1

בעניין: בקשה לפסלות שופט.

1.         בפניי בקשה לפסלות שופט לה עתר ב"כ המבקש בעל פה בדיון שנערך ביום 1.11.17. ב"כ המבקש העלה מספר טענות במסגרת בקשתו בפניי. טען כי לא הגיע לשני הדיונים האחרונים, ביום 24.9.17 וביום 28.9.17, בשל טיפול רפואי שעבר. טען כי לדיון ביום 24.9.17 התייצב הנאשם בעצמו וכי לדיון ביום 28.9.17 התייצב עורך דין מטעמו. טען כי הגיש בקשות דחיה וכי בידו אישורים רפואיים וכי יגישם לבית המשפט. טען כי הוא לא הסכים להעברת התיק מחדרה לחיפה וכי התיק היה אמור להסתיים בחדרה באזור מגורי הנאשם והתאונה. טען כי בית המשפט לא הסכים לקבל עד מטעם ההגנה ולעומת זאת ניהל דיון ארוך בבקשת המשיבה להגיש הקלטה אף שמדובר בהקלטה שלא כדין. לאור כל האמור ביקש שבית המשפט יפסול עצמו.

2

2.         ב"כ המשיבה טענה כי ב"כ המבקש עושה דין לעצמו ומתעלם בצורה בוטה מהחלטות בית המשפט. טענה כי על אף החלטות חוזרות של בית המשפט, עד היום ב"כ המבקש לא סרק לתיק בית המשפט את האישורים הרפואיים הרלוונטיים הנוגעים לאי התייצבותו בבית המשפט. טענה כי בדיון ביום 21.1.16 הודיע עו"ד שפרלינג, ב"כ המאשימה, כי הסניגור מסכים שהתיק יתנהל בחיפה, כך שהטענה כי בית המשפט קבע על דעת עצמו כי הדיונים יתנהלו בחיפה אינם נכונים. טענה כי מיום 22.1.17 ועד היום, הדיונים נדחו לסיום פרשת ההגנה בשל אי התייצבות ב"כ הנאשם ואי התייצבות העדים לדיונים. ביקשה כי בית המשפט יורה לב"כ המבקש להכריז "אלו עדיי" ולחייבו בהוצאות הדיון.

3.         בהחלטתי בסוף הדיון מיום 1.11.17 קבעתי כי על ב"כ המבקש לסרוק את האישורים על כך שהוגשו בקשות דחיה לתיק זה בבית המשפט בחדרה וכן אישור על כך כי שהה בבדיקות ביום 24.9.17 וכי עליו לעשות זאת עד ליום 5.11.17. ב"כ המבקש לא הגיש המסמכים האמורים.

4.         כאמור, עותר הסניגור כי בית המשפט יפסול עצמו מהמשך הדיון בתיק. סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, כדלקמן:

"77א. (א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט."

5.         הלכה פסוקה היא, כי המבחן לבחינתו של "חשש ממשי למשוא פנים" הוא מבחן אובייקטיבי. כך נפסק ברע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל (5.12.10):

3

"העילה הכללית לפיה על שופט להימנע מלשבת בדין הינה כאמור, אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים [ראו: ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(2) 375 (1975) (להלן: עניין ידיד)]. מדובר בעילה שהיא בשיקול דעת. המבחן  לבחינתו של חשש ממשי למשוא פנים הינו מבחן אובייקטיבי כאשר לא די בחשש סובייקטיבי של מי מהצדדים כדי לבסס את עילת הפסלות (ראו למשל: ע"פ 11726/04 מחאג'נה נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 30.12.2004) בפסקה 6; ע"א 5398/94 נקש נ' כונס הנכסים הרשמי ([פורסם בנבו], 19.12.1994) בפסקה 8). "משמעותו היא, שמן הנסיבות החיצוניות הכרחי להתרשם שקיימת אפשרות מאד מסתברת, שאכן נבצר מהשופט לשפוט את דינם של בעלי-הדין באובייקטיביות הדרושה" (ראו: עניין ידיד, לעיל, בעמ' 381). ויודגש, "מבחן האפשרות הממשית, אין משמעותו כי לשם גיבוש המסקנה בדבר קיום האפשרות של נגיעה פסולה, יש לתהות לפני ולפנים בהלך מחשבותיו (state of mind) של השופט. המשמעות של המבחן של האפשרות הממשית היא כי מן הנסיבות החיצוניות הכרחי להתרשם שקיימת אפשרות מאוד מסתברת שאכן נבצר מן השופט לשפוט את דינם של בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה" [ראו: מאיר שמגר "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות לשמעון אגרנט 87, 105 (תשמ"ז) (להלן: שמגר, על פסלות שופט). הדגשות במקור - י.ד.]."    

6.         לאחר שבחנתי את טענות ב"כ המבקש, איני סבורה כי התקיימו במקרה דנן נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט על ידי מותב זה או כי קיימת אפשרות מסתברת כי נבצר ממותב זה לשפוט את המבקש באובייקטיביות הדרושה.

7.         ודוק, על אף שהתנהלותו של ב"כ המבקש בתיק זה עלתה כדי התעלמות בוטה מהחלטות בית המשפט וגרמה לעיכוב ההליכים בתיק ולדחיית סיום שמיעת התיק, הרי שמותב זה נהג באורך רוח כלפי ב"כ המבקש בהחלטותיו ונתן לו הזדמנויות רבות להמציא אישורים רפואיים בנוגע לאי התייצבותו לדיונים שנקבעו בנוכחותו.

בית המשפט איפא לא חסם את דרכו של המבקש מלנהל את פרשת ההגנה עד תום, אלא להיפך.

כאן יצויין, כי בדיון שנערך ביום 18.6.17, נקבע התיק לסיום פרשת ההגנה ליום 24.9.17 בנוכחות ב"כ המבקש, אלא שהסניגור לא הופיע לדיון הנדחה, דיון אליו התייצב רק המבקש בעצמו אשר טען כי זה עתה נודע לו כי בא כוחו נמצא בבית החולים וצריך לעבור טיפול רפואי. יצויין כי ב"כ המבקש לא הגיש בקשת דחיה, על אף שהתיק נקבע לסיום פרשת ההגנה בנוכחותו ובית המשפט הקדיש חלק ניכר מיום הדיונים לצורך סיום שמיעת התיק כולו. מדובר היה בישיבה שישית אשר נקבעה לשמיעת פרשת ההגנה שאליה אף לא התייצב עד הגנה כלשהו וגם לא התבקש זימונו של עד הגנה כלשהו. על אף האמור, קבעתי דיון תזכורת במעמד הצדדים ליום 28.9.17 וקבעתי כי עד למועד זה, יסרוק ב"כ המבקש אישור רפואי.

גם בדיון שנערך ביום 28.9.17 לא הופיע ב"כ המבקש, ועורך דין כנען שרקיה שהופיע במקומו טען כי בשל מצבו הרפואי נבצר ממנו להגיע לדיון. לאור האמור קבעתי דיון תזכורת נוסף בנוכחות הצדדים ליום 1.11.17 וקבעתי כי עד למועד זה יסרוק ב"כ המבקש האישורים הרפואיים הרלוונטיים. דא עקא, שעד עצם היום הזה לא נסרקו האישורים.

4

8.         עולה איפא, שחרף כל ניסיונותיו של בית המשפט ליעל ולקדם את הדיון, אחריות שגם מוטלת לפתחו של בית המשפט, עשה בא כח המבקש דין לעצמו ובחר פעם אחר פעם שלא להתייצב לדיון ובכך גרם לדחיה ולהימשכותם של ההליכים. אי לכך, אין זה ברור על מה יצא קצפו של הסניגור.

באשר לטענות ב"כ המבקש בדבר העברת הישיבות בתיק מחדרה לחיפה, הרי שבפרוטוקול הדיון מיום 21.1.16, הודיעו באי כח הצדדים קרי, ב"כ המאשימה, עו"ד שפרלינג, ובא כח הנאשם עצמו, כי במידה והתיק לא יסתיים, הם "מבינים כי התיק ישמע בבימ"ש בחיפה". הודעה זו מדברת בעד עצמה ואין זה ברור על מה מלין הסניגור המלומד. מכל מקום, ב"כ המבקש מעולם לא הגיש בקשה להמשיך ולנהל את התיק בחדרה וטענתו הועלתה לראשונה רק במסגרת בקשה זו.

9.         מעבר לכך, אני דוחה מכל וכל טענות ב"כ המבקש כי הצדדים מקבלים יחס בלתי שווה בבואו של מותב זה לבחון ראיות הצדדים.

10.       לאור כל האמור, אני דוחה הבקשה לפסלות שופט.

11.       נקבע לדיון תזכורת בנוכחות הצדדים ליום 26.11.17 בשעה 12:00.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים ותוודא קבלתה בידיהם.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשע"ח, 16 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.