הכרעת-דין

הנאשמת הוזמנה לדיון כדין, אך לא התייצבה.

אני רואה בכך הודאה בעובדות הנטענות בכתב האישום המתוקן .

לפיכך, אני מוצאת את הנאשמת אשמה בעבירה/ות שיוחסה/ו לה בכתב האישום המתוקן ומרשיעה אותה.

גזר-דין

הנאשמת הורשעה בהעדרה בביצוע עבירה כמפורט בכתב האישום.

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

לאחר שהתחשבתי בדברי המאשימה לעונש דלעיל, ולאחר ששקלתי את השיקולים השונים, הנני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

קנס

- הנני גוזרת על הנאשמת קנס בסך 1500 ₪.

פסילה על תנאי

- הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.