רע"פ 761/19 – ילנה זמנסקי גלזר נגד מדינת ישראל,זינאידהארנפרייס
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבות: |
1. מדינת ישראל |
|
2. זינאידהארנפרייס |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 14022-09-18 מיום 3.1.2019 שניתן על ידי כב' סג"נגילה כנפי שטייניץ וכב' השופטים אריה רומנוב ודנה כהן-לקח |
בשם המבקשת: |
עו"ד שאול עזרא |
1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סג"נג' כנפי-שטייניץוכב' השופטים א' רומנובו-ד' כהן-לקח) בע"פ 14022-09-18 מיום 3.1.2019, בגדרו נדחו ערעורי המבקשת על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' גורדון) בת"פ 51228-08-16 מהימים 21.2.2018 ו-11.6.2018, בהתאמה.
2
2.
המבקשת
הורשעה לאחר ניהול הליך הוכחות בעבירה של תקיפה סתם (לפי סעיף
3. ערעור המבקשת, כאמור, נדחה על שני חלקיו. באשר לערעור על הכרעת הדין עמד בית המשפט על כך שטענותיה של המבקשת מכוונות נגד ממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית, אשר מבוססים היטב בחומר הראיות. כמו כן, לא מצא בית המשפט עילה לביטול הרשעתה, משעניינה של המבקשת לא עומד באמות המידה שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול הרשעה. גם הערעור על חומרת העונש מצא בית המשפט לדחות משנקבע כי העונש שהוטל מאזן נכונה את כל השיקולים, מה גם שהמבקשת נמנעה מנטילת אחריות על מעשיה לאורך כל הדרך.
המבקשת ממאנת להשלים עם פסק הדין, ומכאן הבקשה שלפניי, אשר הוגשה ביום 30.1.2019 יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע העונשים שהוטלו עליה עד להכרעה בה.
4. בבקשתה עותרת המבקשת לעיין מחדש בהלכה שנקבעה בע"פ 2083/96 כתבנ' מדינתישראל, פ''דנב(3) 337 (1997) (להלן: עניין כתב) לעניין החובה להוכיח נזק קונקרטי; חוזרת על טענותיה לעניין הנזק הקונקרטי שייגרם לה, לטענתה, אם הרשעתה לא תבוטל; ועוד עותרת להקלה בעונשה.
5. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית שחורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצתאור (הדר חיפה) בע"מ, פ"דלב(3) 123 (1982)), ודחייתה לא תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 6487/12 דביר נ' מדינת ישראל (15.7.2013)).
6. לא מצאתי כל עילה להתערב בקביעות בתי המשפט קמא לפיהן עניינה של המבקשת לא עומד באמות המידה שנקבעו בעניין כתבלעניין ביטול הרשעה, ואין בעניינה כדי להצדיק עיון מחדש בהלכה זו. מה גם שקביעות הערכאות קמא לעניין הנזק הקונקרטי שלטענתה ייגרם לה אם הרשעתה לא תבוטל הן קביעות עובדתיות אשר אין זו מדרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן, לא כל שכן ב"גלגול שלישי" (ראו, מבין רבים, רע"פ 4749/18 גירוןנ' מדינתישראל, בפסקה 7 (10.7.2018)).
3
7. יצוין כי לא הועלתה כל טענה משפטית בעניין עתירת המבקשת להקלה בעונשה, מה גם שהלכה היא כי לאתינתןרשותערעורבבקשהשעניינהחומרתהעונשאלאבמקרה של סטייהניכרתממדיניותהענישההמקובלתאוהראויה (ראו, מבין רבים, רע"פ9090/18 עודהנ' מדינתישראל, בפסקה 5 (3.1.2019)). המקרה שלפניי אינו כזה.
8. לכך יש להוסיף כי הבקשה שלפניי הוגשה יום לפניהמועד שנקבע לתשלום הקנס והפיצוי, חרף העובדה כי פסק הדין קמא ניתן למעלה משלושה שבועות לפני כן. בית משפט זה עמד לא פעם על כך שאין מקום להגשת בקשות לעיכוב ביצוע "בדקה התשעים", מתוך תקווה כי קוצר הזמן יביא לעיכוב ביצוע העונש (השוו, בהקשר של בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר, לרע"פ 2588/12 עבאסי נ' מדינתישראל, בפסקה 3 (29.3.2012)).
9. סוף דבר, הבקשה לרשות ערעור נדחית וממילא נדחית עמה הבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, כ"ד בשבט התשע"ט (30.1.2019).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
19007610_Q01.docx סח
