לפני בקשה להתיר תיקון כתב אישום על ידי הוספת עד תביעה מר ודים קוזולוב - מהנדס התנועה את חתום על תכנית הרמזורים, בהתאם לסעיף 92(א) חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982

בתאריך 31.5.23 הוגש כתב אישום המייחס לנאשמת אחריות לתאונת דרכים בה פגעה בנער קטין יליד שנת 2006 שרכב על אופניים חשמליים על גבי מעבר חצייה.

על פי כתב האישום הנאשמת נהגה בניגוד לאור אדום שדלק בכיוון נסיעתה ואילו המעורב רכב על האופניים על גבי מעבר החצייה בחסות אור ירוק להולכי רגל. למעורב נגרמו חבלות של ממש. החבלות שנגרמו למעורב; שברים במספר צלעות מימין ומשמאל, שבר בקלביקולה מימין, שבר ברגל ימין, קונטוזיות ריאתייות, כמו כן הוכנס נקז חזה, כאשר הונשם, הורדם ונותח, לאור חבלת ראש נרחבת, ופגיעה מוחית נרחבת, בין היתר מחיקה של חדר שמאל, עם נזק היפוקסי איסכמי משמעותי, מאז אושפז הינו במצב בסיסי - שוכב במיטה, טונוס רפוי, הנפגע אינו מגיב לכאב, תנועות רפלקסיביות לסירוגין של קצות הגפיים, אישונים מורחבים לא מגיבים. המעורב עבר בהמשך מספר ניתוחים, הועבר למסגרת שיקומית במצב המוגדר סיעודי מורכב בביה"ח "רעות", מוגדר כ'צמח'.

בתאריך 8.10.25 כפר ב"כ הנאשם בכתב האישום. בעמוד 6 שורה 18 כפר בכך שמערכת הרמזורים עבדה כסדרה.

הבוחן תמיר קלבו שאמור היה להעיד במועד הדיון לא העיד. לאחר שבמספר דיונים לא התייצב הבוחן תמיר קלבו להעיד, הודיעה המאשימה כי הבוחן לא יכול להעיד במשפט בשל מצב רפואי אשר התגלה לאחר הגשת כתב האישום. עניינו של הבוחן לא יפורט בשל צנעת הפרט, אולם השתכנעתי כי מצבו הרפואי של העד מונע ממנו את היכולת להעיד בתיק.

בתחילה ביקשה המאשימה להגיש את דוח הבוחן באמצעות הבוחן יאיר דניאל אחר, אשר חתום גם הוא על דוח הבוחן. לאחר שהבוחן התייצב לעדות בתאריך 17.7.25 התברר כי חתימת הבוחן יאיר דניאל היא החתימת בוחן בסוף דו"ח הבוחן, שמאמת את העובדה שהבוחן תמיר קלבו הוא אכן בוחן כשיר מן המניין. (פרוטוקול הדיון מיום 17.7.25 עמוד 1 שורה 1). לא מדובר בבוחן שאישר את דוח הבוחן לגופו.

במהלך הדיון התרתי את הגשת תכנית הרמזורים שצורפה לדוח הבוחן. מדובר במסמך שהגיע לבוחן תמיר קלבו במסגרת עבודתו כבוחן, אך לא ערך אותו.

בשלב זה, עצרתי את הדיון ולאחר שיח עם הצדדים החלטתי כי הבוחן יאיר דניאל יוכל לקחת לידיו את כל הממצאים הקיימים בתיק ולהגיש חוות דעת מקצועית כבוחן תנועה. קבעתי כי העד יוכל לעשות זאת מתוקף היותו עד מומחה - בוחן תאונות דרכים. סייגתי את חוות הדעת לכך שעל העד נאסר לבצע פעולות חקירה חדשות, ועליו לכתוב את חוות הדעת בהתאם לממצאים הקיימים בתיק.

ביחס להגשת המוצגים שהעד קלבו אסף ושימשו לו בסיס לעריכת דוח הבוחן, קבעתי כי ניתן יהיה לקבל מוצגים אלה תוך הבנה כי מדובר בכלל הראיה הטובה ביותר. אציין, כי ההתרה להגשת המוצגים היא ביחס לראיות שכל תפקידו של הבוחן הוא לקחת את הראיה מהגורם הרלוונטי ולהגישה לבית המשפט ללא פעולות עריכה, כגון סרטון המתעד את התאונה או תכנית רמזורים ולא לגבי מסמכים אותם ערך בעצמו.

עתה הגישה המאשימה בקשה להוסיף עד תביעה נוסף - את מר ודים קוזולוב - מהנדס התנועה שחתום על תכנית הרמזורים.

עתירת המאשימה הייתה להוספת העד מאחר וב"כ הנאשם בכפירתו טען כי הוא כופר בכך שמערכת הרמזורים עבדה כסדרה.

