תה"ג (ירושלים) 64097-11-25 – מדינת ישראל נ' פטריק מאיר דזירה בלאיש (עציר)
|
תה"ג (ירושלים) 64097-11-25 - מדינת ישראל נ' פטריק מאיר דזירה בלאיש מחוזי ירושלים תה"ג (ירושלים) 64097-11-25 מדינת ישראל נ ג ד פטריק מאיר דזירה בלאיש (עציר) על-ידי ב"כ עו"ד א' חימי ועו"ד מ' וייס בית המשפט המחוזי בירושלים [15.12.2025] כבוד השופט אוהד גורדון על-ידי פרקליטות המדינה - עו"ד י' גורני החלטה
א. בקשתו של המשיב מיום 7.12.25 לפי תקנה 8 לתקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל"א-1970 1. בבקשה זו טען המשיב, ראשית, כי נדרשת "הבהרה" באשר לקיומה של אפשרות לפיה, לאחר הסגרתו לצרפת, הוא יהא רשאי לבקש כי יערך לו משפט חוזר. טיעון זה עוסק בנתונים שאינן במחלוקת: המשיב הורשע בצרפת בהליך שנוהל בנוכחותו ובעודו מיוצג, אך יצא את הארץ טרם ניתן פסק הדין המרשיע ונגזר דינו לארבע שנות מאסר. בהמשך, המשיב אף הגיש ערעור על פסק הדין וזאת באמצעות עורך דין שייפה את כוחו. אותו עורך דין ייצגו בדיוני הערעור ללא נוכחותו. ערעור זה נדחה. בבקשה שבכותרת טען המשיב כי בנסיבות אלה ייתכן שהוא רשאי להגיש בצרפת בקשה למשפט חוזר. נטען שבעתירה להסגרתו אין מענה לשאלה זו, ועל כן נדרש לפנות לרשויות בצרפת לצורך הבהרה. נטען שאם המבקש רשאי להגיש בקשה למשפט חוזר הרי שיש לראות את ההסגרה כמתבקשת לצורך העמדה לדין, ולצרף לעתירה את חומר הראיות הנוגע לעבירות שבביצוען הורשע המשיב בהליך הפלילי בצרפת. באותו הקשר נטען שיש להורות לעותרת לפנות לרשויות בצרפת ולבקש את חומר הראיות. 2. העותרת הגיבה כי בקשת ההסגרה הצרפתית מעלה שפסק הדין הינו סופי וחלוט כך שאין בנמצא אפשרות לבקש לערוך משפט חוזר על יסוד הנסיבות שתוארו לעיל. עוד נטען, בהפניה לדוגמאות, שבבקשות הסגרה קודמות בהן עמדה למבוקש זכות לבקש משפט חוזר לאחר הסגרתו, הדבר הובהר ככלל בידי הרשות המבקשת. עוד נטען שאין זה מתפקידו של בית המשפט בישראל הדן בעתירה להסגרה לפרש את הדין הזר ולהכריע אם למשיב זכות למשפט חוזר. 3. לאחר שקילה, לא אוכל לקבל בקשות אלה של המשיב. איני מוצא צורך להבהרה של הנטען בעתירה, בסוגיה מושא הטענה הנדונה. אדגיש שבהחלטה זו העוסקת בבקשה מקדמית איני מאמץ או דוחה את הנטען בעתירה בסוגיה הנדונה, אלא קובע שאין צורך בהבהרת הנטען. זאת משום שהעמדה בסוגיית סופיות פסק הדין כנגד המשיב, כפי שהוצגה בידי העותרת על יסוד בקשת ההסגרה של הרשויות בצרפת, היא ברורה: |
|
|
בבקשת ההסגרה של רשויות האכיפה בצרפת קיימת התייחסות ישירה לנושא. בכלל זה נכתב, כי פסק הדין בערכאה הדיונית כנגד המשיב ניתן ביום 7.7.16 לאחר "due hearing of all parties". עוד נכתב בידי הרשויות האמורות כי המשיב הגיש ערעור במסגרתו יוצג בידי עורך דין שהחזיק בייפוי כוח מטעם המשיב, והוסבר כי ניהולו של ערעור באופן זה הולם את הדין בצרפת. זאת בהתאם לסעיף 411 לקוד הפרוצדורה הפלילית במדינה, המאפשר לנאשם לנהל כך הליך. עוד צוין כי מאותם טעמים פסק הדין שדחה את הערעור, אשר ניתן ביום 28.6.17, נחשב לפי הדין בצרפת ככזה שניתן לאחר "due hearing of all parties". במקום נוסף הוסברה שוב מסקנה זו לגבי המשיב, באמירה לפיה "although a fugitive, appointed a lawyer to represent him at the hearing before the Paris Court of Appeal" מה שהולם את החוק הצרפתי. עוד צוין כי פסק הדין שניתן הפך "אכיף וסופי" מאז 4.7.17, עת חלפה התקופה להגשת ערעור מבלי שהדבר נעשה, וזאת לפי סעיף 568 לקוד הפרוצדורה הפלילית הנזכר לעיל. לפיכך גם הוצא צו למעצרו של המשיב (עמ' 4-5 לבקשת ההסגרה, עמודים 247-248 לעתירה). בנסיבות אלה אין צורך בהבהרה של הנטען בעתירה באמצעות פניה נוספת לרשויות בצרפת, שעמדתן (ועמדת העותרת) ברורה. 