בשם המבקשים:                 עו"ד אורי בן שושן

1.             לפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.12.2022 (הנשיא ר' שפירא) ב-עפ"א 13123-12-22, בגדרו נדחה ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בעכו מיום 28.11.2022 (השופטת פ' ג'ובראן מילר) ב-בב"נ 4813-06-21.

2.             ביום 2.6.2021 המשיבה הגישה לבית משפט השלום בקשה למתן צו הריסה ללא הליך פלילי לפי סעיף 239(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: הבקשה למתן הצו והחוק, בהתאמה). הבקשה הופנתה כלפי בנייה שבוצעה ללא היתר בגוש 10024 חלקות 1, 2, 19, ו-35 המצויות ברחוב רמז פינת רחוב בן עמי בעיר עכו (להלן: הבנייה והמקרקעין, בהתאמה). בכללה, בין היתר, תיחום שטח של כ-3 דונם על ידי מבנים וגדרות וכן בניית צריפים, סככות ומבנים יבילים.

3.             בית משפט השלום נעתר לבקשה למתן הצו, לאחר חקירת העדים ושמיעת הראיות, בכפוף לביצועו על ידי המשיבה. בפתח הדברים תואר כי אין מחלוקת על כך שלמבקשים אין זכויות קנייניות במקרקעין, ומשכך ספק אם יש להם "זכות עמידה" לטעון נגד מתן הצו. בהתייחס לגוף הבקשה, בית המשפט קבע כי מתקיימים התנאים המנויים בחוק למתן הצו.

4.             ראשית, נקבע כי הבנייה מהווה עבודה אסורה. זאת, בהסתמך, בין היתר, על 10 דוחות פיקוח ועדותו של עורך הדוחות ושל מהנדס הבנייה אשר סימן את הבנייה על גבי תצלום אוויר של המקרקעין. כן הודגש, כי אף המבקשים לא טענו כי הבנייה אינה מהווה עבודה אסורה. שנית, נקבע כי קיים עניין ציבורי מובהק בהריסת הבנייה נוכח היקפה הנרחב; השימוש הנוגד את התכניות החלות על המקרקעין; והיות המתחם "מטרד לסביבתו ומחולל פעילות הפוגעת באינטרסים ובערכים מוגנים של שמירה על הסדר הציבורי וביטחון התושבים המשתמשים בשטחים הציבוריים בסביבת המתחם". שלישית, נקבע כי לא ניתן להוכיח את זהות מבצעי הבנייה האסורה בהתאם לסעיף 239(א)(3) לחוק.

           נקבע כמו כן, כי העניין הציבורי והפגיעה בערכים המוגנים גוברים על השיהוי בהגשת הבקשה מטעם המשיבה. עוד נדחתה הטענה כי המשיבה לא הוכיחה שתנאי סעיף 239(א) לחוק מתקיימים ברף הנדרש בהליך פלילי, והודגש כי ההליך נועד לאפשר הריסת בנייה בלתי-חוקית ללא הרשעה בעבירה פלילית או גזירת עונש.

5.             ערעור המבקשים לבית המשפט המחוזי - נדחה, תוך שנקבע כי התקיימו התנאים הדרושים למתן צו הריסה לפי סעיף 239(א) לחוק כפי שפירט בית משפט השלום. כמו כן, נקבע כי אין ממש בטענות המבקשים באשר לאופן הגשת דוחות הפיקוח והשימוש בתצלום האוויר, בין היתר, מאחר שהם מהווים חלק ממארג ראייתי אשר קיבל חיזוק בעדויות, בכללן עדויותיהם של עורך הדוחות ומהנדס הבנייה.

6.             מכאן הבקשה שלפניי, בצדה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה. לטענת המבקשים, לא הוכח כי הבקשה למתן הצו עומדת בתנאים המנויים בחוק, בפרט ברף הנדרש בהליך פלילי. בגדר זאת, נטען, בין היתר, כי לא בוסס שהבנייה מהווה עבודה אסורה, מאחר שדוחות הפיקוח ותצלום האוויר של המקרקעין לא הוגשו כדין; ואף לא הוכח שקיים עניין ציבורי בהריסת הבנייה. בנוסף, נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי משמעותי מאחר שבמשך שנים המשיבה לא נקטה בצעדי אכיפה ביחס לבנייה ובד בדד גבתה ביחס אליה תשלומי ארנונה.

7.             דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים, המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של המבקשים, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם להם אי-צדק מהותי או עיוות דין (רע"פ 8292/22 לוי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (12.12.2022)). הבקשה שלפניי אינה באה בגדר מקרים חריגים אלה.

8.             עיקר טענות המבקשים נדונו בהרחבה ונדחו הן על ידי בית משפט השלום הן על ידי בית המשפט המחוזי. טענות אלה ערעוריות באופיין ואינן מקימות עילה להתערבות ב"גלגול שלישי" (רע"פ 8235/17 אבו סאלח נ' מדינת ישראל - ועדה מקומית לתו"ב מעלה חרמון, פסקה 10 (4.1.2018)).

           יתרה מכך, הטענות בנוגע להוכחת תנאי סעיף 239(א) לחוק מופנות, הלכה למעשה, כלפי ממצאי עובדה ומהימנות. ערכאת הערעור תתערב בממצאים אלה רק בהינתן פגם היורד לשורש העניין, לא כל שכן ב"גלגול שלישי" (רע"פ 4877/18 אלאטרש נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (4.9.2018); רע"פ 4927/18 עמי נ' עיריית חיפה, פסקה 4 (27.6.2018)). פגם שכזה אין בענייננו. הערכאות הקודמות עמדו על המארג הראייתי הרחב שהציגה המשיבה וקבעו כי בוססו כדבעי דרישות סעיף 239(א) לחוק לעניין מתן צו ההריסה. אין עילה להתערבותו של בית משפט זה בקביעות אלו.

9.             סוף דבר: הבקשה נדחית, ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.

           ניתנה היום, ‏י"ח בטבת התשפ"ג (‏11.1.2023).

_________________________

22090450_J01.docx עע