רעפ 26855-10-25 – Yisroel Reuven Ezagui נ' מדינת ישראל
|
בבית המשפט העליון |
ברע"פ 26855-10-25
|
לפני: |
כבוד השופט עופר גרוסקופף
|
|
|
|
העורר: |
Yisroel Reuven Ezagui |
|
|
|
נגד
|
|
||
|
המשיבה: |
מדינת ישראל
|
|
|
|
|
בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 15.10.2025 בעמ"ת 52537-09-25 שניתנה על ידי כבוד השופט אלעד פרסקי
|
|
|
|
בשם העורר: |
עו"ד ארז בר צבי
|
|
|
|
החלטה
|
|||
לפניי בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אלעד פרסקי) מיום 15.10.2025 בעמ"ת 52537-09-25, בגדרה נדחה ערר על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט אופיר טישלר) מיום 15.9.2025 במ"ת 58756-08-25, המורה על מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני תחת תנאים מגבילים. יצוין כי להחלטות אלה קדמה קביעתו של בית משפט השלום בהחלטתו מיום 24.8.2025, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש. ערר על החלטה זו נדחה בהחלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת מיכל שרביט) מיום 27.8.2025 (עמ"ת 67401-08-25. להלן: החלטת המחוזי ביחס לראיות לכאורה), ובקשת רשות ערר בעניין נדחתה בהחלטת בית משפט זה (השופט דוד מינץ) מיום 3.9.2025 (ברע"פ 2272-09-25 (להלן: בקשת רשות הערר הקודמת)).
כידוע, רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתן במשורה, ורק במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (18.4.2019)), וכן כאשר מדובר במקרים נדירים ביותר, בהם שיקולי הצדק מורים על מתן רשות ערעור (רע"פ 8192/12 עכאשה נ' מדינת ישראל, פסקאות 12-11 (20.11.2012); רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (23.10.2012)). המקרה שלפניי איננו נופל לגדר החריגים הללו. המבקש תלה יהבו בהמלצת תסקיר שירות המבחן להחזיקו במעצר בית תחת שני מפקחים. אפס, הכרעה בדבר מעצר בפיקוח אלקטרוני, חלף אימוץ המלצת שירות המבחן באשר למעצר בית בפיקוח, אינה מהווה כשלעצמה הצדקה למתן רשות ערר בגלגול שלישי. אשר לשאלות שהעלה המבקש באשר לראיות לכאורה, בין היתר ביחס לקיום יסודות עבירת האיומים – מטבע הדברים הדיון בשאלות מסוג זה בהליכי המעצר הוא ראשוני בלבד, שכן ההכרעה בהם שמורה לדיון בהליך העיקרי. השאלות האמורות קיבלו התייחסות ברמה הנדרשת בהליכים בעניינו של המבקש, ונקבע כי חרף טענותיו, קיימות ראיות לכאורה ברמה מספקת (וראו פסקאות 5-4 להחלטת המחוזי ביחס לראיות לכאורה). בהיעדר טעם מבורר להתערב גם בהחלטה בעניין זה (ואזכיר כי ביחס להחלטת המחוזי ביחס לראיות לכאורה הוגשה, ונדחתה, בקשת רשות הערר הקודמת), הבקשה למתן רשות ערר נדחית.
ניתנה היום, ל' תשרי תשפ"ו (22 אוקטובר 2025).
|
|
|
|