4. לאלה אוסיף, ראשית, שהמשיב כלל לא טען פוזיטיבית שעומדת לו זכות לפי הדין הצרפתי לבקש עריכתו של משפט חוזר על יסוד הנסיבות שנדונו לעיל. טיעונו הסתכם בהעלאת האפשרות שזהו מצב הדברים. זאת, בהפניה לפרשות קודמות שבהן נדונה האפשרות האמורה. בחינתן של אותה פרשות מעלות, שאין בהן לסייע למשיב. דובר במקרים שבהן עמדתן של הרשויות הזרות, שביקשו את ההסגרה, הייתה כי קיימת אפשרות למשפט חוזר. זאת, להבדיל מהמקרה בו אנו עוסקים בו העמדה שהוצגה בידי הרשות המבקשת היא שונה בתכלית. כך, בע"פ 8304/17 למפל נ' היועץ המשפטי לממשלה (8.5.18) נדונה בקשה של רשויות צרפת להסגיר אדם שהורשע, לצורך העמדתו לדין במשפט חוזר "שכן לפי הדין הצרפתי, ההליכים נגדו צפויים להתבטל" (פסקה 4 לפסק הדין. ראו גם בפסקה 23 "הצהרת רשויות אכיפת החוק בצרפת כי בכוונתן להעמיד את המערער למשפט חוזר", והציטטה מבקשת ההסגרה באותו מקרה שהוצגה בפסקה 7 לתגובת העותרת כאן). הדבר שונה מהותית מענייננו בו, כאמור, הסבירו הרשויות האמורות במסגרת בקשת ההסגרה כי פסק הדין כנגד המשיב הוא תקף, אכיף וסופי. דברים דומים אמורים בע"פ 6170/20 קאזרו נ' היועץ המשפטי לממשלה (14.9.21), שאף הוא עסק במקרה בו הרשות המבקשת את ההסגרה עשתה זאת בציון כי הסטטוס החוקי באותה מדינה (הונגריה) אפשר את עריכתו של משפט חוזר (ראו את פסק הדין בתה"ג (י-ם) 5206-01-20 היועץ המשפטי לממשלה נ' קאזרו, פסקה 9 (14.7.20)). לבסוף, גם מע"פ 6384/11 בן חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה (5.2.14) עולה שדובר בבקשת הסגרה על יסוד עמדה של הרשות המבקשת (גם שם דובר בצרפת) לגבי אפשרות של שפיטה מחדש. אמנם, מן ההשתלשלות המתוארת בפתח פסק הדין עולה כי עמדה זו נמסרה לעותרת במסגרת בירורים שערכה מול הרשויות האמורות, אך זאת טרם הגשת העתירה - שלב בו נערכים לא אחת בירורים בהתעורר שאלות. כאן, להבדיל, הבהירו הרשויות בצרפת את עמדתן, ואין מקום לבקשתן לשוב ולהבהירה. 5. מטעמים אלה אני דוחה את הבקשה למסירת הבהרה. ממילא שיש לדחות גם את הבקשות הנגזרות, להורות על צירוף לעתירה של הראיות אשר ביססו את העבירות בביצוען הורשע המשיב בצרפת, או להורות לעותרת לבקשן מן הרשויות בצרפת. |
|
|
6. עוד טען המשיב במסגרת הבקשה שבכותרת, כי יש להורות לעותרת להעביר לו התכתבויות בינה לבין רשויות צרפת המבקשות את ההסגרה, בנוגע לאפשרות לעריכת משפט חוזר. העותרת השיבה שנוכח עמדתן הברורה של הרשויות המבקשות בנושא, לא נערכו עמן התכתבויות בנושא. ממילא שלא ניתן להורות לעותרת להעביר חומר שאינו בנמצא. 