המבקש:
|
זאב וווי שליימוביץ'
|
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ר בן-יוסף) מתאריך 03.12.2015
ב-עפ"ת 25299-10-15
|
בשם המבקש: עו"ד
אשר ארבל
1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ר בן-יוסף)
בעפ"ת 25299-10-15, מתאריך 03.12.2015, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על
הכרעת דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' פראג לבוא) ב-ת"ד 392-09-14, מתאריך
09.09.2015.
להלן אפרט בקצרה את הנתונים הדרושים
להכרעה במכלול.
רקע
עובדתי
2. כנגד המבקש הוגש כתב אישום אשר ייחס לו את
העבירות הבאות: אי ציות לאור אדום ברמזור (עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשנ"א-1961); ונהיגה
בקלות ראש (עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח
חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה) ביחד עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה).
3. לפי עובדות כתב האישום בתאריך 18.04.2014,
סמוך לשעה 15:45, המבקש נהג ברכבו ברחוב ז'בוטינסקי בעיר רמת גן מכוון מזרח לכוון
מערב, תוך שהוא מתקרב אל עבר הצומת עם רחוב התקווה. המדובר בצומת מרומזר שמערכת
הרמזורים בו פעלה באותה עת כתיקנה. עוד עולה מכתב האישום, כי המבקש נהג בקלות
ראש, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, פנה שמאלה בניגוד לאור האדום שדלק ברמזור
בכיוון נסיעתו, והתנגש ברוכב קטנוע. כתוצאה מהתאונה רוכב הקטנוע נחבל וכלי הרכב
המעורבים ניזוקו.
4. בתאריך 09.09.2015, בית משפט השלום הנכבד
הרשיע את המבקש, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בית משפט
השלום הנכבד הוסיף וציין כי על אף שדחה את בקשת התביעה לתקן את כתב האישום
ולהוסיף אישום נוסף בגין עבירה של גרם חבלה של ממש – הוא מרשיע את המבקש גם
בעבירה של גרם תאונת דרכים שיש עמה חבלה של ממש מכוח סמכותו לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), וזאת לאחר שהוכחו בפניו חבלות של ממש
שגרם המבקש.
5. במסגרת גזר הדין הושתו על המבקש העונשים
הבאים: קנס בסך 1800 ₪, או 18 ימי מאסר תמורתו; פסילת רישיון נהיגה למשך
חודשיים; וכן שלושה חודשי פסילה על תנאי, למשך שלוש שנים.
6. המבקש ערער על הכרעת הדין לבית המשפט המחוזי
הנכבד. בתאריך 03.12.2015, בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את ערעורו של המבקש לאחר
שקבע כי לא קיימת עילה להתערבות בממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום, אשר נשענו
על אדנים מוצקים.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד הוגשה
בקשת רשות הערעור שבפני.
נימוקי הבקשה למתן רשות ערעור
7. בבקשה
למתן רשות ערעור המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי הנכבד שגה בקובעו
כי אין עילה להתערב בהכרעת דינו של בית משפט השלום, שכן לשיטתו של המבקש – בית
משפט השלום הנכבד שגה בכך שהעדיף את גרסתם של עדי התביעה על פני הגרסה שלו.
דיון והכרעה
8. לאחר שעיינתי בבקשה לרשות ערעור שלפני ובחומר שצורף
לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. אביא להלן בקצרה את הנימוקים למסקנתי זו.
9. הלכה היא, כי בית משפט זה לא ייעתר
לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אלא במקרים חריגים בלבד בהם
מתעוררת שאלה משפטית נכבדה או סוגיה ציבורית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטי של
הצדדים לבקשה, או כאשר מתעורר חשש ממשי מפני עיוות דין או אי-צדק שנגרם למבקש (ראו:
ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור
(הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"פ 6487/12 דביר נ' מדינת ישראל (15.07.2013); רע"פ 3101/15 אבו רמילה נ' מדינת ישראל (25.05.2015)).
10. לאחר
שבחנתי את הבקשה שלפני, על נספחיה, נחה דעתי כי הבקשה אינה נמנית על אותם מקרים
חריגים המצדיקים מתן רשות ערעור, ודי בכך על מנת לדחותה.
זאת ועוד – הבקשה שלפניי מועתקת, בשינויי נוסח קלים, מהודעת הערעור שהמבקש הגיש לבית
המשפט המחוזי הנכבד. בפסיקתו של בית משפט זה כבר נקבע כי: "העתקת
עיקרי הטיעונים מכתב הערעור מעידה, כי מטרת הבקשה לרשות ערעור אינה אלא ניסיון
ל'מקצה שיפורים', ומטרה מעין זו אינה מצדיקה, ככלל, היעתרות לבקשת רשות הערעור" (ראו: רע"פ
5516/13 מנור ג'אברין מוחמד נ' מדינת ישראל (11.08.2013);
רע"פ 6615/13 שוויקי נ' מדינת ישראל
(29.10.2013); רע"פ 113/15 אעלמי נ' מדינת ישראל (20.1.2015)).
11. למעלה מן הצורך, אציין כי טענותיו
של המבקש מכוּונות כולן כלפי ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על-ידי בית משפט השלום
הנכבד (הטענה המשפטית שלא היה מקום להיזקק בנסיבות להוראת סעיף 184 לחסד"פ לא
הועלתה).
כידוע, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור
בממצאים כגון דא, שכן הערכאה הדיונית היא זו שמתרשמת באופן ישיר ובלתי אמצעי מן
העדים שהופיעו לפניה, וביכולתה לתוּר נאמנה אחר אותות האמת (עיינו: רע"פ
3319/15 שקיראת נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים
(20.7.2015); רע"פ 4150/15 בר כוכבא נ' מדינת ישראל (18.6.2015);
רע"פ 4844/15 גלבוע נ' מדינת
ישראל (16.7.2015)). דברים אלו נכונים ביתר שאת
כאשר עסקינן בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנסיבות
אלו, לא מצאתי פגם כלשהו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד.
12. לנוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ז בשבט התשע"ו (27.1.2016).
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15088620_K01.doc שח
|