רע"פ 8863-07-25

1. לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים א' ביתן, י' עטר ו-נ' חקלאי) ב-ע"פ 68332-03-25 מיום 28.5.2025, בגדרו התקבל ערעור המבקש על גזר דינו שניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע (השופט א' דורני-דורון) ב-ת"פ 15837-10-21 ו-ת"פ 19843-10-21 מיום 25.2.2025.

2. בתמצית, המבקש הורשע בעבירות מין ואלימות, בגינן נדון ל-11 שנות מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים. החל משנת 2017, הוא מרצה מאסרים מצטברים בשל איומים חוזרים ונשנים שביצע במהלך מאסרו, בין היתר נגד סוהרים. העבירות מושא הבקשה שלפניי אף הן שתי עבירות איומים שביצע כלפי סוהרים. לאחר שהמבקש הורשע בעבירות אלו, בית משפט השלום גזר עליו עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, תוך שהפעיל עונשי מאסר מותנים שנגזרו עליו בתיקים קודמים בחופף ובמצטבר לעונש המאסר בגין עבירות מושא ההליך שלפניי, לצד רכיבי ענישה נוספים.

3. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המבקש על חומרת העונש והפחית מעונשו, כך שעונש המאסר בפועל שנגזר עליו הועמד על 15 חודשי מאסר בפועל.

4. בבקשה שלפניי נטען בין היתר, כי ההליך הפלילי בעניינו של המבקש אינו עולה בקנה אחד עם עקרון 'שיוריות ההליך הפלילי', בשל העובדה שהתנהלו נגדו הליכים נוספים ובכלל זה הליך משמעתי. משכך, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות ונסיבות ביצוע העבירות - נטען כי יש להורות על זיכויו; לחילופין - להקל בעונשו.

5. דין הבקשה להידחות. טענות המבקש באשר לתחולת עקרון 'שיוריות ההליך הפלילי', המשיגות על הרשעתו בדין - לא נידונו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. למעשה הכרעת דינו כלל לא נדונה, נוכח העובדה שהמבקש באמצעות בא-כוחו ביקש "לחזור בו מהערעור על הכרעת הדין ולמקד את טענותיו בגזר הדין", ובהמשך כאמור ערעורו על גזר הדין אף התקבל. מאחר שהמבקש בחר למקד טענותיו במישור זה בלבד, ומשאין כל הצדקה כי אלו יידונו לראשונה במסגרת "גלגול שלישי" - דינן להידחות (ראו מני רבים: רע"פ 4719/18 לבין נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (27.6.2018); רע"פ 5705/18 ס' ק' נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (29.8.2018)).

נותרו אפוא טענות המבקש המשיגות על חומרת עונשו. אלא שבחינת דבריו המאיימים כלפי סגל שב"ס מוליכים למסקנה אחת - עונשו אינו מחמיר עימו ואינו עומד באמות המידה המצדיקות התערבות בבקשות מסוג זה(רע"פ 4456-09-25 סלמה נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (21.9.2025)). בין השאר, כך עולה מאיומו על סוהרת באומרו "אני אשפוך עליה מים ח[מ]ים... את לא יודעת איזה תיקים יש לי"; וכך גם נובע מדברים שאמר לסוהר אחר במקום כי אם ייכנס לתא הוא "יזיין אותו" וכי "כבר שרף סוהר".

לטענת המבקש לא מדובר באיומים ברף הגבוה, וכי ההפרדה בה הוא מצוי בבית הסוהר "נועדה לצמצם את הסיכון הנשקף ממנו וסינון ניבולי פה". טענה זו מוטב אילו לא הייתה נטענת - שהרי למרות שהוא מצוי בהפרדה בבית הסוהר בעשור האחרון, הורשע בעשרות עבירות איומים, במסגרתן בין היתר, איים על מפקד האגף באומרו: "אני לא נותן לך הרבה זמן לחיות", כמו כן התבטא כלפי עוזר קצין המודיעין בבית הסוהר, כי "הוא מתכוון לחתוך את מפקד אגף ההפרדה בבית הסוהר... 'בהזדמנות הראשונה שתהיה'" (ראו: רע"פ 4935/17 סימנדויב נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (24.8.2017)).

6. בית המשפט השלום למרות חומרת התנהלותו של המבקש, בשל נסיבותיו גזר את עונשו בחלקו התחתון של המתחם; והתחשב בהן בנשיאת המאסרים המותנים שהופעלו בעניינו, ובהמשך, בית המשפט המחוזי משקיבל את ערעורו אף הקל ברכיב עונשי זה.

7. לא אחת אנו נחשפים למעשי אלימות המבוצעים על ידי אסירים ועצורים מבין כותליו של בית הכלא ובית המעצר, ואינם מורתעים מעצם היותם נתונים תחת עינו הפקוחה של שלטון החוק. התמונה המצטיירת בענייננו מטרידה במיוחד. המבקש אינו ירא את הדין, אינו מפנים, ולא במקצת, את חומרת מעשיו, ומוסיף להוות סכנה לסובבים אותו. במצב דברים זה ולנוכח זהות נפגעי העבירות - ברי כי אין כל הצדקה להעניק לו הקלה נוספת בעונש.

8. משרתו של העובד בשירות בתי הסוהר, מורכבת וקשה היא ואף נושאת בחובה סכנות לו ולבני ביתו, אשר לעיתים נתונים לאיומים ואף לפגיעה של ממש כפי שלמרבה הצער קרה באירועים שהתרחשו בעבר. אנשי שירות בתי הסוהר יוצאים ממפתן ביתם לכל יום בידיעה כי עבודתם כרוכה מטיבה בחיכוכים עם עבריינים מורשעים, עליהם לעמוד איתן מול התנהגויות שוליות ולהגן מכל משמר על תפקודו התקין של בית הסוהר. חובתו של בית המשפט להגן על מי שבוחר לעבוד במלאכה חשובה זו - ולהעביר מסר עונשי הרתעתי ברור שקולו יישמע בין כותלי בתי הסוהר: כל אסיר הבוחר לנקוט בהתנהגות שלוחת רסן כלפי סגל שירות בתי הסוהר או לפגוע בו - ייענש במלוא חומרת הדין.

9. הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשפ"ו (04 דצמבר 2025).