גזר דין - בהעדר הצדדים

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך. מתחם עונשי נע בין 3 חודשים פסילה לבין 6 חודשים פסילה.

קיימת פסילת מינימום בגין אי מתן זכות קדימה מתוקף תמרור עצור וכן חובת פסילת מינימום בגין חבלה של ממש.

יש להדגיש, כי מדובר ברף הנמוך ביותר של חבלה של ממש, חתך שנתפר בהרדמה מקומית.

לנאשם הרשעות קודמות וכן הורשע בגין ת"ד (מאוחרת).

המדובר בנהג מקצועי אשר גרם לתאונה, נשוא האישום אשר בפני, ברכבו הפרטי. הסנגור מפנה לנסיבותיו האישיות ומבקש לאפשר המשך נהיגתו ברכב ציבורי.

תיק החקירה הונח בפני. על פניו, יש לדון בשאלת רשלנות תורמת פוטנציאלית, של רוכב האופנוע, באשר מדבר על כניסה לצומת במהירות 50 קמ"ש וזאת כאשר שדה ראייתו איננו פנוי בשל מציאותה של משאית.

הודאת הנאשם באשמה, חסכה הטרחת המעורב לביהמ"ש.

לאחר שהתחשבתי בדברי המאשימה לעונש דלעיל, ולאחר ששקלתי את השיקולים השונים, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס

הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1800 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

פסילה בפועל