1

המבקש:                             בעצמו

1.             לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט העמית י' צלקובניק) בעפ"ת 67552-12-20 מיום 3.3.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה מחוז מרכז (השופטת מ' כהן) בתת"ע 8375-02-20 מיום 10.12.2020.

2.             למבקש ניתן דוח בגין שימוש בטלפון הנייד במהלך נהיגה, בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961, בעקבותיו הגיש בקשה להישפט.

3.             המבקש לא התייצב למשפט בעניינו, ועל כן בית משפט השלום לתעבורה הרשיעו במיוחס לו בהיעדרו, וגזר עליו עונשים של קנס בסך 3,000 שקלים; פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 30 ימים; וכן פסילת רישיון נהיגה למשך 3 חודשים על תנאי לבל יעבור עבירה בה הורשע או בעבירה המפורטת בתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה, למשך 3 שנים.

2

4.             בקשת המבקש לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו נדחתה בהחלטת בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מיום 26.12.2020, בגדרה נקבע כי הבקשה "כללית ולא נתמכת בתצהיר".

5.             ערעור על החלטה זו נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 3.3.2021, אשר קבע כי טענתו בדבר סדרי חלוקה לקויים באזור מגוריו לא נתמכת בראיות.

לגופו של עניין, צוין כי המבקש אינו כופר בכך שהחזיק בטלפון בזמן נהיגה וכי אמר לשוטר במעמד מסירת הדוח "מישהו שלח לי הקלטה ואני שומע" –וכן טען כי לא הביט במכשיר הטלפון עצמו – ולפיכך ממילא התקיימו לגביו יסודות העבירה שבה הורשע. טענת המבקש בדבר חומרת העונש נדחתה אף היא, תוך שהודגש כי העונש שנגזר עליו אינו חמור במידה המצדיקה התערבות במסגרת ערעור, וזאת בפרט בשים לב לעברו התעבורתי הכולל 63 עבירות תעבורה קודמות, מהן 3 בעבירות זהות.

6.             על פסק דין זה הגיש המבקש את הבקשה שלפני, בגדרה שב וטוען כי משלא זומן לדיון כדין "לא קיבל יומו בבית המשפט"; וכי העונש שהושת עליו חמור באופן שמצדיק מתן רשות ערעור. בד בבד עם הגשת הבקשה, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בבקשתו למתן רשות ערעור.

7.             דין הבקשה להידחות.

           הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או כאשר קיים חשש ממשי לעיוות דין או אי צדק קיצוני שנגרם למבקש (רע"פ 1186/21 אלעטאונה נ' מדינת ישראל (7.3.2021)).

           עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו, שכן כל טענותיו ממוקדות בעניינו הפרטני, ומופנות כלפי קביעותיהן העובדתיות של הערכאות הקודמות שלפיהן לא עלה בידי המבקש להוכיח כי לא קיבל את ההזמנה לדיון. ממילא, אין בהן כדי לעורר סוגיה עקרונית כלשהי.

           זאת ועוד, כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המבקש כלל אינו כופר בכך שביצע את העבירה שבה הורשע, וממילא לא מתקיים בעניינו חשש לעיוות דין.

           לבסוף, אף עונשו של המבקש אינו חמור במידה המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

3

8.             אשר על כן, הבקשה נדחית – וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.

           ניתנה היום, ‏י"ב בניסן התשפ"א (‏25.3.2021).

_________________________

21020110_J01.docx  עע

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l