רע"פ 59861-08-25

1. המבקש הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בהתאם להסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש, בשלוש עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה); ובשבע עבירות של שימוש במרמה, ערמה או תחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה. זאת, משהתחמק מתשלום מס על הכנסות בסך של 2,255,664 ש"ח בין השנים 2020-2014. בגין האמור, ביום 20.1.2025 בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת צ' גילוני (גז); ת"פ 5417-06-24) גזר על המבקש עונש של 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי במסגרת עבודות שירות, לצד ענישה נלווית. הן המבקש הן המשיבה הגישו ערעור על גזר הדין. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה והחמיר את עונשו של המבקש כך שירצה 10 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, תוך שהותיר את יתר רכיבי גזר הדין על כנם.

2. בבקשה שלפניי, המערער טוען כי העונש שבית המשפט המחוזי גזר עליו מחמיר עמו יתר על המידה. בכלל זה, נטען כי לא ניתן משקל מספק לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות ולכך שהסיר את מלוא מחדלו מול רשויות המס. אולם, טענות אלו תחומות היטב לדלת אמותיו הפרטניות ואף אינן מעלות חשש לעיוות דין או אי-צדק מהותי. יתרה מכך, בהתייחס לחומרת מעשיו של המבקש ולהיקף עבירות המס בהן הורשע, אף העונש שנגזר עליו רחוק מלהחמיר עמו או לחרוג ממדיניות הענישה הנוהגת באופן המצדיק התערבות בו במסגרת "גלגול שלישי" (רע"פ 2424-06-25 מנסור נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (4.6.2025)).

בשולי הדברים יוער, כי משבית המשפט המחוזי התחשב היטב בכלל הנסיבות המקלות של המבקש, ובהן השלכות עונשו על בני משפחתו - איני מוצא מקום להורות על הגשת דו"ח סוציאלי מעודכן כמבוקש. בנסיבות העניין, אף אין מקום להיעתר לבקשת המבקש "לקבל את מכתבה של הפסיכולוגית [...] המלווה את המשפחה כראיה נוספת לעונש".

3. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' אלול תשפ"ה (02 ספטמבר 2025).