי קיום הליך נדרש והיעדרו של צו מתאים. נטען כי גם אם ההליכים יתעכבו בשל כך, אין מקום לפגיעה בזכויות המשיבים בשל התנהלות רשויות האכיפה ויש להורות על החזרת הקלסרים לארץ או לכל הפחות על חיוב העותרת בהכנת רשימת החומר הכלול בקלסרים. הובהר כי מאחר והחומר לא הוגדר בגרמניה כחומר חקירה, הוא גם לא נסרק ולפיכך לא ניתן לקבלו מבאי הכח הגרמניים.
ב"כ העותרת טען בדיון כי טענת "הגנה מן הצדק" דינה להתברר במהלך הדיון בעתירה לגופה וכי לא נפל כל פגם בהתנהלות העותרת בכל הנוגע להליך ולצווים שנתבקשו בנוגע להעברת החומר לגרמניה. הוסף כי רוב רובו של החומר שהועבר שייך לחברת ניקודו, כי חלק זעום בלבד נתפס אצל המשיבים 1 ו-4 וכי אצל המשיב 3 כלל לא נערכו חיפושים ולא נתפס דבר. עוד נטען כי חזקה על מי מהמשיבים שיודע אודות חשיבותו של מסמך פלוני שידע לבקשו, והעותרת הייתה דואגת להעבירו. בנוסף נטען כי רשויות גרמניה נתנו זכות עיון במלוא החומר לב"כ הגרמניים והישראלים של המשיבים, גם אם לא נסרק.
הכרעה
13. לאחר שקילת טענות הצדדים איני רואה מקום להורות לעותרת לקבל חזרה את הארגזים שהועברו לגרמניה, לצורך הכנת רשימת חומרי חקירה שתועבר לעיון ב"כ המשיבים, על מנת שיתאפשר להם להגיש בקשות לעיון במסמך כזה או אחר, וזאת מהטעמים שיפורטו.
14. מדובר בבקשה במסגרת הליך הסגרה האמור להתקיים "באופן יעיל ומהיר" (ר' בש"פ 4953/21, לעיל, פיסקה 14), כאשר ההליכים המקדמיים בו, כאמור בהחלטה מיום 4.1.23 מתמשכים זמן רב.
עובדת העברת הקלסרים לגרמניה ללא הותרת עותק בישראל היתה ידועה למשיבים כבר מחודש יולי שכן ביום 12.7.22 בתגובה ל"בקשה למתן הוראות" שהוגשה על ידי המשיבים, ציינה העותרת כי "בירור עם משטרת ישראל ורשויות התביעה בגרמניה העלה כי המסמכים שנתפסו בחיפושים אצל המשיבים ובחברת ניקודו הועברו במלואם לתביעה בגרמניה בתחילת מרץ 2022, כתוצרים של הבקשות לעזרה משפטית. החומרים אינם מצויים עוד בישראל". אף על פי כן הוגשה הבקשה בעניין זה רק ביום 11.1.23.
אמנם ב"כ המשיב 3 ציין בדיון כי הבקשה לא הועלתה עובר לאותה הודעה מאחר והמשיבים הופנו לעיין אותה עת בחומר בגרמניה ולפיכך לא היה צורך בהעלאת הבקשה ואולם גם אם כך, גם שאלת מידת זמינותם בגרמניה של הקלסרים שהועברו היתה ידועה או לכל הפחות יכולה היתה להיות ידועה מזה זמן רב. ודוק. הטענה איננה גם כיום, כי לא ניתן לעיין בחומר בגרמניה, אלא אך שמאחר ולא נסרק על ידי הרשויות בגרמניה ומאחר וככל הנראה החומר בשפה העברית, שאינה שפת ב"כ המשיבים הגרמניים, אין המדובר בזמינות מספקת.
בנסיבות אלו, ובלא להידרש בשלב זה לשאלה האם החומר הועבר לגרמניה כדין או שלא כדין, איני רואה מקום להורות על השבתו לארץ לצורך הכנת רשימה משלימה.
תקנת הצבור
15. ב"כ המשיב 3 טענו במסגרת הבקשה מיום 5.2.23 כי העברת החומר לגרמניה נעשתה שלא כדין ולפיכך יש להורות על ביטול הליך ההסגרה בשל טענות הגנה מן הצדק וניגוד לתקנת הציבור.
עוד נטען במסגרת אותה הבקשה כי ביום 2.2.23 נשלח לב"כ המשיב 3 מהמשטרה העמוד האחרון של מסמך המתייחס להארכת התפיסה של המדיה, כאשר ניסיונות לקבל את יתרת המסמך לא צלחו. נטען כי עולה מכך שמוצרי המדיה תפוסים מזה כ-8 חודשים ללא צו שיפוטי, וכן תהיות רבות בכל הנוגע למצגים שהוצגו בפני השופט שחתם על הצו ולגבי עצם מתן הצו. עולה מכך הודאה, כך על פי הנטען, כי גם לגבי החומרים שהועברו לגרמניה היה מקום להגשת בקשה דומה אך כך לא נעשה.
