רע"פ 5731/21 – ואסים אבו סרחאן נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק עפ"ג 29805-12-20 מיום 19.7.2021 שניתן על ידי כב' השופטת דנה מרשק מרום, כב' השופט העמית יורם צלקובניק וכב' השופט חגי טרסי |
בשם המבקש: |
עו"ד אהוד בן יהודה |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד (כב' השופטת ד' מרשק מרום, כב' השופט העמית י' צלקובניק וכב' השופט ח' טרסי) מיום 19.7.2021 בעפ"ג 29805-12-20, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' סגן הנשיאה מ' מזרחי) בת"פ 9183-11-18.
רקע והליכים קודמים
1.
המבקש הורשע על פי הודאתו ב-11 אישומים של יצוא, יבוא,
סחר והספקת סמים מסוכנים לפי סעיפים
2
2. על פי הסדר הטיעון, אשר לא כלל הסכמה עונשית, נשלח המבקש לקבלת תסקיר שירות המבחן. מתסקיר שירות המבחן עולה כי המבקש הורשע בעבר בהחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ונדון למאסר על תנאי וקנס. שירות המבחן התרשם כי המבקש ניהל קשרים חברתיים שוליים והתקשה לגבש גבולות פנימיים, בפרט בתחום הסמים. עם זאת, שירות המבחן מצא כי המבקש נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה ובושה באשר להתנהגותו העבריינית. שירות המבחן התרשם כי ללא טיפול קיים סיכון להישנות התנהגות שולית, והמליץ על הטלת צו מבחן לשנה, במהלכה ישולב המבקש בקבוצה טיפולית, לצד מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.
3. בגזר הדין, עמד בית משפט השלום על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו, בהם מניעת פגיעה בריאותית ומניעת הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים לחברה מפעילות עבריינית של סחר בסמים. לאור זאת, קבע בית המשפט כי מתחם הענישה ביחס לכל אירוע עברייני של מכירת קנביס לקונה בגיר, נע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד שנת מאסר בפועל. בשים לב להרשעתו הקודמת בתחום הסמים; לחלקו המשמעותי בביצוע הסחר אשר כלל הרשעה ב-11 אישומים המתארים 13 מקרי סחר שונים; לכך שהמכירה לא הייתה לקטינים; לכך שמשקלי הסם שנמכר בכל אירוע נעו בין 5 ל-10 גרם; ולהמלצת שירות המבחן בעניינו – מצא בית המשפט לגזור על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 4,000 שקלים וכן מאסר מותנה.
4. המבקש וכן שני הנאשמים הנוספים ערערו על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי, והערעור נדחה. בית משפט קמא מצא כי בית משפט השלום דחה את המלצת שירות המבחן בצדק לאור טיב והיקף הסחר. בית משפט קמא עמד על כך שהמבקש ושני הנאשמים הנוספים פעלו באופן ממושך ושיטתי במכירת והפצת סם לכל דורש למען רווח כספי, וסבר כי העונשים שנגזרו עליהם אינם ממצים את הדין ואף מעניקים משקל משמעותי לשיקולים לקולא.
5. המבקש לא השלים עם פסק דין זה. מכאן הבקשה שלפניי.
נימוקי הבקשה
6. לטענת המבקש, עניינו מעלה שאלות משפטיות עקרוניות.בפועל, כלל הטענות, המתלכדות ל"שאלה משפטית הנוגעת למבקש ולנאשמים בכלל מתי בית משפט ידחה ו/או לחלופין יקבל את המלצת שירות המבחן הנוגעת להליך שיקום".
3
דיון והכרעה
7. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
8. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 2161/21 משאיך נ' מדינת ישראל(18.7.2021)). הבקשה שלפני אינה באה בגדרם של חריגים אלה.
9. למעשה, מתמקדת הבקשה בחומרת העונש שהושת על המבקש ביחס לנסיבות המקרה ולנסיבותיו האישיות. ככלל, עילה זו אינה מצדיקה מתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים בלבד בהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה בנסיבות דומות (רע"פ 2914/21 כחלון נ' מדינת ישראל(14.6.2021)). המבקש לא טען במפורש כי עונשו חורג ממדיניות הענישה המקובלת והראויה, וממילא אין טענה כזו יכולה לעמוד (ראו והשוו, למשל: רע"פ 4894/21 אלטוחי נ' מדינת ישראל(18.7.2021); רע"פ 678/21 יהודהנ' מדינתישראל(9.2.2021))). בזאת די כדי להביא לדחיית הבקשה.
10. למעלה מן הצורך, יובהר כי בטענת המבקש לפיה עניינו מעלה שאלות עקרוניות כלשהן ביחס להמלצות שירות המבחן, אין ממש. מושכלות יסוד הן כי המלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט, אלא מהווה כלי עזר המסייע לו בהכרעתו (ראו, למשל: רע"פ 3059/21 ימין נ' מדינת ישראל (5.5.2021)), ואין בטענה ביחס לדחיית המלצת שירות המבחן כדי להצדיק מתן רשות ערעור.
11. סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ד באלול התשפ"א (22.8.2021).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
21057310_Q01.docx סח
4
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
