רע"פ 28132-06-25

1. המבקש הורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, בהתאם להסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש, בעבירה של החזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) רישה לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק). בגין האמור, בית משפט השלום (ס' הנשיאה ט' תדמור-זמיר; ת"פ 27277-07-22) גזר עליו עונש של 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר מותנה. עובר למועד תחילת ריצוי עונשו, הממונה על עבודות השירות הגיש לבית משפט השלום "בקשה לשינוי גזר דין מטעמי אי-כשירות רפואית" לפי סעיף 51י(א1)(2) לחוק. בבקשה צוין כי המבקש נורה ברגלו ואושפז, וכי בשל הליכי הטיפול והפגיעה בתפקודו, הוא אינו כשיר לריצוי עונשו בדרך של עבודות שירות. בהמשך לכך, בית משפט השלום קבע בהחלטה מיום 22.1.2025 כי גזר הדין ישונה כך שהמבקש ירצה עונש של 5 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים א' בולוס, מ' דאוד ו-נ' סילמן; עפ"ג 9902-02-25 מיום 8.5.2025).

2. בבקשה שלפניי, המבקש שב וטוען כי הוא נמצא תחילה כשיר לריצוי עונשו בדרך של עבודות שירות וכי השינוי במצבו הרפואי, שבגינו נמצא בלתי-כשיר, נגרם בשל נסיבות שאינן תלויות בו. משכך, ולנוכח מצבו הרפואי, נטען כי לא יהא זה ראוי שהוא ירצה את עונשו מאחורי סורג ובריח. לטענת המבקש, מסקנה זו מתחייבת, בין היתר, בשל המשקל שיש ליתן לנסיבות האירוע, לטיב הנשק, לחלוף הזמן ולנסיבותיו האישיות והמשפחתיות.

3. דין הבקשה להידחות. כפי שציינתי לא אחת, ריצוי עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות אינו בגדר "זכות קנויה" (רע"פ 41960-05-25 סואעד נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (10.6.2025)). בהתאם, במקרים בהם קיימת מניעה מריצוי העונש בדרך זו, לא עומדת לנאשם חסינות מפני ריצוי עונש המאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. בענייננו, התוצאה העונשית אליה הגיע בית משפט השלום מגלמת התחשבות בכלל הנסיבות שניתן לזקוף לזכותו של המבקש, ואף ספק אם היא מבטאת את הצורך בענישה הולמת ומרתיעה כלפי מי שבוחר להחזיק נשק שלא כדין. משכך, ומשהבקשה נטועה כולה בעניינו הפרטני של המבקש, מובן כי אין הצדקה להתערבות במסגרת "גלגול שלישי" (רע"פ 50075-05-25 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (22.5.2025)).

4. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשפ"ה (22 יוני 2025).