1

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

התביעה הגבילה טיעונה העונשי ל - 3 חודשים כאשר במסגרת ההסדר רשאי הסנגור לטעון להפחתת משך הפסילה.

בחנתי טיעוני הצדדים. יש לציין הגינותה של התביעה אשר נתנה דעתה לנימוקיו האישיים המיוחדים של הנאשם/ נכותו, וכן לכשלים בחומר החקירה.

הנאשם בחר להודות באשמה כשבמקביל, מגיש צילומים המעידים על מפגע בנתיב נהיגתו.

כמו כן, הסנגוריה מפנה לנכות בשיעור של 82% המגובה במסמכים רפואיים. על פניו, לנאשם מגבלת ניידות של ממש, אף על פי מראה עיניים.

בנסיבות אלו, יש להניח כי פסילה המוטלת עליו כבדה שבעתיים מפסילה זהה המוטלת על נהג אשר איננו סובל מנכות כל שהיא.

לזכותו של הנאשם הודאתו המהירה באשמה אשר חסכה הטרחת נפגעים והבאתם לבית המשפט, תוך שחזור הטראומה.

קנס

הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

2

פסילה בפועל

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 14 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

פסילה על תנאי

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על

תנאי למשך 2 שנים.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי בלוד.

ניתן היום, כ"ו טבת תשפ"ב, 30 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.

שם קלדנית: