גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומר המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

מתחם עונשי נע בין 3 חודשי פסילה לבין 5 חודשי פסילה.

לו הודאתו של הנאשם באשמה, הייתה באה בפניי בסמוך להקראה, כל שהיה על גזר הדין להתייחס הוא האמור בכתב האישום, הרשעותיו הקודמות של הנאשם, ודברי הצדדים באוזניי.

משנקבע התיק לשמיעת הראיות, ומשזומן המתלונן לביהמ"ש, התבקשתי לשמוע ראיות לעונש, וכפי מצוות החוק כך עשיתי.

שמעתי בקשב רב, דברי הנפגע שהינו אדם כבן 80.

אין בידי ביהמ"ש כלים , כדי לאבחן מה מבין תלונותיו הרפואיות הינם תוצאה ישירה של התאונה, ומה מבין תיאורו מתייחס למצבו הגופני של אדם בגילו.

מכל מקום, משנשמעו הדברים, לא אוכל להתעלם מאשר שמעתי, ועתה עליי ליתן משקל עונשי ל"ראיות לעונש".

בקביעת הקנס, ניתן משקל לכך שמשכורתו של הנאשם איננה מן הגבוהות במשק, וכן לכך שהינו אב לתינוק.

- הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1300 או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.