רע"פ 30526-09-25

1. לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת נ' תבור) ב-עפמ"ק 3041-04-25 מיום 7.9.2025, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (השופט ר' ברוך) ב-המ"ש 68492-01-24 מיום 30.3.2025.

2. לחובת המבקשת נרשמו 368 הודעות לתשלום קנס בגין עבירות חניה בין השנים 2021 ועד 2023. בקשתה להישפט באיחור על הודעות הקנס האמורות אשר עיקרה בטענה כי נהגים של חברת אפריםשליחויות בע"מ ביצעו את העבירות במועדים הרלוונטיים, נדחתה על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים. זאת, משנקבע כי התנאים להיענות לבקשות מסוג זה, המעוגנים בהוראות סעיפים 229(ה) ו-230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 אינם מתקיימים. ערעור המבקשת על החלטה זו נדחה על ידי בית משפט המחוזי, משנקבע גם הפעם כי הבקשה אינה עומדת בתנאים המצדיקים מתן היתר להישפט באיחור. נקבע כי הבקשה הוגשה בשיהוי לאחר שנשלחה למבקשת הודעה מהמשיבה כי דוחות החניה לא יוסבו על שם חברת אפרים, מבלי שמתקיימות סיבות שאינן תלויות בה לעיכוב זה; וכן כי הבקשה לא מגלה נימוקים מיוחדים שעלולים לגרום לעיוות דין - טענת המבקשת לפיה אדם אחר נהג ברכב לא הוכחה על ידה כנדרש, והיא אף לא הציגה כל פעולות לאיתור מי שנהג ברכבים באותה העת.

3. בבקשה שלפניי, המבקשת שבה וחוזרת על הטענות שנטענו על ידה בבית המשפט המחוזי אשר עיקרן כאמור בכך שעובדי חברת אפרים נהגו ברכביה במועדים הרלוונטיים לדוחות האמורים. טענה זו מטיבה ומטבעה תחומה היטב לעניינה הפרטני של המבקשת. למקרא הקביעות האמורות של בית המשפט המחוזי היא אף אינה מעוררת חשש לעיוות דין - ומשכך אינה מצדיקה מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" (רע"פ 92/21 בסר נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (25.1.2021)).

4. הבקשה נדחית. ממילא מתייתרת גם הבקשה לעיכוב הליכי גביית הדוחות.

  ניתנה היום, כ"א אלול תשפ"ה (14 ספטמבר 2025).