רע"פ 3225-09-25

1. המבקש הורשע, לאחר ניהול הליך הוכחות, בעבירה של קיפוח זכות המשתמשים בדרך לפי תקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. זאת, משנסע ברכבו ועקף רכבים תוך הצמדות והפרעה. בגין האמור, ביום 8.6.2025 בית משפט השלום לתעבורה (תת"ע 9344-12-24; השופטת ש' קריספין) גזר על המבקש עונש של פסילת רישיון בפועל למשך 30 ימים, וכן הפעיל במצטבר ובחופף עונשי פסילה מותנים; כך שהושת עליו עונש כולל של 3 חודשי פסילה בפועל, לצד ענישה נלווית. ערעור שהוגש על הכרעת הדין וגזר הדין נדחה על ידי בית המשפט המחוזי.

2. בבקשה שלפניי, המבקש טוען כי שלילת רישיונו פוגעת בזכותו החוקתית לחופש תנועה במידה העולה על הנדרש. זאת, לטענתו, משהורשע ב"עבירה המצויה במדרג הנמוך" של עבירות התעבורה. עוד נטען, בין היתר, כי ההליך הדיוני בעניינו נוהל בהיעדר ייצוג משפטי ואילו על בית המשפט היה למנות סנגור עבורו. יתרה מכך, נטען כי העונש שנגזר עליו מחמיר עמו יתר על המידה.

3. דין הבקשה להידחות. על אף ניסיונו של המבקש לשוות לטענותיו נופך חוקתי-עקרוני, עיון בהן מלמד כי הן תחומות היטב לדלת אמותיו הפרטניות ואף אינן מעלות חשש לעיוות דין או אי-צדק מהותי, ודי בכך כדי לדחותן (רע"פ 41960-05-25 סואעד נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (10.6.2025)). יוער, כי טענות המבקש ביחס לחובת מינוי סנגור בעניינו לא הועלו בהליכים קמא, אלא נטענו לראשונה לפניי על ידי סנגורו; ומכל מקום, אף אם אלו היו מועלות קודם לכן - לא היה לקבלן. שכן, מעיון בהסדרי החקיקה דומה כי לא קמה חובת מינוי סנגור במקרים מעין אלו.

יתרה מכך, בהתייחס לעבר התעבורתי המכביד של המבקש הכולל 111 הרשעות קודמות, ברי כי אף עונשו רחוק מלהחמיר עמו או לחרוג ממדיניות הענישה הנוהגת באופן המצדיק התערבות בו במסגרת "גלגול שלישי" (רע"פ 50075-05-25 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (22.5.2025)).

4. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשפ"ה (09 ספטמבר 2025).