1

בשם המבקשת:           עו"ד לירן זילברמן

בשם המשיב:             עו"ד חגי בן דב

1.       לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של 45 ימים בדרך של עבודה צבאית שנגזר על המבקשת בבית הדין הצבאי לערעורים.

2.       ביום 21.1.2016 הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים ב-ע 89/14 שבו התקבל ערעור המשיבה על זיכויה של המבקשת בבית הדין הצבאי המחוזי, וב-ע 51/15 שבו התקבל בחלקו ערעורה של המבקשת על גזר דינה. יחד עם בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור. ביום 1.2.2016 דחיתי את בקשת רשות הערעור וממילא התייתר הצורך בהכרעה בבקשת עיכוב הביצוע. משכך, המבקשת אמורה להתחיל לרצות את עונשה ביום 10.2.2016.

2

3.       ביום 2.2.2016 הגישה המבקשת בקשה נוספת לעיכוב ביצוע העונש, זאת עד ליום 14.4.2016. המבקשת טענה כי הדחייה תאפשר לה "לתמרן" בין לימודיה, מקום עבודתה הנוכחי וריצוי עונשה באופן הטוב ביותר. לטענתה, מאחר שהיא עתידה להתחיל את לימודיה במכללה ביום 22.2.2016, ריצוי העונש במועדו יחייבה לדחות את לימודיה.

4.       המשיבה התנגדה לבקשה, בראש ובראשונה, מהטעם שלשיטתה חוק השיפוט הצבאי אינו מקנה סמכות להורות על עיכוב ביצוע גזר דין לאחר שפסק הדין הפך חלוט. המשיבה התנגדה לבקשה גם לגופו של עניין. לטענתה המבקשת יכולה הייתה להיערך מבעוד מועד לביצוע העונש. זאת ועוד, לטענתה המבקשת לא העלתה טעם או נסיבה המלמדים כי ביצוע העונש במועדו יפגע בה בצורה ממשית, בפרט לנוכח המסגרת העונשית שנקבעה למבקשת – "יחידה פתוחה" בימים א'-ה', בין השעות 08:30 ל-16:00.

5.       לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. המבקשת לא ציינה נסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב ביצוע העונש, בשים לב לשלב הדיוני הנוכחי שלאחר דחיית בקשת רשות הערעור ולמסגרת העונשית שנגזרה עליה. משהגעתי למסקנה כי אין הצדקה לגופו של עניין להיעתר לבקשה, איני נדרשת לטענת הסמכות שהעלתה המשיבה.

6.       סוף דבר: הבקשה נדחית.

      ניתנה היום, ‏כ"ה בשבט התשע"ו (‏4.2.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16005360_C03.doc  דז