ב"כ הנאשמת התנגד לתיקון כתב האישום מאחר וכבר ניתנה תשובה לכתב האישום ועד התביעה לא הופיע ברשימת העדים. עוד הפנה לכך שאת תכנית הרמזורים ערך העד אהרון מילינבסקי ואילו עד התביעה המבוקש הוא אדם אחר. כמו כן טענה ב"כ המאשימה כי התבקשה כבר בקשה קודמת לתיקון כתב האישום ולא היה מקום לעשות זאת שוב.

בעקבות זאת בתאריך 30.9.25, הודיעה ב"כ המאשימה, כי העד הוא אכן מר ודים קוזלוב.

הכרעה:

בהתאם לסעיף 92(א) חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בית המשפט רשאי להתיר תיקון כתב אישום לאחר מתן תגובה לאישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן, תוך איזון בין אינטרס הציבור בגילוי האמת לבין זכויות הנאשם להליך הוגן. להלן נוסח הסעיף.

תיקון כתב אישום בידי בית המשפט 

92. (א)  בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.

המבחן העיקרי להפעלת שיקול דעת בית המשפט בהתרת תיקון כתב אישום הוא האם התיקון יפגע בזכותו של הנאשם ל"הזדמנות סבירה להתגונן". בע"פ 5019/09 ‏ ‏ דביר חליווה נ' מדינת ישראל 20.8.13 ' נקבע כי 'הזדמנות סבירה להתגונן' כוללת שני יסודות:

יסוד טכני-דיוני: מתן אפשרות לנאשם להתנגד להבאת ראיות חדשות, לחקור עדים (כולל חקירה מחדש של עדים שכבר נחקרו) ולהביא ראיות משלו.

יסוד ענייני-מהותי: מתן אפשרות לנאשם לפתח ולייצב קו הגנה אפקטיבי כנגד האישום המתוקן, מבלי שקו ההגנה המקורי יותיר אותו חשוף או יושפע לרעה מהתיקון. בית המשפט יבחן אם הנאשם הופתע ונגרע ממנו קו הגנה חדש.

בנוסף נקבע במספר פסקי דין כי בית המשפט ישקול גם את האינטרס הציבורי: אשר מגלם את האינטרס הציבורי בחשיפת האמת, עשיית הצדק ובירור מכלול הנסיבות הנטענות.

כמו כן בית המשפט יבחן את מהות התיקון ואת טיב התיקון המבוקש, דהיינו האם מדובר בתיקון טכני קל, בתוספת עובדות, שינוי סעיפי חיקוק, הוספת עדים, או שינוי מהותי המשנה את חזית המחלוקת. תיקון מהותי ידרוש בחינה קפדנית יותר.

בית המשפט גם יבחן כמובן את השלב הדיוני. ככל שהבקשה לתיקון מוגשת בשלב מוקדם יותר של המשפט, כך ייטה בית המשפט לאשרה. ככל שההליך מתקדם יותר (למשל, לאחר שמיעת ראיות או חשיפת קו הגנה), כך יקשה על בית המשפט להתיר את התיקון, במיוחד אם הוא מהותי.

מהכלל אל הפרט.

במקרה זה, כתב האישום מייחס לנאשמת שנהגה בניגוד לאור אדום שדלק בכיוון נסיעתה, ועל כך שהמעורב נהג על אופניים חשמליים במעבר חציה בחסות אור ירוק.

מצב הרמזורים ותוכנית הרמזורים הוא עניין מהותי בבירור האשמה בתיק זה. מהות התיקון וטיב התיקון רלוונטיים להוכחת העניין שבמחלוקת.

התיקון אינו תיקון מהותי של תיקון עובדות ואינו שינוי חזית של המאשימה בניהול התיק. תכנית הרמזורים עצמה הייתה בתיק החקירה ואין כל הפתעה מטעם הנאשם ביחס לרצון המאשימה להגיש את המסמך. לכן הוספת עד התביעה במקרה זה אינה משנה מהותית את יכולתה של הנאשמת להתגונן.

הבאת העד תאפשר בירור מהותי של נקודה חשובה זו.

השלב הדיוני הוא טרם החלו להעיד עדים, ולכן אין כל פגיעה בהגנת הנאשמת. אמנם צודק ב"כ הנאשמת כי כבר הוגשה בקשה ראשונה לתיקון כתב האישום, ואין מקום לעשות שימוש תדיר בבקשות מסוג זה. אולם מאחר וההוכחות בתיק טרם החלו להישמע באופן ממשי, הרי שניתן יהיה לרפא פגם זה.

לכן, בקשת המאשימה לתיקון כתב האישום על ידי הוספת העד שערך את תוכנית הרמזורים מתקבלת.

התרת התיקון תעזור לאינטרס הציבורי בבירור האמת.

לאור האמור, אני מתיר את תיקון כתב האישום בדרך של הוספת עד התביעה ודים קוזולוב - מהנדס התנועה אשר חתום על תכנית הרמזורים.

ניתנה היום, ח' תשרי תשפ"ו, 30 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.