לפיכך "בשל הצבר הרב של המעשים הלא חוקיים שבוצעו בתיק זה" יש מקום להורות על ביטול הליך ההסגרה.
16. המשיב 1 הודיע כי הוא מצטרף לבקשה האמורה.
17. ב"כ העותרת טען בדיון כי הטענות בכל הנוגע להוצאת הצווים על ידי בית משפט השלום ולהתנהלות המשטרה, אין מקומן להתברר במסגרת הליך זה והפרקליטות כלל אינה צד לבקשה להארכת תפוסים אלא היחידה המשטרתית. ככל שהטענה היא כי ההתנהלות האמורה מקימה סייג מפני בקשת ההסגרה, אזי אין מקום לדון בה בשלב זה אלא במסגרת הדיון בעתירה לגופו.
הכרעה
18. הטענות בכל הנוגע להגנה מן הצדק וניגוד לתקנת הצבור ככל שתתקבלנה מחייבות עריכת איזונים שאיני רואה מקום לעורכם בשלב זה של ההליך. לפיכך, ובלא להידרש בשלב זה לגופן של טענות, אלו ידונו במסגרת הדיון בעתירה גופה.
בקשות עיון בקלסרים
19. ב"כ המשיבים 1 ו-4 שהגישו בקשות עיון מפורטות בעניין חומרי החקירה, צמצמו בדיון מיום 6.2.23, לאור תגובת העותרת, בקשתם לעניינים הבאים:
ב"כ המשיב 1 עתרה בכל הנוגע למסמך 467 בקלסר 6, להבהרה האם מדובר במידע הכולל ראיות גולמיות או שמא מדובר בבקשה לעזרה בין מדינות שאז אינה עומדת על הבקשה.
ב"כ המשיב 4 הצטרפה לבקשת המשיב 1 ועתרה בנוסף לפריטים 457 ו-458 בקלסר 6 שעניינם דו"ח עיכוב ודו"ח פעולה של דוד בראל אשר מרשה לטענתו בכל פעולותיו פעל על סמך יעוץ משפטי שלו. לפיכך עתרה לקבלתם אך ככל שהמסמכים האמורים כוללים גירסא של בר אל ביחס למיוחס לו.
עוד עתרה ב"כ המשיב 4 לקבלת צווי המצאת מסמכים מבנקים ובקשות להמצאת מסמכים מבנקים בישראל כשאלו רלוונטיים לטענתה בשים לב לכך שמיוחסת למשיב אי העברת כספים למשתמשים בפלטרפורמה, והעותרת צירפה לעתירה מסמכים בנקאיים רבים תוך התבססות עליהם. יתכן, כך נטען, כי מסמכים אחרים המלמדים על חשבונות בנק אחרים שלא צורפו יגלו תמונה אחרת מזו הנטענת על ידי העותרת.
20. ב"כ העותרת הבהיר כי פריט 467 הוא בקשה לעזרה משפטית, שהוא בגדר תרשומת פנימית ואין למשיבים זכות לקבלה ואילו בכל הנוגע לפריטים 457 ו-458 נטען כי אינם כוללים חומר רלוונטי להגנה מפני הסגרה ומכל מקום תכנם טכני ודוד בראל אינו מוסר גירסא.
לגבי מסמכי הבנק נטען כי מדובר בבקשות לקוניות וגנריות של משטרת ישראל לקבלת מידע בנקאי וכך גם החלטות בית המשפט בעניין. לפיכך אין במסמכים דבר שיכול לסייע להתגונן מפני הסגרה והנימוקים שהועלו הם להתגוננות מפני האישומים עצמם ולא מפני בקשת ההסגרה.
הכרעה
21. עיון בפריט 467 מעלה כי מדובר, כפי שפורט בתגובת העותרת, בבקשה לעזרה משפטית המשלימה בקשה לעזרה משפטית מרשויות גרמניה. לפיכך, ולאור עמדת ב"כ המשיב 1 בדיון כי אינה עומדת במקרה זה על הבקשה, ההכרעה התייתרה.
עיון בפריטים 457 ו-458 מעלה כי מדובר במסמכים טכניים שאינם כוללים כל גירסא. לפיכך, בהתאם לעמדת ב"כ המשיב 4 בדיון, ההכרעה בבקשה בעניינם התייתרה.
22. אשר למסמכי הבנק.
בדיון טענה ב"כ משיב 4 כי אלו רלוונטיים ככל שהניבו מידע על חשבונות בנק של החברות, נוספים על אלו שנכללו בבקשת ההסגרה.
ב"כ העותרת חזר על טענתו כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים באשר אין המדובר בחומר שיש בו פוטנציאל להתגוננות מפני הסגרה.
23. עיון במסמכים שעיקרם בקשות טכניות וצווים אינו מגלה רלוונטיות להגנה מפני הליך ההסגרה, גם אם עניינו אי העברת כספים למשתמשים בפלטפורמה. לפיכך הבקשה בעניין זה נדחית.
התיק נקבע לדיון בעתירה לגופה ליום 29.3.23 בשעה 10.30.
ניתנה היום, י"ז שבט תשפ"ג, 08 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.
