1

המבקש:                             בעצמו

1.             בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט העמית א' יעקב) בעפ"א 47991-08-18 מיום 1.1.2019, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה (השופט א' ברנד) בב"נ 57840-12-17 מיום 2.8.2018.

2.                    ביום 12.12.2018 הוצא צו הריסה מינהלי לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, נגד עבודות בניה שבוצעו ללא היתר בנכס הממוקם ברחוב הקונגרס הציוני בנתניה, אשר תוארו בזו הלשון: "בניית קירות בלוקים וע"י כך סגירת שטח של כ-15.0 מ"ר בגובה של כ-2.60 מ', [...] ללא משקוף, ללא דלת, אין טיח פנים וחוץ. בנוסף, בקומת קרקע בכניסה לחנייה הקמת גג עם קונסטרוקציה עץ וכיסוי רעפים בשטח של כ-6.0 מ"ר".

3.             המבקש הגיש לבית המשפט לעניינים מקומיים בקשה לביטול צו ההריסה, ובמקביל עתר לעיכוב ביצועו עד למתן החלטה בבקשה.

2

           בבקשתו, טען המבקש, בין היתר כי העבודות מושא הצואינן טעונות היתר בניה; וכי אף אם העבודות טעונות היתר בניה,ממילא ניתן להכשירן בדיעבד ולכן הוצאת צו ההריסה המינהלימהווה "צעד דרסטי", כלשונו.

           עוד טען המבקש כי הוצאת הצו נגדו עולה בגדר "אכיפה בררנית" מאחר שכהגדרתו, "פעל לפי מדיניות העיריה". בהקשר זה אף נטען כי הצו הוצא על רקע "סחיטתו ורדיפתו" של המבקש על ידי העיריה מזה 15 שנים,כדבריו.

4.             בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את הבקשה על הסף מאחר שזו לא נתמכה בתצהיר מומחה לביסוס טענותיו העובדתיות של המבקש. זאת, תוך שהודגש כי תצהיר זה לא הוגש אף לאחר שהדבר נטען בתגובת המשיבה; וכי בדיון בפני בית המשפט המבקש ובא-כוחו לא נימקו מדוע לא הוגש תצהיר כאמור.

           למעלה מן הצורך, נדרש בית המשפט לכל אחת מטענותיו של המבקש– ודחה אותן לגופן. בפרט, נקבע כי העבודות שנגדן הוצא הצוטעונותהיתר בניה; כי לא הוגשה בקשה להיתר, ועל כן אין מניעה לצוות על הריסת הבניה; כי טענותיו של המבקש לקיומה של אכיפה בררנית לא הוכחו; וכי אין בפעולות המשיבה כדי לבסס טענות לקיומה של "רדיפה חסרת שחר", וכי "הצגת הדברים על ידי המבקש היתה חלקית ומוטה", כהגדרת בית המשפט.

5.             המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי.בערעורו, שב המבקש על עיקר טענותיו כפי שנטענו בפני בית המשפט לעניינים מקומיים.

6.             בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בקובעו כי "לא נפלה טעות" בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים. בפרט, נקבע כי העבודות האמורות אינן פטורות מהדרישה להיתר בניה, וכי בנסיבות העניין המשיבה רשאית הייתה להורות על הריסתן.

7.             המבקש לא השלים עם החלטה זו, והגיש לבית משפט זה בקשה למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה.

           בבקשתו, שב המבקש וטוען, בין היתר, כי עבודות הבניה מושא צו ההריסה פטורות מהיתר בניה, וכי הוצאת צו ההריסה עולה בגדר "אכיפה בררנית" ועל כן יש לבטלו. כן טוען המבקש כי פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים שגוי ואינו מנומק כראוי.

3

8.             דין הבקשה להידחות.

9.             כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן רק כאשר הבקשה מעלה סוגיה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר מתעוררים שיקולי צדק ייחודיים. עניינו של המבקש אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים, ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

           חרף מאמציו של המבקש לשוות לטענותיו כסות עקרונית, הרי שאלו מתייחסות לנסיבות הפרטניות שהתעוררו בעניינו. יתירה מזאת, עיקר טענותיו של המבקש נדונו בפני שתי ערכאות ונדחו, תוך שבית המשפט לעניינים מקומיים בחן בפירוט את טענותיו – וזאת על אף שמצא כי ניתן לדחות את בקשתו על הסף. משכךנראהכיהבקשהמהווהניסיוןלביצוע "מקצהשיפורים" בהכרעותיהןשלהערכאות הקודמות, אשר אינו מצדיק מתן רשות לערעור בפני ערכאה נוספת.

10.               אף לגופו של עניין, עיקר טענותיו של המבקש הן טענות עובדתיות, אשר יש לבססן באמצעות תצהיר "של איש המקצוע המטפל בהליך" (תקנה 6 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לענין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010). דרישה זו נועדה לאפשר לבית המשפט לבחון באופן יעיל ומהיר בקשות לביטול צווי הריסה מינהליים, ולמנוע דיון בבקשות סרק שכל מטרתן לדחות את מועד ביצוע צו ההריסה (ראו והשוו: רע"פ 8098/17 מוסטפא נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז צפון, פסקה 11 (‏25.12.2017)).

           בענייננו, נמנע המבקש מלצרף תצהיר כאמור אף לאחר שניתנו לו מספר הזדמנויות לכך,ומשכך, בדין נקבע כי יש לדחות את הבקשה על הסף.

11.         אשר על כן, הבקשה נדחית. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

           ניתנה היום, ‏כ"ה בשבט התשע"ט (‏31.1.2019).

_________________________

19007120_J01.docx 

4