7. לבסוף, נטען כי יש להורות לעותרת להעביר למשיב את פסק הדין בערכאה הראשונה בצרפת, אשר הרשיעה אותו בביצוע העבירות וגזרה את דינו טרם הערעור שהגיש. נטען שאם פסק הדין איננו בידי העותרת, עליה לקבלו מן הרשויות בצרפת. בדיון שנערך היום טענו ב"כ המשיב כי הם מעוניינים לעיין בפסק הדין כדי לשקול אפשרות להיוועץ במומחה לדין הצרפתי, לעניין הטענה שנדונה לעיל בדבר קיומה או העדרה של אפשרות לעריכת משפט חוזר (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 28-30 ועמ' 2 ש' 15-16). מתגובת העותרת עולה כי פסק הדין אינו מצוי בידה. נתון זה מקשה בפני עצמו על קבלת בקשה לפי תקנה 8 הנזכרת לעיל. שכן, התקנה עוסקת בזכאות לעיין בחומר ראיות "הנוגע לעתירה ומצוי בידי העותר". הפסיקה נקטה עמדה מצמצמת באשר לאפשרות לצוות על העותרת להשיג מהמדינה המבקשת חומרים שאינה ברשותה. קיימות גם קביעות לפיהן אין לעשות כן (למשל בע"פ 6717/09 אוזיפה נ' היועץ המשפטי לממשלה פסקה 10 (6.12.10)). לצד זה, המונח "נוגע לעתירה" שבתקנה 8 פורש אף הוא בצורה מצומצמת בהשוואה לפרשנות המונח המקביל של "חומר חקירה" בהליך הפלילי. ראו למשל בש"פ 4264/10 היועץ המשפטי לממשלה נ' נובק בפסקה 12 (24.6.10). 8. על רקע זה, לא מצאתי כי המקרה הולם מתן הוראה לעותרת לפנות לרשויות בצרפת כדי לקבל את פסק הדין בערכאה הראשונה ולהעבירו לידי המשיב. ראשית, פסק הדין האמור ניתן בהליך שהמשיב יוצג בו בידי עורך דין. בהמשך, המשיב גם הגיש ערעור על פסק הדין, וגם בהליך זה יוצג בידי עורך דין. על פני הדברים, במצב זה קיימת למשיב נגישות לפסק הדין - בין אם נשמר בידו, ובין אם בפניה לעורכי הדין שייצגו אותו בהליך הערעור או בערכאה הראשונה. טענות אלה הועלו בידי העותרת בכתב, ושוב בעל פה בדיון. המשיב מצא שלא להגיב להן. בכלל זה, לא טען שניסה לפנות לעורכי הדין האמורים להשיג את פסק הדין. שנית, לא שוכנעתי כי בוססה רלבנטיות אפשרית של מסמך זה בעוצמה, המצדיקה את קבלת הבקשה. המשיב אינו חולק כי הורשע באותו פסק דין או על העונש שנגזר עליו. התכנים בהקשרים אלה כמו גם הבסיס להרשעה פורטו בפסק הדין של ערכאת הערעור, שהוא פסק דין מקיף ומפורט מאוד, ואשר צורף לעתירה. כפי שציינה העותרת, לצורך ביסוס התנאים להסגרה לפי סעיף 9 לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954 עליה להראות שהמשיב "נתחייב בדין", ולעניין זה האלמנט המרכזי הינו פסק הדין האחרון בעניינו של המשיב, שכאמור נטען שהפך סופי. נותרה אפוא הרלבנטיות האפשרית להגנה, שכאמור עוסקת באפשרות כי בפסק הדין של הערכאה הראשונה יימצא דבר-מה נוסף (שאינו מצוי בפסק הדין שלערעור, בעתירה או בידיעת המשיב), ואשר יהיה רלבנטי לשאלת עריכתו של משפט חוזר. לא הובהר מהו אותו דבר-מה שעשוי לסייע למשיב בהיבט האמור. במצב דברים זה, נותרה האפשרות הנדונה כספקולטיבית בלבד. השילוב בין המסקנה האחרונה ובין האמור לעיל באשר ליכולתו האפשרית של המשיב להשיג את פסק הדין, מצדיק לדחות את הבקשה לחייב את העותרת להשיג מן הרשויות בצרפת את פסק הדין לצורך העברתו לעותר. 9. מטעמים אלה, בקשת המשיב שבכותרת נדחית.
|
|
|
ב. מתווה להמשך 10. בהחלטה מיום 24.11.25 נדרשה ההגנה להגיש עיקרי טיעון תמציתיים, ולהבהיר בהם על אילו מהתנאים להסגרה היא חולקת, אם בכלל. מסמך זה יוגש עד ליום 22.12.25 בשעה 10:00. העותרת תגיב עד 25.12.25. 11. דיון יערך ביום 29.12.25 בשעה 11:00. המשיב יובא בידי שב"ס ויוזמן תרגום לצרפתית. מדובר בדיון לגוף העתירה ולמיצוי בירורה, על הצדדים להיערך בהתאם. 12. המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ה כסלו תשפ"ו, 15 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.
|




