רע"פ 90901-01-26

1. לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נוף הגליל-נצרת (השופטת א' לינדנשטראוס) בעפ"ת 12825-11-25 מיום 20.1.2026, בגדרו התקבל ערעור המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה נוף הגליל-נצרת (השופט ר' עומרי) בפ"ל 11646-11-21 מיום 21.9.2025.

2. בבקשה שלפניי משיג המבקש על כך שבית המשפט המחוזי החמיר את עונשו באופן בלתי מידתי, תוך הפרת הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם הנאשם. עוד טוען המבקש, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי התעלם מהתקופה הממושכת בה היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני; כי החמרת העונש נעשתה בניגוד למדיניות הענישה הנוהגת במקרים מעין זה; וכי בית המשפט לא נתן משקל מספק לנסיבות שונות, בהן נסיבות חייו של המבקש, מצבו הכלכלי והודאתו תוך חיסכון בזמן שיפוטי.

3. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4. כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים ונדירים אשר מעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש או כשישנו חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (רע"פ 4710/23 אבו רקייק נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (29.6.2023)). רשות ערעור בנושא העונש תינתן במקרים חריגים ונדירים בלבד, בהם ניכרת סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים (רע"פ 4155/23 חביב נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.6.2023)). לא למותר לציין, כי הלכה זו עומדת בעינה גם במקרים בהם הוחמרה הענישה בעקבות ערעור המדינה על קולת העונש (ראו, מני רבים: רע"פ 869/18 אבו גויעד נ' מדינת ישראל, פסקה 13 ‏(‏14.5.2018‏)‏‏). בחינת המקרה שלפניי אל מול אמות מידה אלו מוליכה למסקנה כי עניינו של המבקש אינו נמנה על מקרים חריגים כאמור.

5. הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשפ"ו (02 פברואר 2026).