בקשת הנאשם לקבוע כי עונש הפסילה בפועל של רישיון נהיגה שהוטל עליו בנוכחותו במסגרת גזר הדין מיום 27.2.2007, התיישן.

הנאשם, באמצעות בא כוחו, טען כי המדובר בעבירת עוון, ועונשים בגין עבירות אלו מתיישנים בחלוף 10 שנים ממועד הטלתם, וזאת לנוכח הוראות סעיף 10(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").

לחילופין, בא כוח הנאשם ביקש להורות על חישוב תקופת הפסילה מיום 21.02.22, מועד בו הגיש בא-כוחו הקודם בקשה קודמת לחישוב הפסילה; והצהיר במסגרתה כי אין לנאשם רישיון תקף להפקדה.

המאשימה, בתגובתה, התנגדה למבוקש.

לטענת המאשימה, הוראות החוק והפסיקה מלמדות כי לעונש הפסילה הסדר ספציפי החורג מתקופת ההתיישנות הקבועה בחסד"פ. המאשימה הפנתה לעניין זה לעפ"ת 11965-11-16 מדינת ישראל נ' ליאור דהן (2.4.18), ובקשת רשות הערעור שהוגשה בעקבותיו, רע"פ 6445/18 ליאור דהן נ' מדינת ישראל (4.10.18).

כן נטען כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת המותב הקודם שדן בתיק בשנת 2022.

דיון והכרעה:

חרף העובדה שחלפו שנים רבות מאז נפסל רישיונו של הנאשם, ולו היה פועל כנדרש הייתה מסתיימת תקופת הפסילה לפני זמן רב, אין מנוס מדחיית הבקשה; וזאת מן הטעמים המפורטים להלן:

המדובר בבקשה ל"סעד הצהרתי" במסגרתו מתבקש בית המשפט לקבוע כי עונש הפסילה שהוטל על הנאשם, התיישן.

הסמכות העניינית למתן סעד הצהרתי בעניין התיישנות עונש הפסילה בפועל של רישיון הנהיגה, מסורה לבית המשפט האזרחי. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט (כתוארו דאז) א. שוהם ברע"פ 7231/14 יוסף גולדמן נ' מדינת ישראל:

"מצאתי כי בדין נדחו טענותיו של המבקש לעניין סמכותו של בית המשפט לתעבורה לדון בהתיישנותו של עונש הפסילה אשר הושת על המבקש. שאלת הסמכות העניינית לדון בהתיישנות העונש, בניגוד להתיישנות עבירה, הוכרעה זה מכבר בעניין פסי: "נושא ההתיישנות מעלה שאלות שונות, הן במישור המשפטי והן במישור העובדתי. הבירור העובדתי של סוגיית ההתיישנות יפה לבית-המשפט האזרחי לערכאותיו. חיזוק לאופייה האזרחי של הסוגיה ניתן למצוא בעובדה, כי בהליך של בירור סוגיית התיישנותו של העונש, אין התביעה המשטרתית - שהיא המייצגת את המדינה המאשימה בהליך פלילי - מוסמכת לייצגה עוד, ועל-פי סעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958, המדינה תיוצג על-ידי היועץ המשפטי לממשלה או על-ידי בא-כוחו." מסקנתי היא, אפוא, כי על אף שבעניין פסי בית המשפט דן בשאלת התיישנות עונש קנס, ההלכה שנקבעה בנושא, שרירה וקיימת גם לעניין התיישנות עונש פסילה."

מעבר לדרוש, בחנתי את הטענות אף לגופן ומצאתי כי אין בהן די.

ראשית, במסגרת גזר הדין נקבע, ברחל בתך הקטנה, כי פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם נכנסת לתוקף מיום מתן גזר הדין ומניינה - מיום הפקדת רישיונו במזכירות בית המשפט, גם אם פקע תוקפו. עוד הוסבר למבקש כי אם אין בידיו רישיון נהיגה להפקדה, עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין.

במילים אחרות, הנאשם החל בריצוי עונש הפסילה שהוטל עליו, וזאת במועד מתן גזר הדין.

מכאן, כי גם אם ניתן היה להחיל את ההסדר הכללי הקבוע בסעיף 10(א) לחוק על המקרה שלפניי (ולא כך הדבר), הנאשם אינו עומד בתנאי ההסדר, שכן כבר החל בביצוע העונש שהוטל עליו.

שנית, סוגיית ההתיישנות של עונש הפסילה בפועל של רישיון הנהיגה נידונה בהרחבה בעפ"ת (מחוזי נצ') 11965-11-16 מדינת ישראל נ' דהן (וכאמור בקשת רשות הערעור, רע"פ 6445/18, נדחתה). בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הפך את החלטת בית המשפט לתעבורה בעניין התיישנות הפסילה והרשיע את הנאשם גם בעבירה זו (ראה סעיפים 13-19 לפסק הדין).

גם דין הבקשה החלופית להידחות.

בהתאם להלכת ג'אבר (בש"פ 9075/12), הסמכות לחישוב מניין ימי הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט, כך שבקשת הנאשם מבית המשפט להורות כי מניין ימי הפסילה יחל מיום הגשת הבקשה הקודמת, דינה להידחות; ולו מטעם זה בלבד.

גם לגופו של עניין דין הבקשה החלופית להידחות.

במסגרת בקשתו מיום 21.02.22 (להלן: "הבקשה הקודמת"), הנאשם עתר לבית המשפט בבקשה להורות על "חישוב פסילה". במסגרת בקשה זו, הנאשם לא הצהיר כי אין בידיו רישיון נהיגה להפקדה ולבקשה גם לא צורף תצהיר כתחליף להפקדת רישיון הנהיגה.

כמו כן, מותב זה אינו יושב כערכאת ערעור על מותב אחר שנתן החלטתו בבקשה הקודמת, ודחה אותה. ואדגיש, שוב, כי במסגרת בקשתו הקודמת בית המשפט לא התבקש להנפיק אישור הפקדה מיום הגשת הבקשה ואף לא פעל לאחריה כנדרש.

בחנתי אף את טענותיו של הנאשם אל מול האמור בתצהירו, סטאטוס רישיון הנהיגה שהוגש ואף גיליון ההרעשות הקודמות שהוצג לעיוני (ובו אין אינדיקציה לנהיגה מאז 2008), ולא מצאתי כי יש בדברים כדי להצדיק חריגה "מן הצדק" מהכללים אשר הותוו בפסיקה בעניין זה.

לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בשים לב לתצהיר הנאשם שצורף לבקשה שלפניי, לפיו אין בידיו רישיון נהיגה להפקדה, המזכירות תנפיק אישור הפקדה מיום הגשת הבקשה - 28.07.25.

חישוב הפסילה על ידי רשות הרישוי, כפי סמכותה.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ו, 05 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.