רע"פ 2129/23 – אילן אלגואז נגד מדינת ישראל
|
|
|
|
בבית המשפט העליון |
|
לפני: |
כבוד השופט י' אלרון |
המבקש: |
אילן אלגואז |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-עפמ"ק 35605-02-23 מיום 16.2.2023 שניתן על ידי השופט צ' קאפח |
המבקש: בעצמו
1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט צ' קאפח) ב-עפמ"ק 35605-02-23 מיום 16.2.2023, בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחולון (השופטת ח' מאירוביץ') ב-ב"ש 1/23 מיום 18.1.2023.
2. נגד המבקש נרשמו 20 דו"חות חניה בין השנים 2021-2002. המבקש לא שילם דו"חות אלו במועדם, ולפיכך ננקטו נגדו הליכי גבייה. בתשובה לפנייתו של המבקש בנושא לעיריית חולון, הוצע לו כי חרף הפיגור בתשלומים, יהיה עליו לשלם את שיעורם המקורי של הדו"חות, בלי ריבית פיגורים ובתוספת הוצאות הגבייה. זאת מתוך התחשבות בנסיבותיו האישיות - היותו נכה צה"ל ונכה פעולות איבה. המבקש הסכים לקבל הצעה זו.
3. בהמשך שינה המבקש את דעתו ופנה לבית המשפט לעניינים מקומיים בחולון בבקשה להארכת מועד להישפט באיחור. בבקשתו טען כי לא קיבל מהמשיבה הודעות במועד על אודות הדו"חות; וביקש מבית המשפט להתחשב בהחלטתו במצבו הבריאותי.
4. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את הבקשה. צוין כי לא הובאו תימוכין לטענת המבקש כי לא ידע על קיומם של הדו"חות, ומשכך מתקיימת חזקת תקינות המסירה, לפי ס' 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974. כמו כן, בית המשפט ציין כי לא הועלתה בבקשה טענה כלשהי לגופן של העבירות ומשכך לא קיים חשש לעיוות דין.
5. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי - נדחה. בית המשפט המחוזי חזר על קביעתו של בית משפט השלום כי אין בנמצא גיבוי לטענת המבקש שלא קיבל את הדו"חות במועדם. ביחס לטענת המבקש כי אין בידי המשיבה אישורי מסירה של 10 דו"חות שנרשמו למבקש בשנים 2013-2002, קבע בית המשפט המחוזי כי המשיבה אינה חייבת לשמור אישורי מסירה "עד אין קץ", והדגיש שאישורי המסירה של יתר הדו"חות הועברו כדין לבית המשפט. הוזכר גם כי במהלך השנים ננקטו נגד המבקש הליכי גבייה שונים, באמצעות משלוח הודעות וביצוע עיקולים ברישום ואף בפועל, ומשכך יש קושי לקבל טענה כי לא ידע על דבר קיומם של הדו"חות. לבסוף, צוין כי כל הגורמים הרלוונטיים גילו התחשבות בנסיבותיו האישיות של המבקש, אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בביטול תוספת הפיגורים הגבוהה שנדרש לשלם.
6. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. המבקש שב על טענותיו בפני בית המשפט המחוזי כי מאחר שאין בידי המשיבה אישורי מסירה של 10 דו"חות, אין היא יכולה להוכיח את המצאתן למבקש. עוד נטען, כי מאחר שאין הוכחה למסירת דו"חות אלה חלה על העבירות הרלוונטיות התיישנות.
7. דין הבקשה להידחות. רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים המעלים חשש כי נגרם למבקש אי-צדק מהותי או עיוות דין (רע"פ 1267/23 בלקר נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (6.3.2023)). בבקשה שלפניי כלל לא נטען לסוגיה עקרונית החורגת מעניינו של המבקש; אף לא עולה ממנה חשש לעיוות דין.
למבקש עמדה האפשרות לשלם את הדו"חות שקיבל, או לחלופין, לבקש להישפט בגין עבירותיו. אף הוצע לו, מתוך התחשבות בנסיבותיו, לשלם בעד הדו"חות סכום מופחת - הצעה שהמבקש קיבל תחילה אך לאחר מכן חזר בו מהסכמתו. בענייננו, אף בשים לב לנסיבותיו האישיות של המבקש, איני מוצא טעם חריג המעלה חשש לעיוות דין אשר מצדיק התערבות בהחלטות הערכאות קמא - לא כל שכן ב"גלגול שלישי".
8. לפיכך, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ו באדר התשפ"ג (19.3.2023).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
23021290_J01.docx עע
