רע"פ 6600/16 – טלאל אבו אחמד נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
רע"פ 6600/16 |
לפני: |
המבקש: |
טלאל אבו אחמד |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בעפ"ת 9285-08-15 מיום 7.7.2016 שניתן על ידי כב' השופט ס' דבור; ובקשת עיכוב ביצוע |
בשם המבקש: עו"ד עאוני זייבק
1. המבקש הועמד
לדין בבית משפט השלום לתעבורה בנצרת (פ"ל 265-10-12) בגין עבירה של נהיגה
בזמן פסילה לפי סעיף
על פי המתואר בכתב האישום, ביום 5.12.2010 נפסל המבקש מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים (ת"פ 10656-07-08). המבקש נכח במעמד גזר הדין וידע כי עליו להפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט, אך לא עשה כן. ביום 17.8.2011 סמוך לשעה 16:00 נהג המבקש ברכב בשדות הישוב כפר יהושוע כשהוא פסול לנהיגה, ללא רישיון נהיגה תקף, ללא פוליסת ביטוח בת תוקף וכל זאת ביודעין.
2
2. ביום 2.9.2014 הרשיע בית המשפט לתעבורה (השופט א' אחטר) את המבקש, על סמך הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. ביום 19.7.2015 גזר בית המשפט על המבקש, את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך שמונה חודשים; מאסר על תנאי של שמונה חודשים למשך שלוש שנים; פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה כוללת של 43 חודשים, תוך הפעלת עונשי פסילה על תנאי אשר הוטלו במסגרת תיקים קודמים; עשרה חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים; והתחייבות על סך 3,000 ש"ח.
3. על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בנצרת (עפ"ת 9285-08-15). ביום 7.7.2016 קיבל בית המשפט המחוזי (השופט ס' דבור) את הערעור באופן חלקי, משהעמיד את רכיב המאסר בפועל על תקופה של שישה חודשים שירוצו בעבודות שירות. עוד קבע כי המערער יעמוד בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים וישולב בקבוצה טיפולית לדוברי ערבית. יצויין כי בית המשפט לא מצא מקום להתערב בעונש הפסילה בפועל שהוטל על המבקש. בדבריו, נדרש בית המשפט בהרחבה לתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המבקש. בית המשפט אף הפנה את המבקש לשירות המבחן על מנת לקבל תסקיר נוסף ועדכני. בתסקיר זה הומלץ על הטלת ענישה הרתעתית משמעותית – בדמות מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות – וכן פסילה ממושכת מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה.
4. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי, אשר בגדרה עותר המבקש להורות על ביטול גזר הדין והחזרת עניינו לבית המשפט לתעבורה. בתוך כך, טוען המבקש כי טעה בית המשפט המחוזי כאשר "לא התייחס" לטענתו לפיה לא "קיבל את יומו" בשירות המבחן; וכאשר לא הטיל עליו שירות לתועלת הציבור. עוד טוען המבקש כי הבקשה דנן מעוררת "מספר שאלות בעלות חשיבות משפטית", דוגמת האם חלה על שירות המבחן החובה ליצור קשר טלפוני עם בא-כוחו. לבסוף, סוקר המבקש את נסיבותיו האישיות.
5. לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובתה של המשיבה.
6. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לא תינתן כדבר שבשגרה, והיא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים [ראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); רע"פ 5036/09 אלעוברה נ' מדינת ישראל (16.6.2009)]. זאת ועוד, כאשר מדובר בבקשה שעניינה גזר הדין בלבד, הלכה היא כי רשות ערעור כאמור תינתן רק במקרים נדירים במיוחד של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה [ראו: רע"פ 5638/13 נכפולגר נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (15.1.2014)]. במקרה דנן, חרף טענות המבקש לא מצאתי כי בקשתו מעוררת שאלה עקרונית. אף לא מצאתי כל סטייה ממדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אותן ביצע.
3
7. למעלה מן הצורך יוער, כי אף לגופו של עניין לא מצאתי כל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט נדרש בהרחבה לנסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן, תוך שדחה אחת לאחת את טענותיו של המבקש. לא זו אף זו, בית המשפט הפנה את המבקש שוב לשירות המבחן טרם הכריע בערעורו ואף אימץ את עיקרי המלצת שירות המבחן. כאן המקום אף לחזור ולהטעים את חומרתן של העבירות אותן ביצע המבקש, המהוות סכנה לציבור הנהגים והולכי הרגל בישראל ומבטאת זלזול בחוק ובבתי המשפט [ראו: רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (26.5.2005); 225/09 סרסור נ' מדינת ישראל (23.3.2009)]. שוכנעתי כי בעונש שהוטל על המבקש יש כדי לאזן בין נסיבותיו האישיות לבין חומרת מעשיו.
8. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משכך, נהיר כי אין להיעתר לבקשת המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר שירוצה בעבודות שירות.
ניתנה היום, כ"ד באב התשע"ו (28.8.2016).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16066000_W01.doc או
