רע"פ 3132/20 – יעקב בן יששכר נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפובעפמ"ק 58504-01-20 מיום 4.3.2020שניתן על ידי השופט א' הימן |
המבקש: בעצמו
1. לפניי בקשתרשותערעורעלפסקדינושלביתהמשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט א' הימן) בעפמ"ק 58504-01-20 מיום4.3.2020, בגדרונדחהערעורהמבקשעלהכרעת דינו וגזר דינו שלביתהמשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (השופטת י' אונגר ביטון) בח"נ 72306-01-17 מימים19.9.2019 ו-12.12.2019 בהתאמה.
2.
למבקש נמסרה הודעת תשלום קנסביום 10.11.2017 בגין העמדת
קטנועו על מדרכה, עבירה לפי סעיף
2
בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו הרשיע את המבקש בעבירה שיוחסה לו, תוך שדחה את טענתו לפיה התמרור שהוצב במקום– האוסר על חניית כלי רכב דו גלגלי–אינו מהווה תמרור מחייב. נקבע, כי חניית כלי רכב על "מדרכה" אסורה לפי חוק העזר, ואילו הצבת התמרור נועדה "ליתן משנה תוקף לאיסור החוקי, ולהוות אלמנט נוסף שירתיע אודות האיסור הנובע מהחוק".למעלה מן הצורך נקבע עוד כי הליך הצבת התמרור במקום נעשה כדין.
עוד נדחתה טענת המבקש לפיה עומדת לו הגנה מן הצדק, נקבע כי לא עמד בנטל ההוכחה המוטל על הטוען לאכיפה בררנית, ולא הצליח לסתור את חזקת תקינות המנהל. עוד צוין, בין היתר, כי הראיות שהוצגו לבית המשפט מלמדות כי ביום שבו מסר פקח החניה את הודעת תשלום הקנסלמבקש, נרשמו על ידו דוחות בגין כלי רכב דו גלגליים נוספים שחנו על המדרכהבקרבת מקום.
3. בגזר דינו עמד בית המשפט לעניינים מקומיים על כךשהקנס הנקוב בצידה של העבירה הוא 250 ש"ח, אך לבית המשפט קנויה סמכות לקבוע קנס גבוה מכך. בנסיבות הענין, בשל סרבול הדיון על ידי המבקש באמצעות זימון עדים שונים והעלאת טענות שאינן במקומן, באופן שגרם להתמשכות משמעותית של ההליך, השית בית המשפט על המבקש קנס בסך 1,200 ש"ח.
4. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה.
נקבע כי טענות המבקש לגבי חוקיותו של התמרור שהוצב במקום אינן רלוונטיות, שכן העבירה בה הורשע אינה נובעת מהוראת התמרור אלא מהוראות חוק העזר. כמו כן, נדחתה טענת המבקש לאכיפה בררנית משלא נמצאה עילה להתערב בממצאי המהימנות שנקבעו בערכאה הדיונית.
בית המשפט המחוזי הטיל על המבקש הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח, "לנוכח טענותיו הבלתי מבוססות ... אל מול הכרעת דין ברורה ומנומקת כדבעי, הן מבחינה ראייתית-עובדתית כמו מבחינה משפטית". צוין כי אף שהמבקש אינו משפטן, ראוי היה לו להתייעץ בטרם הגשת הערעור ולהבין כי אין בסיס משפטי לטענותיו, ובכך לחסוך בזמן שיפוטי יקר.
5. המבקש, שאינו מיוצג, שב בבקשה שלפנייעל טענותיו כפי שנטענו בפני שתי הערכאות הקודמות שדנו בעניינו, הן לגבי חוקיותו של השילוט המורה על איסור חניה במדרכה, הן לגבי הגנה מן הצדק העומדת לו נוכח אכיפה בררנית שננקטה כלפיו, לטענתו, על ידי הרשויות.
3
6. דין הבקשה להידחות.
כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות ציבורית, או כאשר מתעורר חשש לעיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני (רע"פ 239/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (20.1.2020)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלו, ודי בכך לדחותה.
למעלה מהדרוש, המבקש לא הצביע על פגם או אי חוקיות בהוראות חוק העזר האוסרות על חניית כלי רכב דו גלגלי בשטח המוגדר כמדרכה. בנסיבות אלו, אין בטענותיו באשר לאי חוקיות התמרורכדי לסייע לו.
זאת ועוד, טענותיו של המבקש להגנה מן הצדק ממוקדות כל כולן בממצאי מהימנות שנקבעו בבית המשפט לעניינים מקומיים, והלכה היא כי ערכאת הערעור, קל וחומר "בגלגול שלישי", לא תתערב בקביעות מסוג זה (רע"פ 2332/20 בוחבוט י.י.א. בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (5.4.2020)).
7. הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה היום, ד' בסיון התש"ף (27.5.2020).
_________________________
20031320_J01.docx עע
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l