1

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגנית הנשיא א' הלמן וכב' השופטים י' שיטרית ו-ס' דבור) מיום 17.7.2018 בעפ"ג 20087-04-18, בגדרו נדחה ערעור של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת הבכירה ד' שרון-גרין) מיום 01.3.2018 בת"פ 16934-11-16.

1.        המבקש הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982; איומים (ריבוי מקרים) לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק; והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק.

2

           בתמצית, המבקש הטריד ואיים על המתלוננת, עימה ניהל בעבר קשר זוגי, במספר רב של הזדמנויות במהלך חודש פברואר 2016. כך למשל במועד מסוים הגיע המבקש לביתה של המתלוננת בשעת לילה, ובמועד אחר חסם את רכבה עם רכב והגיע אל סמוך למקום עבודתה. במועדים שונים המבקש איים על המתלוננת כי יפגע בחייה ובשלומה, יהרוס אותה ויגרום לה לאבד את ילדיה. במשך כשבועיים, המבקש הטריד את המתלוננת באמצעות מתקן בזק בכך שיצר עימה קשר בשיחות טלפון, הודעות קוליות ומסרונים למעלה מ-350 פעמים. בנוסף, המבקש שיבש הליכי משפט בכך שהתקשר לאדם אחר, אמר לו שיגיד למתלוננת לבטל את התלונה, איים עליו כי אם התלונה לא תתבטל המבקש ימציא דברים שקריים, ואמר כי אם המבקש יעצר גם המתלוננת תיעצר וכי "המצב יתחמם". בכתב האישום מפורט מקרה נוסף לפיו ביום 13.4.2016 המבקש ברח משוטרים שניגשו אליו וצעקו בשמו, ונמלט מפניהם גם כששוטר רץ אחריו והורה לו לעצור.

2.        הצדדים הגיעו להסדר טיעון בבית משפט השלום לפיו המבקש יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, יורשע וישלח לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר. הוסכם כי ככל שהמבקש ישתף פעולה עם שירות המבחן; מסוכנתו תוערך כנמוכה; והתסקיר יהיה חיובי – המשיבה תגביל את עצמה לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות והסניגור יטען לעונש של חודש מאסר בלבד שירוצה בעבודות שירות. ככל שתסקיר שירות המבחן יהיה שלילי, יטענו הצדדים באופן חופשי.

3.        הן בתסקיר הראשוני והן בתסקיר המשלים נמנע שירות המבחן ממתן המלצה בעניינו של המבקש. בית המשפט דחה את בקשת ההגנה לקבל תסקיר משלים נוסף נוכח טענות שהעלה נגד שירות המבחן, ובכלל זה התייחסות בתסקיר המשלים לאשת המבקש ולא למתלוננת. כן נדחתה בקשה לדחות את מועד הטיעונים לעונש לצורך העדת עדים נוספים.

3

           בהתחשב במסכת המשמעותית של איומים והטרדות, חומרת המעשים ונסיבותיהם, וצירוף העבירות הנוספות, קבע בית משפט השלום מתחם ענישה שבין 2 ל-15 חודשי מאסר בפועל, קנס בין 0 ל-3,000 ש"ח ופיצוי בין 0 ל-4,000 ש"ח. לזכות המבקש נשקלו הודאתו, היעדר עבר פלילי וחלוף הזמן מביצוע העבירה, ומנגד נשקלה הערכת שירות המבחן לפיה רמת הסיכון הנשקפת מהמבקש למתלוננת ולאשתו הינה ברמה בינונית-גבוהה וגבוהה (בהתאמה). נקבע כי המבקש לא הוכיח מוטיבציה פנימית או תובנה מזערית הנדרשת לקיומו של הליך שיקומי, כך שלא ניתן להפחית את מסוכנותו בדרך טיפולית. טענות המבקש נגד שירות המבחן נדחו, ונקבע כי התסקיר מגלה ניתוח ראוי ומהימן ומסקנותיו מקצועיות וענייניות. בהתחשב בתקופת המעצר שריצה המבקש ובמצבו המשפחתי, הוחלט על הטלת עונש מאסר בפועל למשך 7 חודשים; מאסר על תנאי; קנס בסך 1,000 ש"ח; ותשלום פיצוי למתלוננת בסך 3,000 ש"ח.

