רע"פ 53478-07-25

  המבקש הגיש לבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים מספר בקשות לביטול צו הריסה מינהלי. אולם, בקשותיו נדחו על הסף מאחר שהמבקש לא הראה כי הוא מחזיק כדין במקרקעין מושא הצו, ומשכך לא הוכחה קיומה של זיקה עניינית למקרקעין שתקנה לו זכות עמידה. הגם שניתנו למבקש מספר הזדמנויות להגשת מסמכים שיוכיחו קיומה של זיקה כאמור, בית המשפט לעניינים מקומיים קבע כי אף מסמכים נוספים שהגיש לא לימדו כי הוא מחזיק במקרקעין כדין, כאשר "המבקש בענייננו אחרי סבבי הגשה והזדמנויות לתיקון, החליף בכל פעם את ראיותיו אך לא הצליח להרים ולו נטל מינימלי של הוכחת זיקה קניינית אישית במקרקעין ... הסתירות במסמכים שהגיש בוטות ובולטות" (פס' 12 להחלטה מיום 10.2.2025).

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש, וקבע אף הוא כי לא הוצגה ולו ראשית ראיה לכך שהמבקש מחזיק כדין במקרקעין, ומשכך הבקשה לא עמדה בתנאי הסף לקיום דיון לגוף העניין. בין היתר, צוין כי בתצהיר שהוגש מטעם מי שנטען לגביו שהוא מוכתר השכונה בה ממוקמים המקרקעין, כלל לא צוין שהמבקש עצמו הוא בעל זכות במקרקעין; ובייפוי כוח נוטריוני שהוגש, והמאשר לכאורה את דבר מכירת המקרקעין, צוין כי הרוכש על פי המסמך הוא כלל אינו המבקש.

בבקשה שלפניי, המבקש שב וטוען כי קיימת לו זיקה קניינית במקרקעין. אלא, שטענה זו ממוקדת בדלת אמות עניינו הפרטני, והיא אינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הבקשה גם אינה מעוררת חשש לעיוות דין (רע"פ 603/21 זעיר נ' הועדה המרחבית לתכנון ובניה "שפלת הגליל", פסקה 12 (28.1.2021); רע"פ 8098/17 אבו רומי נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז צפון, פסקה 11 (25.12.2017)).

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, מתייתרת ההכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע.