ובחקירה נגדית:

ש. האופנוע שעקף אותך לפני הצומת, ראית אותו לפני כן?

ת. כן. ראיתי אותו כשעשה את הזיגזגים בין הרכבים שהיו אחוריי.

ש. את הרכב הלבן הגדול של הנאשם, ראית אותו כשהיה בעצירה מוחלטת?

ת. כן.

ש. במהלך הנסיעה האיטית שלך לכיוון הצומת, הוא החל לצאת לאט לאט?

ת. לא יודע אם נסע לאט לאט אם היתה תאונה. לפני התאונה אני חושב שהוא נסע איטי. אני חושב שהאיטי שלו הוא מהיר. אני לא יכול להעריך את המהירות בה נסע. הוא התפרץ לכביש אחרת לא היתה התאונה.

ש. האם בלמת בלימת חרום כדי לעצור?

ת. לא. בלמתי אך לא בלימת חרום, אלא למנוע תאונה.

אני מקבל את עדותו של מר חוסיין כמתארת אל נכון את שהתרחש באירוע. התרשמתי לחיוב מעד זה, אשר אין לו קשר למעורבים ואין לו אינטרס שלא לדווח על הדברים כפי שהתרשם מהם. מעדותו עולה כמפורט לעיל כי הנאשם הגיע לצומת, עצר ונאלץ להמתין עקב עומס התנועה מדרום לצפון, כאשר הוא מבקש לפנות שמאלה לכיוון דרום, כיוון בו היה נתיב הנסיעה פנוי. הנאשם "נדחף" לצומת כשהוא מחייב את מר חוסיין לעצור בכדי לאפשר לו זאת, ולא הבחין בקטנוע עליו רכב מר ק', ואשר הגיע תוך עקיפה בזיג-זג של כלי הרכב האחרים, מימין ומשמאל.

דרך נהיגתו של הנאשם במקרה זה הינה למרבה הצער אופיינית לנהגים אשר לוקחים זכות קדימה במקום לקבל אותה, וכך גם דרך נהיגתו של מר ק', אשר אופיינית לנהגי רכב דו גלגלי רבים, אשר נוהגים לעתים בחוסר זהירות תוך עקיפה מימין ומשמאל של תנועה אטית יחסית. מכל מקום דומה כי האחריות לאירוע רובצת לפתחם של שני המעורבים. בפניי עניינו של הנאשם בלבד, אשר הודה באחריות ודומה כי לא יכולה להיות מחלוקת שביצע עבירה. עם זאת, מצאתי שיש ממש בטענת הסנגור וכי קיים במקרה זה אשם תורם משמעותי של רוכב הקטנוע.

כפי שכבר לא אחת, ענישתו של נהג שגרם לתאונה, תיגזר בראש ובראשונה מרמת רשלנותו ומידת אשמתו, ולאו דווקא מתוצאות התאונה, אשר במקרים רבים הינה תוצאה של מזל בלבד. אשם גבוה ונהיגה רשלנית יכולים להסתיים בתאונות קלות, ויש נסיבות בהן חוסר תשומת לב רגעי עלול להביא לתוצאה קשה.

במקרה דנן כאמור הגעתי למסקנה כי אף נהג הקטנוע נהג בחוסר זהירות, אולם אין בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי שבין כניסתו של הנאשם שלא כדין לצומת לבין האירוע. לו היה הנאשם ממתין להתפנות הצומת יכול היה להבחין ברוכב הקטנוע ולהמנע מהפגיעה. עם זאת, אין להתעלם מהעובדה כי אף במקרה שנהג כלשהו היה עוצר מיוזמתו בכדי לאפשר לנאשם להשתלב בתנועה, עלולה הייתה להתרחש האירוע בצורה דומה לו היה הקטנוע עוקף רכב כזה.

ראו בהקשר דומה קביעות בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 2791/07 גיורא רוזנטל נ' מדינת ישראל וע"פ 2578/07 אחמד נזאל נ' מדינת ישראל. בעניין רוזנטל הנ"ל העמיד כב' השופט סעב את תקופת הפסילה על שישה חודשים, תוך שהוא קובע:

חשובלציין,שההקלהבעונשוההתחשבותברשלנותהתורמתשלהצדהמעורב,אינהבאלשדרמסרחיוביוסלחניכלפירשלנותהמערער,אלאלדעתיהיאמתיישבתעםחובתהצדקונכנסתבמכלולהשיקוליםשמנחיםאתביהמ"שבעתגזירתהעונש.

בהתחשבבעברוהתעבורתיהקל,יחסיתלתקופתנהיגתו שלהמערער,שזוהיאפסילתרשיונוהראשונהובהתחשבבגילו,השעותהרבותבהןהואנוהגועושהשימושבדרכיםובמהותעבודתוראיתילנכוןלהקלבמעטבחלקמהעונש

באופן דומה הביא לאחרונה בחשבון בית המשפט המחוזי בעפ"ת 1376-05-16 יהושע קליין נ' מדינת ישראל, אשם תורם של הנפגע באירוע בו פגע רכבו של הנאשם בשוטר אשר ירד לכביש על מנת לסמן לרכב אחר לעצור, ביטל עונש מאסר שהטיל עליו בית המשפט לתעבורה והעמיד את תקופת הפסילה על שמונה חודשים בלבד. עוד ראוי להזכיר כי בעניין קליין סבל השוטר מפגיעות חמורות אשר הסבו לו -על פי קביעת בית המשפט לתעבורה - נכות צמיתה אשר שינתה את מהלך חייו, גרמה לו למגבלות ולכאבים יומיומיים. עיון במסמכים הרפואיים שהוגשו בתיק דנן ושמיעת עדותו של הנפגע מר ק' מביאה למסקנה כי פגיעתו בוודאי אינה קלה, הוא נעדר מעבודתו תקופה ממושכת וממשיך וסובל ממגבלות וכאבים, אך גם לא חמורה יותר מזו שסבל הנפגע בעניין קליין.

כאשר מדובר בתאונת דרכים הגורמת לפגיעות חמורות, נע מתחם הענישה בין מקרים בהם יוטל עונש מאסר בפועל לתקופה של מספר חודשים ומקרים בהם לא יוטל מאסר כלל, ואף לא מותנה, וזאת לצד פסילת רשיון לתקופה שבין מספר חודשים ועד מספר שנים. כך לדוגמא בתיק 1950-09-08 הטלתי על הנאשם מאסר מותנה לתקופה של שלושה חודשים ופסילה לתקופה של 36 חודשים, בתיק 3885-10-08 הטלתי על הנאשם נאסר מותנה ופסילה של 24 חודשים - החלטה זו אושרה בבית המשפט המחוזי בעפ"ת 15124-05-11, בתיק 10569/06 הטלתי על הנאשם מאסר מותה ופסילה ל - 18 חודשים, החלטה שאושרה בבית המשפט המחוזי בעפ"ת 15040-12-08, ובתיק 32-03-13 הטלתי על נאשמת עונש של"צ ופסילה בת שמונה חודשים, ולצערי הדוגמאות עוד רבות והענישה ממקרה למקרה שונה, כפי שמתחייב מהנסיבות השונות של כל תאונה ומנסיבותיו האישיות של כל נהג הבא בפניי.

במקרה דנן קיימות כאמור נסיבות מקילות משמעותית בדמות אחריות תורמת של הנהג המעורב שנפגע. כמו כן עיון בעברו התעבורתי של הנאשם מגלה כי הוא מחזיק ברשיון נהיגה מאז שנת 1973, דהיינו למעלה מ - 40 שנה, לא הורשע באחריות לתאונת דרכים קודמת ומעולם לא נפסל רשיונו. לחובת הנאשם 21 הרשעות קודמות, אולם רובן ככולם עבירות מסוג ברירת משפט והעבירה האחרונה בגינה זומן לבית המשפט הינה עבירת מהירות משנת 1993. עוד יש להביא בחשבון, כפי שעשה זאת בית המשפט המחוזי בעניין רוזנטל הנ"ל, את עבודתו של הנאשם אשר מתפרנס מנהיגה. עובדה זו משמעה כי פסילת רשיונו של אדם שמקצועו נהיגה גורמת לו לפגיעה קשה יותר מאשר לאדם אשר נזקק לרשיון לצרכי תחבורה בלבד.

לאור כל האמור לעיל, סבורני כי הענישה במקרה דנן ראוי כי תהיה בצד הנמוך של המתחם. אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר מותנה בן חודשיים למשך שנתיים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים.

לריצוי הפסילה, יפקיד הנאשם את רשיונו במזכירות בית המשפט בעכו לא יאוחר מיום 8.12 בשעות

הקבלה. הפסילה בפועל מהמועד הנ"ל, אולם תמנה רק מיום הפקדת הרשיון בפועל. אם יופקד

הרישיון לפני התאריך הנ"ל, תיכנס הפסילה לתוקף ותמנה מיום ההפקדה.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,600 ש"ח או 8 ימי מאסר שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל

עליו.

הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מתאריך 1.12.

הנאשם יפנה למזכירות בשעות הקבלה, לשם קבלת שוברי תשלום.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, 30 באוקטובר30 אוקטובר 2016, במעמד הנאשם, בא-כוחו עו"ד עפו שחאדה וב"כ המאשימה עו"ד בשיר גאנם.