רעפ 66718-01-26 – מחמוד נעים נ' הרשות לאכיפה במקרקעין
|
בבית המשפט העליון |
רע"פ 66718-01-26
|
1. |
||
|
2. לפני: |
3. כבוד השופט חאלד כבוב 4. 5. |
|
|
6. המבקש: |
7. מחמוד נעים |
|
|
8. 9. נגד 10. |
||
|
11. המשיבה: |
12. הרשות לאכיפה במקרקעין |
|
|
13. |
14. 15. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ז' אריאלי) בעפ"א 15781-10-25 מיום 23.12.2025. 16. |
|
|
17. בשם המבקש: |
18. עו"ד חנא בולוס |
|
|
19. החלטה 20. |
זוהי בקשה למתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ז' אריאלי) בעפ"א 15781-10-25 מיום 23.12.2025. בגדרו, נדחה ערעור המבקש על החלטת בית משפט השלום בעכו (כבוד השופט ר' נאסר) בבצה"מ 64317-06-25 מיום 03.09.2025.
1. במוקד ההליך, צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 03.06.2025, המופנה כלפי מבנה שלד בן שלושה מפלסים שנועד למגורים, בשטח כולל של 645 מ"ר, אשר נבנה על-ידי המבקש ביישוב אבו סנאן, בקרקע שייעודה חקלאי.
2. בקשת המבקש לביטול צו ההריסה המינהלי נדחתה בהחלטת בית משפט השלום. נקבע, בין היתר, כי לא הוכחה טענת המבקש לפיה המבנה היה מאוכלס עובר להוצאת הצו, באופן המונע אפשרות למתן צו הריסה מינהלי לפי סעיף 221(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק); תוך שהוטעם, כי "קיומם של חפצים מסוימים בבית אינו מלמד, לפי מבחני הפסיקה,כי המבנה מאוכלס". גם טענות המבקש בדבר אכיפה בררנית ופגם בהליך הוצאת הצו נדחו, מהטעם שנטענו באופן כוללני וללא ביסוס ראייתי כנדרש לצורך סתירת חזקת התקינות המינהלית. ממילא, נקבע כי לא הוכח כל פגם מהותי המצדיק את ביטול הצו בהתאם לסעיף 229 לחוק. כן נדחתה בקשתו החלופית של המבקש לעיכוב ביצוע צו ההריסה לפי סעיף 254ט לחוק, תוך שנקבע כי המכתב שהציג מראש המועצה לפיו הקרקע בה מצוי המבנה נכללת בתכנית מפורטת לשינוי ייעוד הקרקע - אינו מספק לצורך הוכחה שהיתר בניה מצוי בהישג יד ממשי.
3. בפסק הדין שניתן בערעור, בית המשפט המחוזי אימץ את קביעותיו של בית משפט השלום, ובפרט לעניין אכלוס המבנה. לאחר שעיין בתמונות המבנה שתיעד פקח המשיבה, מצא בית המשפט אף לקבוע לגופו של עניין, כי "מדובר במבנה אשר טרם הסתיימה בנייתו, הוא איננו מאוכלס ואינו ראוי להיות מאוכלס". כן אומצה הקביעה לפיה המבקש אינו עומד בתנאים לעיכוב ביצוע צו ההריסה.
4. מכאן הבקשה שלפניי. בעיקרו של דבר, המבקש שב על טענותיו בפני הערכאות קמא, לפיהן כבר בחודש מרץ 2025 הוא החל להתגורר עם משפחתו במבנה; וכן חזר על טענותיו לפגם בהליך ולאכיפה בררנית. לצד זאת, נטען כי הבקשה מעוררת מספר שאלות עקרוניות, לרבות ביחס לפרשנות סעיף 221(א) לחוק. לצד הבקשה הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה.
5. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתיקי בתי המשפט דלמטה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
6. כידוע, רשות לערער ב'גלגול שלישי' שמורה אך למקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר מתעורר חשש לעיוות דין או אי-צדק חמור (ראו, מיני רבים: רע"פ 3986-10-25 הייב נ' היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון והבניה, פסקה 5 (23.10.2025)). על-אף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, טענותיו הן טענות ערעוריות מובהקות, הנטועות ביישום הדין על עניינו הפרטני. יתרה מכך, עיון בהחלטות שניתנו בעניינו של המבקש מעלה כי טענותיו אלו נבחנו בשתי הערכאות מטה - ונדחו באופן מנומק. בנסיבות אלו, אף לא מצאתי כי קיים חשש בדבר עיוות דין שנגרם למבקש.
7. הבקשה נדחית בזאת. לפנים משורת הדין ולצרכי התארגנות, אני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי עד ליום 07.02.2025.
ניתנה היום, ח' שבט תשפ"ו (26 ינואר 2026).
|
21. |
22. |
26. |




