1

בשם המבקש:            עו"ד אילון אורון

      לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ר' בן-יוסף) בעפ"ת 18960-08-16 מיום 15.9.2016, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב (השופטת ד' בונדה) בתת"ע 9807-04-16 מיום 6.6.2016.

      לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור שלפניי – לא מצאתי כי היא מעלה סוגיה עקרונית בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיה) (13.7.1982)), או כי ישנם שיקולי צדק ייחודיים בנסיבות המקרה (ראו: רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2010)).

2

      עניינה של הבקשה כל כולה בנסיבותיו הפרטניות של המבקש, אשר סבור כי בית המשפט לתעבורה שגה עת סבר כי קיים בעניינו עונש מינימום של שנתיים פסילה. ואכן, כפי שעמד על כך בית המשפט המחוזי, בית המשפט לתעבורה נפל לכלל טעות טכנית מסוימת בקובעו את תקופת הפסילה המינימאלית, אך בסופו של יום השית על המבקש עונש לא כבד של 6,500 ש"ח, פסילה מותנית ומאסר בפועל, ופסילה בפועל של שנה בלבד. המדובר במבקש אשר עומדות לו הרשעות רבות בעבירות תנועה במהירות מופרזת, ולפיכך – ועל אף נסיבות חייו שאינן קלות – מדובר בעונש הולם וראוי שלא מצאתי מקום להתערב בו. משכך, המבקש לא הצביע על עילה שיש בה כדי להעניק רשות ערעור בגלגול שלישי, ואשר על כן – דין הבקשה להידחות.

      סוף דבר, הבקשה נדחית.

      ניתנה היום, ‏ז' בחשון התשע"ז (‏8.11.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16075180_H03.doc  הי

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,