ברע"פ 39023-12-25

בקשה למתן רשות לערור לפי סעיף 53(א1)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט י' עטר) בעמ"ת 83705-11-25 מיום 03.12.2025, בגדרה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופטת א' צוריאל) במ"ת 33310-11-25 מיום 19.11.2025.

1.  נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב ללא רישיון או ביטוח, כאשר באותה עת החזיק בתא המטען סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל 3.74 ק"ג. בהתאם, כתב האישום ייחס למבקש עבירות של החזקה בסמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; ונהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

2.  לצד כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המבקש עד לתום ההליכים. בדיון שהתקיים ביום 19.11.2025 הסכים המבקש לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, כך שהדיון נסוב על שאלת קיומה של חלופת מעצר שפגיעתה בו פחותה. בהחלטה שניתנה בתום הדיון, הטעים בית משפט השלום כי עבירות הסמים מקימות עילת מסוכנות סטטוטורית, ולכן הכלל הוא מעצר מאחורי סורג ובריח. כן נקבע, כי המעשים המיוחסים למבקש ונסיבות ביצועם מלמדים על קיומה של מסוכנות בעוצמה גבוהה. צוין, כי אומנם המבקש נעדר עבר פלילי, במובן של הרשעות קודמות, אך יש לחובתו הליך אחר המתנהל בבית משפט השלום בבאר שבע בשבתו כבית משפט לנוער, בגדרו נקבע כי המבקש ביצע עבירות של קבלת רכב גנוב ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח (הכרעת דין מיום 27.10.2025 בת"פ 4250-05-24, להלן: תיק הנוער). כן צוין, כי בתסקיר שירות המבחן שהוגש באותו הליך הובהר כי המבקש לא משתף פעולה עם שירות המבחן. משכך נקבע, כי טרם הכרעה בשאלה אם קיימת חלופה למעצרו של המבקש מאחורי סורג ובריח, נדרש להמתין עד לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן בתיק הנוכחי.

3.  עררו של המבקש לבית המשפט המחוזי - נדחה. נקבע, כי אומנם לא היה מקום להסתמכות בית משפט השלום על התסקיר שהוגש בתיק הנוער, אך עצם ההחלטה להמתין לתסקיר מעצר טרם בחינת האפשרות להעביר את המבקש לחלופה לא הייתה שגויה. על כן, נקבע כי המבקש ייוותר במעצר עד לקבלת התסקיר בעניינו.

4.  מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה הלין המבקש על הסתמכות בית משפט השלום על התסקיר שנערך בגדרי תיק הנוער, עת שהמבקש היה קטין, לצורך בחינת שאלת חלופת המעצר בהליך דנן. כן הלין המבקש על המשקל שניתן לקביעה כי ביצע את העבירות בתיק הנוער, חרף העובדה שבשלב זה הוא לא הורשע באותן עבירות. כן נטען, כי היה על הערכאות דלמטה לבחון את המפקחים במעמד הדיון.

5.  לאחר עיון בבקשה, באתי למסקנה כי דינה להידחות. המקרה דנן לא בא בקהלם של אותם מקרים מיוחדים וחריגים המצדיקים את התערבות בית משפט זה כערכאה שלישית ב'החלטת ביניים' בהליכי מעצר (ראו, מיני רבים: בש"פ 3569/23 שמואל נ' מדינת ישראל, פסקאות 5-6 (15.05.2023)). במכלול נסיבות העניין, בשים לב לעבירות המיוחסות למבקש בתיק דנן, שבוצעו לכאורה לאחר מתן הכרעת דינו בתיק הנוער, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה להמתין לקבלת תסקיר שירות המבחן טרם בחינת האפשרות לשחרר את המבקש לחלופת מעצר; לבטח שלא פגם המצדיק דיון 'בגלגול שלישי'.

6.  הבקשה נדחית בזאת.

ניתנה היום, ח' טבת תשפ"ו (28 דצמבר 2025).