1

           המבקש הורשע ביום 18.6.2018 בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו (כב' השופטת ע' יעקובוביץ') בעבירה של שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית לפי סעיף 22 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 ובעבירה של העמדת והחניית רכב בניגוד להוראות תמרור המתיר חניה לכלי רכב מסוימים בשעות מסוימות לפי סעיף 4(ב) בצירוף סעיף 6(ב)(1) לחוק עזר לתל אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983. על המבקש נגזר עונש של קנס המקור בסך של 600 ש"ח בגין שתי העבירות.

2

           המבקש ערער כנגד הרשעתו בעבירה של שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית. בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בעפמ"ק 1337-08-18 (כב' השופטת מ' סוקולוב) דחה ביום 7.11.2018 את ערעור המבקש בנימוק שערכאת הערעור איננה מתערבת בממצאי מהימנות. כידוע, הואיל והמבקש הורשע בעבירה של אחריות קפידה, עליו מוטל נטל הראייה להוכיח שנהג ללא מחשבה פלילית או רשלנות וכי עשה כל שניתן למנוע את העבירה (סעיף 22(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)). בית המשפט קבע כי המבקש לא עמד בנטל זה. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, שבמרכזה טענות שבעובדה.

           כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לב(3) 123 (1982)), או במקרים יוצאי דופן בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 3667/14 קראדי נ' מדינת ישראל, בפסקה 8 (1.6.2014)). עיינתי בבקשה ובנספחיה ומצאתי כי הבקשה אינה מעוררות שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים, ורשות ערעור אינה נדרשת כדי למנוע עיוות דין.

           זאת ועוד, מן הידועות היא כי ככלל בית משפט זה לא יתערב בגלגול שלישי בממצאים שבעבודה אלא במקרים חריגים (ראו למשל רע"פ 4844/15 גלבוע נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 (16.7.2015)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת מידה זו ועל כן גם מטעם זה דינה להידחות.

           סוף דבר, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏ט"ו בטבת התשע"ט (‏23.12.2018).

_________________________

  18089590_Q01.doc  אב + סח