1

1.              ביום 15.7.2020 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ס' אלבו), שדחה את בקשת המבקשת להאריך את מועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה השיפוטי שניתן במסגרת גזר הדין בתו"ב 49713-03-18 ביום 26.11.2018.

           ביום 22.7.2020 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ח' מ' לומפ) ברע"פ 33695-07-20, את הבקשה.

2.              הבקשה שלפניי הינה בקשת רשות ערעור על בקשת רשות ערעור. סעיף 254ט(ט) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כך:

2

254ט. (ט) החלטתביתהמשפטבבקשהלעיכובביצועלפיסעיףזהדינהכדיןהחלטהאחרתשלביתמשפטוהיאניתנתלערעורלפניביתמשפטשלערעוראםניתנהלכךרשותמאתשופטשלביתהמשפטשלערעור.

3.              מלשון החוק עולה אפוא כי החלטה בבקשהלעיכובביצועלפיסעיף 254ט לחוק,דינהכדיןהחלטהאחרתשלביתמשפט,והיאניתנתלערעורלפניביתמשפטשלערעוראם ניתנה לכך רשות. אני סבור כי במקרה בו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט שלערעור, לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור נוספת, לערכאה גבוהה יותר (ראו והשוו: רע"פ 4207/96מדינת ישראל נ' פרידן(20.1.1997), בגדרו קבע בית המשפט כי "אין זכות ערעור או זכות ערר אלא אם כן קבע המחוקק הראשי ערכאה המוסמכת לדון בערעור או בערר" ודחה את בקשת רשות הערעור בנימוק שאין לבית המשפט סמכות לדון בה). כאמור בחוק, ולמען הסדר הטוב, יובהר כי סעיף 254ט(ט) לחוק חל רק במקרים בהם מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע צו סופימכוח סעיף 254ט לחוק.

4.              לאור זאת ולאור כל האמור לעיל, לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור נוספת, ודין הבקשה שלפניי להידחות.

5.              סוף דבר, הבקשה נדחית וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

           ניתנההיום, ‏ב' באבהתש"ף (‏23.07.2020).

_________________________

20051560_Q01.docx  יט +סח

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l