רע"פ 31293-12-25

1. לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נוף הגליל-נצרת (השופטים י' שטרית, ח' סבאג ו-א' אבו-אסעד) בע"פ 28129-07-25 מיום 28.10.2025, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום נוף הגליל-נצרת (השופטת ר' שפילברג כהן, ס"נ) בת"פ 20407-04-20 מיום 6.3.2025 (הכרעת דין) ומיום 28.5.2025 (גזר דין).

2. בבקשה שלפניי טוען המבקש, בין היתר, כי לא ניתן משקל מספק לטענת הגנה מן הצדק שהעלה ביחס לאכיפה בררנית שלכאורה התקיימה בעניינו, וביחס לפגמים שלדבריו נפלו במעשיה של המשטרה ובדרך ניהול החקירה. עוד משיג המבקש על ממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית במסגרת הכרעת הדין. המבקש מפנה את טענותיו גם כנגד העונש שנגזר עליו.

3. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4. כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים ונדירים אשר מעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש או כשישנו חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (רע"פ 4710/23 אבו רקייק נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (29.6.2023)). טענותיו של המבקש אשר ממוקדות כל-כולן בעניינו הפרטני, אינן מעוררות סוגיה מהותית כלשהי ומופנות בעיקרן כלפי ממצאי עובדה ומהימנות שקבע בית משפט השלום. כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים אלו - קל וחומר "בגלגול שלישי" (ראו: רע"פ 6190/20 לוי נ' הוועדה המקומית לתו"ב - שדות דן, פסקה 7 (9.9.2020)); לא מצאתי הצדקה לחרוג מכך בנסיבותיו הפרטיקולריות של מקרה זה.

5. באשר לבקשה למתן רשות ערעור על גזר הדין, הלכה היא עמנו כי רשות ערעור בנושא העונש תינתן במקרים חריגים ונדירים בלבד, בהם ניכרת סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים (רע"פ 4155/23 חביב נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.6.2023)). בחינת המקרה שלפניי אל מול אמות מידה אלו מוליכה למסקנה ברורה כי עניינו של המבקש אינו נמנה על אותם מקרים חריגים כאמור.

6. הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשפ"ו (11 דצמבר 2025).