רע"פ 3078/16 – חנן עמר נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
רע"פ 3078/16 |
לפני: |
המבקש: |
חנן עמר |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 31.3.2016 בעפ"ת 46854-02-16 שניתן על ידי כבוד השופט ר' בן-יוסף; ובקשה לעיכוב ביצוע |
בשם המבקש: |
עו"ד דוד גולן |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ר' בן-יוסף) בעפ"ת 46854-02-16 מיום 31.3.2016, במסגרתו התקבל ערעור המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו בנ"ב 6068-07-15 מיום 24.1.2016.
ביום 13.4.2016 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור, בה טען כי בית המשפט המחוזי התערב יתר על המידה בגזר דינו של בית המשפט לתעבורה, וכי בעשותו כן נפלו בידיו שתי טעויות: העובדה שלא ניכה באופן מלא את תקופת מעצרו בפיקוח אלקטרוני ממניין ימי המאסר שגזר עליו; וקביעתו כי לא ניתן להטיל על המבקש עונש מאסר לריצוי על דרך של עבודת שירות מאחר שתקופת המאסר שהוטלה עליו עולה על שישה חודשים. בעניין זה, המבקש טוען כי לאחר ניכוי ימי מעצרו בפיקוח אלקטרוני, תקופת המאסר אשר תיוותר לריצוי פחותה משישה חודשים ומאפשרת ריצוי על דרך של עבודות שירות.
2
לאחר שעיינתי בגזר דינו של בית משפט השלום, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובבקשת המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. לא שוכנעתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מההלכה הנוהגת, לפיה אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם עולה טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיה) (13.7.1982)) או אם ישנם שיקולי צדק ייחודיים בנסיבות המקרה (ראו: רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2010)). בענייננו, טענותיו של המבקש בעניין התערבות ערכאת הערעור אינן מעלות כל שאלה משפטית עקרונית או שיקולי צדק ייחודיים המצדיקים את קבלתן.
באשר לטענתו של המבקש בדבר ניכוי ימי מעצרו בפיקוח אלקטרוני, הרי שלאחרונה ניתנה החלטה עקרונית של בית משפט זה בסוגיה – ראו את פסק הדין בע"פ 7768/15 פלוני נ' מדינת ישראל (20.4.2016) – בה נקבע כי "אין לנכות את ימי המעצר מפיקוח אלקטרוני מתקופת המאסר. ההתחשבות במשך התקופה שבה שהנאשם שהה בפיקוח אלקטרוני צריכה להיעשות כשיקול לקולה בבואו של בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם" (שם, בפסקה 33). בחינת פסק דינו של בית המשפט המחוזי מגלה כי הוא נהג באופן ההולם את ההלכה שניתנה לאחר מתן פסק הדין, באשר זקף לזכותו של המבקש את תקופת מעצרו בפיקוח אלקטרוני כשיקול לקולה (פסקה 9 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי).
משנקבע כי אין לנכות את ימי מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני מתקופת המאסר, הרי שטענתו בדבר משך תקופת המאסר והאפשרות לרצות תקופה זו על דרך של עבודות שירות מתייתרת.
בנסיבות אלה איני רואה מקום לקבל את הבקשה והיא נדחית בזה, ומשכך מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, ב' באייר התשע"ו (10.5.2016).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16030780_H02.doc שצ
