רע"פ 2309/21 – מקסים ז'גסטיבסקי נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו ב-עפ"ג54339-01-21 מיום 17.3.2021 שניתן על ידי השופטת העמיתה ד' ברלינרוהשופטיםש' יניב ו-י' טופף |
בשם המבקש: עו"ד ד"ר יוסף גבריאלי
1. לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו (השופטת העמיתה ד'ברלינרוהשופטיםש' יניב ו-י' טופף) בעפ"ג 54339-01-21 מיום 17.3.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב–יפו(השופט ש' מלמד) בת"פ 3362-10-17 מיום 7.1.2021.
2. כעולה מכתב האישום המתוקן, המבקש סיפק פעמיים סם מסוכן מסוג חשישתמורת 50 ש"ח, אותו רכש מסוחרי סמים בתחנה המרכזית בתל אביב, לשתי קטינות – וזאת לבקשת אחת מהן עמה יש לו היכרות מוקדמת.
על
כן, יוחסו למבקש עבירות לפי סעיפים
3. בית משפט השלום הרשיע את המבקש על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש, בכתב האישום המתוקן והורה, בהסכמת הצדדים, על עריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו.
2
4. בגזר דינו, בית משפט השלום הדגיש כי לנוכח חומרת העבירות – המשתקפת בראש ובראשונה בעובדה כי סיפק את הסם לקטינות – אין מקום לביטול הרשעתו.
בבואו לגזור את עונשו של המבקש, נשקלו סוג הסם שסיפק וכמותו; העובדה כי סיפק את הסם לקטינות; משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות – כ-4 שנים; היעדר עבר פלילי; גילו הצעיר של המבקש ונסיבות חייו כפי שהובאו בתסקיר שירות המבחן.
לנוכח
שיקולים אלה, גזר בית משפט השלום על המבקש חודשיים מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות
שירות; 9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה לפי
5. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה.
נקבע כי העונש שהושת על המבקש מקל עמו בשים לב לחומרת העבירות, בייחוד שעה שסיפק את הסם לקטינות וכך "אולי אפשר להן להמשיך במסלול של התדרדרות לסמים"; וכי אמנם נכון שהמבקש סיפקסם ולא סחרבו, אך המחוקק לא הבחין בין השניים וקבע לשני העבירות תקרת ענישה זהה.
באשר לביטול הרשעת המבקש, הודגש כי לא הוכח נזק קונקרטי בעניינו.
6. על פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפניי למתן רשות ערעור.
בבקשתו,
טוען המבקש כי יש להתוות את מדיניות הענישה ביחס לארבע העבירות השונות המנויות
בסעיף
3
זאת ועוד, נטען כי היעדר ההבחנה בין סחר לבין הספקת סם הביאה להחמרה בעונשו של המבקש וגרמה לו עיוות דין; כי לא יוחס די משקל לגילו הצעיר ולנסיבות המקלות בביצוע מעשי המבקש, ובפרט העובדה כי מדובר בסמים "קלים", כי לא הרוויח מהספקת הסם, כי ביצע את העבירות מתוך רצון לקיים קשרים חברתיים, וכי בעת ביצוע העבירות המבקש היה קרוב לגילן של הקטינות; וכי שגה בית המשפט עת ביכר שיקולי הרתעה על פני שיקום המבקש.
7. לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד החורגים מעניינו הפרטי של המבקש, המעוררים סוגיה עקרונית רחבת היקף, או כאשר נגרם אי צדק קיצוני או עיוות דין (רע"פ 6401/18 ספיר נ' מדינת ישראל (17.9.2018)). זאת ועוד, רשות ערעור על חומרת העונש תינתן רק במקרים נדירים בהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות (רע"פ 9938/17 דהאן נ' מדינת ישראל (1.1.2018)).
עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים אלו.
8. אין מקום להמעיט מחומרת מעשיו של המבקש, אשר הורשע בהספקת סם לקטינות בשתי הזדמנויות שונות. לא פעם הדגשתי כי מדיניות הענישה בגין הפצת סמים מסוכנים, ובכלל זה סמים הנחשבים כ"סמים קלים", צריכה להיות מרתיעה ומשמעותית (רע"פ 8659/19 פסונ' מדינתישראל(5.1.2020)).
זאת ועוד,
עבירת הספקת סמים קבועה בסעיף
"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא
אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולאיספקנובשוםדרךביןבתמורהוביןשלאבתמורה, אלא אם הותר הדבר ב
4
הנה כי
כן, המחוקק בחר לקבוע עבירה אחת לארבעת הפעולות המנויות בסעיף ולקבוע בסעיף
9. כמו כן, ככלל – לנוכח חומרת עבירות הפצת הסם – מוענק מעמד בכורה בעת גזירת העונש לשיקולי ההרתעה ואלו יגברו על שיקוליו האישיים של המבקש (רע"פ 5494/19 רנד נ' מדינת ישראל(22.8.2019)).
על אחת כמה וכמה לא מצאתי מקום להתערב בחומרת העונש, שעה שבית משפט השלום הקל עם המבקש לנוכח שיקוליו האישיים והשית עליו עונש בתחתית מתחם העונש שנקבע בעניינו.
10. הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה היום, כ"ו בניסן התשפ"א (8.4.2021).
|
|
ש ו פ ט |
21023090_J01.docx עע
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
