1

1.             בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר צ' סגל) בעפ"ת 49886-06-15 מיום 21.7.2015, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (השופט נ' מהנא) בפל"א 2011-04-14, בגדרו הורשע המבקש בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; ושכרות, לפי סעיף 62(3), 64ב(א)(2) בקשר עם תקנה 169ג לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. ביום 6.5.2015 נגזר דינו של המבקש, והושתו עליו 8 חודשי מאסר בפועל במצטבר; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים; פסילה מקבלת או החזקת רישיון נהיגה למשך 36 חודשים; פסילה מקבלת או החזרת רישיון נהיגה למשך 8 חודשים על תנאי למשך 3 שנים; והפעלת התחייבות כספית בסך 10,000 ש"ח.

2.             בבקשה שלפניי, עותר המבקש מבית משפט זה ליתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולבחון אפשרות קיצור תקופת עונש המאסר והמרתו בעבודות שירות. זאת, על מנת שיוכל להשתקם ולחזור לחיים שגרתיים. עוד מציין המבקש שורה של נסיבות אישיות אשר לטעמו יש בהן כדי לקבל את בקשתו.

2

3.             אין בידי לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור. עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם עולה סוגיה עקרונית בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיה) (13.7.1982)), או אם ישנם שיקולי צדק ייחודיים בנסיבות המקרה (ראו: רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2010)). במקרה שלפניי, בקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית שכזו או מעלה שיקולי צדק שכאלה, ועל כן המבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי". עיינתי בבקשה למתן רשות הערעור, ובפסקי הדין של בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי ואני סבור כי אין מקום להתערב בהם. בבית המשפט המחוזי, המבקש אף חזר בו, בסופו של יום, מהערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. על כל האמור, אינני רואה מקום לקבל את הבקשה.

4.             סוף דבר, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, כ' באב התשע"ה (‏5.8.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15053810_H01.doc  שצ