החלטה

בפניי בקשת הנאשם לבטל את כתב האישום.

ב"כ הנאשם טוען כי כתב האישום הוגש בחלוף 18 חודשים מיום קליטת התיק ביחידת החקירות ובהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, יש להורות על ביטול כתב האישום. עוד טען כי המאשימה לא נענתה לבקשתו לעיין במסמכים, כמתואר בבקשה, וכן כי המדינה משתמשת לרעה בסמכותה השלטונית, טוענת טענות עובדתיות כוזבות ביודעין, והכל כפי שנכתב בבקשתו.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה ומבהירה כי התיק התקבל לראשונה ביחידת התביעות ביום 15.5.22 ונשלח להשלמת חקירה כ- 15 ימים מאוחר יותר. לדבריה, אחת העילות בהתקיימן ייעצר מניין פרק הזמן הקצוב לטיפול בתיק על ידי התביעה, הינה השלמת חקירה.

כן טענה המאשימה כי כלל המסמכים בתיק הועמדו לרשות ב"כ הנאשם, למעט מסמכים שהינם בגדר "תרשומת פנימית", כהגדרתה, ואלו אינם מהווים חלק מחומר החקירה. עוד טענה המאשימה, כי ב"כ הנאשם רשאי להגיש בקשה לעיון במסמכים בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ.

לעניין טענתו לפיה המאשימה משתמשת לרעה בסמכותה השלטונית, הבהירה ב"כ המאשימה כי מדובר בעובדות שעתידות להתברר במהלך שמיעת הראיות.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המאשימה, לא מצאתי מקום לקבל את הבקשה.

לא מצאתי כי נפל פגם במועד הגשת כתב האישום, נכח הבהרת המאשימה, כי התיק הועבר להשלמות חקירה.