1

בשם המבקש:            עו"ד דוד גולן

1.       לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ר' בן-יוסף) ב-עפ"ת 33813-01-16, מתאריך 28.01.2016, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' קריספין-אברהם) ב-תת"ע 1305-05-15, מתאריך 29.12.2015.

      בד בבד עם הבקשה לרשות ערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל, אשר הושת על המבקש.

רקע עובדתי

2.       בתאריך 17.12.2015, בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו הרשיע את המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות (עבירה לפי סעיפים 62(3), 64ב(א1), 64ד(א) ו-39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961).

2

3.       לפי עובדות כתב האישום, בתאריך 24.04.2015, סמוך לשעה 05:40, המבקש נהג ברכבו בעיר תל אביב-יפו מכיוון מזרח לכיוון מערב. המבקש נעצר סמוך לרחוב גבעת התחמושת 8, לביקורת שגרתית לצורך אכיפה של עבירת נהיגה בשכרות. אחד השוטרים הודיע למבקש כי עליו לבצע בדיקת "ינשוף", אולם המבקש סירב להיבדק.

4.       בתאריך 29.12.2015, בית משפט השלום הנכבד גזר את דינו של המבקש והשית עליו את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים והפעלת עונש מאסר מותנה בן 8 חודשים (מכוח גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה, בתיק 3110-03-11, מתאריך 04.06.02012), כאשר העונש ירוצה בחופף כך שהמבקש ירצה 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; פסילת רישיון נהיגה למשך 10 שנים, החל מיום שחרורו ממאסר וכן 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים.

5.       המבקש ערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין לבית המשפט המחוזי הנכבד, אך במהלך הדיון בערעור חזר בו מערעורו באשר להכרעת הדין. בתאריך 28.01.2016, בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את ערעורו של המבקש על חומרת העונש לאחר שקבע כי אין כל מקום להתערבות בגזר דינו של בית משפט השלום הנכבד.

      על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד הנ"ל, הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.

נימוקי הבקשה למתן רשות ערעור

6.           בבקשה למתן רשות ערעור שלפני – המבקש מפנה את עיקר טענותיו כלפי חומרת העונש שהושת עליו. המבקש טוען, בהקשר זה, כי בית משפט השלום הנכבד שגה כאשר השית עליו עונש מאסר בפועל, טרם שנתקבל בעניינו תסקיר שירות מבחן. לטענת המבקש, העונש שהוטל עליו סוטה לחומרא ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דומות. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי הנכבד שגה כאשר לא התחשב לקולא בכך שהמבקש חזר בו מערעורו על הכרעת הדין. בנוסף, המבקש מעלה טענות שעניינן במידע שיש למסור לנהגים שנעצרים – טרם שנעשה להם בדיקת שכרות.

דיון והכרעה

3

7.       לאחר עיון בבקשה ובחומר שצורף אליה – הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמי לכך יובאו בתמציתיות מיד בסמוך.

8.       ראשית, ועוד בטרם אדון לגופם של דברים, אציין, כי לאחר שהמבקש בחר לזנוח את טענותיו בנוגע להכרעת הדין בעניינו, בערעור בפני בית המשפט המחוזי הנכבד – אין להיזקק עתה לטענותיו העובדתיות בהקשרים אלה, במיוחד שבעת הערעור המבקש היה מיוצג על-ידי עורך דין. אשר על כן, הדיון בבקשת רשות הערעור יצטמצם, רק לטענות בנוגע לחומרת העונש, אשר הושת על המבקש.

9.           הלכה היא כי בית משפט זה יעניק רשות דיון "בגלגול שלישי" רק במקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים הישירים להליך או במקרים שמתגלה בהם אי-צדק בולט, או מתעורר חשש כי נגרם למבקש עיוות-דין (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"פ 6487/12 דביר נ' מדינת ישראל (15.07.2013); רע"פ 9035/15 וערי נ' מדינת ישראל (26.01.2016)).

10.     המבקש ניסה אמנם לשוות לבקשתו נופך עקרוני ואולם הבקשה שלפניי איננה נמנית על אותם מקרים מיוחדים המצדיקים מתן רשות ערעור. למעשה הבקשה פה נסובה סביב חומרת עונשו של המבקש. לא אחת נפסק בבית משפט זה, כי השגה על חומרת העונש איננה עילה לקיום דיון "בגלגול שלישי" בפני בית משפט זה, למעט במקרים נדירים, בהם העונש אשר הושת על המבקש סוטה סטייה חריגה ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת בעבירות דומות (עיינו: רע"פ 3929/09 דהן נ' מדינת ישראל (16.08.2009); רע"פ 4491/14 סורן נ' מדינת ישראל (29.06.2014); רע"פ 8531/15 עליה נ' מדינת ישראל (14.12.2015)).

11.     בנסיבות העניין, ובניגוד לטענתו של המבקש, העונש שהושת עליו איננו סוטה לחומרא ממדיניות הענישה שנקבעה בעניינים כגון דא (ראו למשל: רע"פ 861/13 ‏ ‏ פנאדקה נ' מדינת ישראל (06.02.2013); רע"פ 4249/13 רחמים נ' מדינת ישראל (20.08.2013)), וזאת בהתחשב בעברו התעבורתי המכביד, הכולל 5 הרשעות קודמות (לרבות בעבירת הנהיגה בשכרות שבה הורשע כאן), וכן בשים לב לעובדה שעמד לחובתו עונש מותנה בר-הפעלה.

4

12.     אשר על כן – הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. המבקש יתייצב, איפוא, לתחילת ריצוי מאסרו במקום ובמועד שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד.

      ניתנה היום, ‏ל' בשבט התשע"ו (‏09.02.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16010440_K02.doc  שח