גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר. נתתי משקל לנסיבותיה האישיות של הנאשמת - וכן לנסיבותיה המשפחתיות.

- הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים .לנגד עיני, ימי הפסילה המנהלית אותם כבר ריצתה אך אלא לא ינוכו.

ריצוי הפסילה היום בשעה 23.00.

- הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

- הנני גוזרת על הנאשמת עונש של מאסר לתקופה של 7 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שלא תעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה על תקנות 144, 145 לת"ת או עבירת הפקרה.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ד כסלו תשע"ו, 06/12/2015 במעמד הנוכחים.