בשם המבקש:                      עו"ד סלאח אבו תאיה

           בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ר' פרידמן-פלדמן) בעפמ"ק 47746-09-22 מיום 27.10.2022, בגדרו נמחק, לבקשת המבקש, ערעורו על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופט ע' טאוסיג) בתו"ב 69836-03-16 מיום 07.09.2022.

רקע והליכים קודמים

1.              ביום 22.03.2016 הוגש כתב אישום נגד המבקש המייחס לו עבירת ביצוע עבודה ושימוש הטעונים היתר בנייה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ולפי תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967. מעובדות כתב האישום עולה, כי המבקש בנה מבנה מחומרים קלים בשטח של כ-200 מ"ר, בו השתמש המבקש כנגרייה. ביום 02.10.2017 הודיעו הצדדים לבית המשפט לעניינים מקומיים, כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו על המבקש יוטל קנס בסך של 65,000 ש"ח, ויוטל צו הריסה למבנה שייכנס לתוקף ביום 31.01.2019. בית המשפט לעניינים מקומיים נתן תוקף להסדר הטיעון ופסק כי המבקש "מצווה להתאים את הבניה המפורטת בכתב האישום ובתרשים המצורף לו לתכניות ולהיתרי הבניה החלים באזור, לרבות בדרך של הריסתה".

2.              בין השנים 2022-2018, ומשלא עלה בידו של המבקש להתאים את המבנה להיתרים ולתכניות כמצוות בית המשפט לעניינים מקומיים - הוגשו על-ידו מספר בקשות לעיכוב ביצוע צו ההריסה, ובית המשפט לעניינים מקומיים נעתר אליהן מעת לעת. ואולם, ביום 07.09.2022, בהחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה, נקבע כי ההליך התכנוני המתהווה אינו עומד בקריטריון הפסיקתי של 'היתר בהישג יד' (ראו: רע"פ 4877/18 אלאטרש נ' מדינת ישראל, פסקה 12 וההפניות שם (04.09.2018)), וכי לא חלה התקדמות משמעותית בהליך לקבלת היתר - ולאור זאת, הורה בית המשפט על דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע.

3.              על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי; וכן בקשה לעיכוב ביצוע הצו. בהמשך, ביום 27.10.2022, הוגשה על-ידי המבקש הודעה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה הודיע כי משהמשא ומתן שניהל עם המשיבה מחוץ לכותלי בית המשפט התגבש לכדי הסכמה בין הצדדים, חוזר הוא מערעורו. בהתאם לכך, ביום 27.10.2022, ניתן פסק דין במסגרתו הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת הערעור של המבקש.

4.              על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש את הבקשה שלפניי. טענתו העיקרית של המבקש היא, כי "בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערער לעיכוב הביצוע, ביחד עם הודעת הערעור", וכן -כי "טעה בית משפט קמא הנכבד, (כשהורה - ח.כ.) על מחיקת הערעור". למעשה, עיקר טענותיו של המבקש בגדרי ההליך שבכותרת נוגעות להחלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה לעיכוב ביצוע, ולא לפסק הדין המוסכם שניתן על-ידי בית משפט קמא, כאשר לשיטת המבקש - שגה בית המשפט לעניינים מקומיים בקביעתו כי לא חלה התקדמות ממשית בהליכי הכשרת הבנייה המצדיקה עיכוב ביצוע צו ההריסה.

דיון והכרעה

5.              לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת - מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

6.              הלכה היא, כי בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול השלישי" שמורה למקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין, או אי צדק חמור שנגרם למבקש (רע"פ 3260/22 אלאערג' נ' הרשות לאכיפה במקרקעין, פסקה 6 (16.05.2022); רע"פ 3679/22 סלע נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (02.06.2022); רע"פ 3653/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (06.06.2022)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלה, וממילא אין המבקש טוען לכך. די בכך כדי לדחותה.

כאמור, כל טענות המבקש בגדרי הבקשה שבכותרת - נוגעות לקביעותיו של בית המשפט לעניינים מקומיים במסגרת החלטתו בבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה. על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, הוגשה "הודעת ערעור" מטעם המבקש אשר נמחקה בהמשך לבקשת המבקש עצמו. זאת, בהתאם לבקשה יזומה שהוגשה מטעמו לבית המשפט המחוזי בגדרה הודיע כי הוא "חוזר בו מהערעור", ובהתאם - התבקש בית המשפט "ליתן תוקף של פסק דין". הבקשה שלפניי אינה נוגעת להסכמות שגובשו ואושרו לפני בית משפט קמא, והמבקש אף אינו טוען כנגד תוכנו או תוקפו של פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי.

           בנסיבות אלה, הרי שאין מקום לקבל את הבקשה - אף לגופה.

7.              אשר על כן, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ל' בחשון התשפ"ג (24.11.2022).

_________________________

22080030_C01.docxמא