בעניין פלוני נגד מדינת ישראל, ע"פ 4481-14, אישר בית המשפט קבילותה של ראיה הגם שלא הייתה הראיה המקורית. ההקלטה המקורית בוצעה באמצעות מכשיר טלפון נייד של המתלונן. המתלונן העתיק את השיחה למכשיר הקלטה נייד ובשלב מאוחר יותר העתיקה אמו את הקלטת השיחה למחשב וצרבה אותה על גבי תקליטו שהוגש כראיה. כבוד השופט שוהם קבע כדלקמן :

" לנוכח ההתרופפות, המוצדקת לטעמי, במעמדו של כלל "הראיה הטובה ביותר", אינני רואה כל קושי ראייתי בקבילותם של מכשיר ההקלטה הנייד או התקליטור, המתעדים את תוכן השיחה המרכזית. זאת, בין אם מדובר בהעתק שלישי של השיחה המרכזית או בהעתק רביעי שלה. לגישתי, נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות, המצמצמות את הפער שהיה בעבר בין מסמך מקור להעתקו, ולאור הגמשת כללי קבילות הראיות ומתן הדגש לשאלת משקלה של הראיה, אין עוד טעם מבורר לפסול העתק של הקלטה. זאת, ככל שבעל הדין, המבקש להגישו, מצהיר כי ההקלטה המקורית אינה ברשותו, וההעתק נחזה להיות העתק מהימן של אותה הקלטה. במצב דברים זה, יהא מקום לשקול את פסילת העתק ההקלטה כראיה, רק מקום בו המבקש את הפסילה, יציג ראיות קונקרטיות המעוררות חשש של ממש כי ההקלטה מזוייפת. אחרת, אין לפסול את ההקלטה, על יסודו של כלל "הראיה הטובה ביותר", וזאת בלבד. אין צריך לומר, כי השגות בדבר איכות ההקלטה או מהימנותו של המקליט יילקחו בחשבון בעת קביעת משקלה של הראיה. "

בע"פ 4178/10 עופר פרג' נגד מדינת ישראל אישר בית המשפט קבלתו של תמלול הקלטת שיחה כראיה מבלי שהראיה הטובה ביותר, קרי, ההקלטה עצמה, הוגשה כראיה.

בע"פ 175/10 ישי חנוכייב אישר בית המשפט הגשת ראיות משניות כראיה. בית המשפט התיר להגיש עדות של מי שצפה בסרטונים של מצלמת אבטחה כאשר הסרטונים עצמם לא הוצגו בשל בעיית קידוד.

בת"פ (מחוזי) 19912-11-12 מדינת ישראל נ' מאיר בן אבו, התקבלה ראיה משנית. באותו מקרה צולם האירוע על ידי מצלמות אבטחה. הסרטון הועתק על ידי אלמוני וכאשר הגיעו אנשי משטרה כדי להעתיק את הסרטון באופן מסודר ממצלמת האבטחה התברר כי הסרטון נמחק. בית המשפט הסכים לקבל כראיה את העתק הסרטון.

הנסיבות במקרה שלפי דומות לנסיבות האמורות כשכן אכן צולם הסרטון המקורי על ידי אלמוני שהעבירו לעד התביעה והסרטון המקורי לא נתפש על ידי המשטרה. בכל זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי מדובר בראיה קבילה.

ב"כ הנאשם לא הציג בפני ראיות קונקרטיות המעוררות חשש של ממש כי העתקת הסרטון זויפה או נערכה. ההגנה למעשה אינה טוענת כי הסרטון נערך וזויף, אלא לטענתה , "לא מן הנמנע שהוא ערוך ". על פי החלטת בית המשפט העליון בעניין פלוני הנזכר לעיל, יהיה מקום לפסול קבילות הקלטה רק כאשר המבקש הוא אשר יציג ראיות קונקרטיות לכך שההקלטה זויפה, וראיות כאמור לא הוצגו.

נראה כי הטענה העיקרית של ההגנה בנוגע לאמיתות הסרטון הינה לעניין מהירות ההקלטה של הסרטון שלטענתה אינה תואמת למהירות הנסיעה של כלי הרכב בשטח כפי שבאה לידי ביטוי, בסרטון המקורי. בעניין זה פתוחה הדרך בפני הגנה לטעון למשקל שיש לתת לנתונים המוצגים בסרטון או למהימנותם. אציין כי המאשימה לא טענה לקביעת מהירות כלי הרכב על פי הסרטון.

נוכח כל האמור לעיל, הואיל ומדובר בסרטון שהועתק מתוך מצלמת אבטחה, והנהג המעורב אישר בעדותו כי התאונה נשוא כתב האישום מתועדת בסרטון, יש מקום לקבלו כראיה בנפרד משאלת המשקל שיינתן לו בסופו של ההליך.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ח, 27 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.