4.        ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש – נדחה. תחילה נדחתה טענת המבקש כי לא זכה לייצוג הולם בהליך שהתנהל בפני בית משפט השלום, הן מכיוון שהטענה לא נטענה בהודעת הערעור, עמדת הסנגור הקודם לא הובאה ולא ניתנה למשיבה הזדמנות לבחון את הטענה; והן מכיוון שלא ניתן לומר כי היה כשל בייצוג וכי נגרם למבקש עיוות דין. בית המשפט המחוזי קבע כי בהתאם להסדר הטיעון הצדדים היו רשאים לטעון לעונש באופן חופשי, מכיוון שההסדר כלל שלושה תנאים מצטברים שבהתקיימותם המשיבה היתה מוגבלת למאסר בעבודות שירות, ואילו המבקש לא עמד באף אחד מהתנאים. טענת המבקש לפיה היה מקום לערוך תסקיר נוסף בגלל שהתסקיר המשלים עסק במערכת היחסים בין המבקש לאשתו נדחתה, וצוין כי גם אם היה מקום לקבלה לא היה בכך כדי לשנות מהמסקנה כי המשיבה לא מחויבת לטעון למאסר בעבודות שירות. מתסקיר שירות המבחן עלה בבירור כי המבקש לא לקח אחריות או הפנים את חומרת מעשיו, לא הביע אמפתיה כלפי המתלוננת, וודאי שלא ניתן לומר כי נשקפת ממנו מסוכנות נמוכה. בהעדר טיפול, אין הפחתה מרמת מסוכנותו, שהינה גבוהה כשלעצמה. נקבע כי אי דחיית הטיעונים לעונש אינה מצדיקה הקלה בעונשו של המבקש, שכן לא ניתן הסבר המניח את הדעת לאי התייצבותה של אשתו במועד שנקבע או לכך שחוות דעת פסיכולוגית לא הוכנה מבעוד מועד. נסיבותיו האישיות של המבקש, לרבות בהיבט הנפשי, זכו להתייחסות בתסקיר ועמדו לנגד עיניו של בית משפט השלום, ובהינתן כל אלה העונש שהושת אינו חורג לחומרה מהעונש הראוי ואינו חמור במידה המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור.

4

5.        המבקש לא השלים עם פסק הדין והגיש את הבקשה שלפניי. בד בבד הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. המבקש טען כי עניינו מעלה שאלות עקרוניות בדבר סמכותו של קצין המבחן ומידת המעורבות הנדרשת מבתי המשפט בהבהרת הסדר טיעון והקפדה על קיום תנאיו. בנוסף נטען כי נסיבותיו האישיות מחייבות לתת משקל מוגבר לאינטרס הפרט ומצדיקות מתן רשות ערעור למניעת עיוות דין. בתמצית, המבקש טען כי ההתייחסות בתסקיר לגורם חיצוני באופן החורג מעובדות כתב האישום מהווה הפרה של הסדר הטיעון, וחייבה עריכת תסקיר נוסף. לחלופין טען המבקש כי היה על בית המשפט לוודא את הבנת המבקש לעניין זה ולהשלכות המשפטיות האפשריות וזאת בטרם ניתנה הודאתו. בנוסף טען המבקש לחריגה מסמכות מצד קצין המבחן, שהובילה להצגת הערכת מסוכנות מוטעית שחייבה את פסילת התסקיר. לבסוף נטען כי נוכח נסיבותיו האישיות של המבקש, ביניהן, עברו הנקי, מצבו הנפשי ונסיבות משפחתיות, יש להקל באופן משמעותי מעונשו ולהמירו למאסר בעבודות שירות.

6.        דין הבקשה להידחות אף ללא תגובת המשיבה. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או במקרים יוצאי דופן בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (ראו למשל רע"פ 3337/18 ‏ביליק נ' מדינת ישראל, בפסקה 8 (‏15.5.2018)). על אף טענותיו של המבקש, לא מצאתי כי עניינו נמנה על המקרים האמורים. טענותיו של המבקש כולן נדונו בפני בית המשפט המחוזי, שעמד בפירוט על תוכן התסקיר הראשון במסגרתו אף הובאה עמדת המתלוננת. שירות המבחן התרשם כי המבקש מתקשה לקחת אחריות על מעשיו וכי נוכח מאפייני אישיותו ויחסו לעבירות, ובהעדר נזקקות טיפולית, קיים סיכויי להישנות התנהגות מפרת חוק ברמה בינונית-גבוהה. בתסקיר המשלים לא שינה שירות המבחן את עמדתו והתרשם כי המבקש מקבל אחריות באופן פורמלי בלבד וחסר מודעות אמיתית למורכבות בדפוסי התנהלותו. בנסיבות אלה, ובהינתן התסקירים השליליים, לא ניתן לומר כי הייתה חריגה מהסדר הטיעון או כי הגשת תסקיר נוסף היתה מביאה לתוצאה שונה. אף למקרא טענות המבקש ביחס לחריגה מסמכות של קצין המבחן, לא מצאתי כי יש בהן ממש או כי נגרם למבקש עיוות דין. נסיבותיו האישיות, כמו גם תצהיר מטעם אשתו, עמדו בפני הערכאות קמא. במכלול הנסיבות ובהתחשב בחומרת מעשי המבקש, העונש שהושת אינו מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה.

7.        נוכח האמור, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. לפנים משורת הדין ניתנת למבקש שהות על מנת להסדיר את ענייניו, ועליו להתייצב לריצוי עונשו ביום 12.9.2018 עד השעה 10:00, בימ"ר קישון או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשבידו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים 08-9787377, או 08-9787336.

           ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשע"ח (‏30.8.2018).

_________________________

  18062380_Q01.doc  אש